יום רביעי ט"ו אדר תש"פ
מהי 'מצה נפוחה'?
רבותינו הראשונים כתבו ש'מצה נפוחה' אסורה באכילה בפסח, וכן פסק הרמ"א. וכתבו הפוסקים, שישנם שני פירושים ל'מצה נפוחה': האחד – היפרדות בעובי המצה לשנים, כאשר החלק העליון נפוח כלפי מעלה. והשני – במקום מסוים במצה, כל עובי המצה נפוח כלפי מעלה.
וגם כאשר מקום הנפיחות הוא רק בקצוות המצה, המצה כולה אסורה, ואף כשגודל המצה הוא פי שישים ממקום הנפיחות; ויש הסוברים שבמקרה שלא נוצרה היפרדות בעובי המצה, אלא כל עובי המצה נפוח, כפי הפירוש השני הנ"ל – אין איסור לאכול אלא את מקום הניפוח וסביבותיו, ברוחב 'כדי נטילה' (2-2.4 ס"מ, לשיטות השונות), ולא את שאר המצה.
[שו"ע תסא, ה, ומשנ"ב לג-לד; ביאורים ומוספים דרשו, 73]
מצה שנוצר חלל בתוכה – האם מותרת באכילה?
בהמשך לאמוּר: מידת הנפיחות המחשיבה את המצה כ'מצה נפוחה', היא כגודלו של אגוז 'לוז', השווה לרוחבו של אצבע אגודל בינונית (2-2.4 ס"מ, לשיטות השונות). מידה זו אמורה הן ביחס לרוחב מקום הנפיחות, והן ביחס לגובה הנפיחות.
ואם המצה לא התנפחה כלפי מעלה, אלא נוצר חלל בעובי המצה, במידה הנ"ל – אם נראים בחלל אבעבועות על פני עובי המצה – המקום שהחלל על גביו אסור באכילה, משום שחוֹם התנור אינו נכנס במקום זה כראוי, ויש לחשוש שהחמיץ, ושאר חלקי המצה מותרים באכילה; אולם, אם נוצר חלל נוסף תחת חלל זה, כעין חלל בתוך חלל – המצה כולה אסורה.
[משנ"ב תסא, לד; ביאורים ומוספים דרשו, 75]
האם יש חשש לאיסור 'מצה נפוחה' במצות הדקות שבימינו?
בהמשך לאמוּר: במצות הדקות שבימינו מצויות אבעבועות רבות, ונפיחויות רבות, דהיינו שחלק מהמצה מתרומם כלפי מעלה; וכתבו הפוסקים שהמצות שבהן הופיעו שינויים אלו, אינן נחשבות כ'מצה נפוחה', מפני שהשינויים אינם סימן לחימוץ, אלא הם נוצרים מחמת חום התנור.
והיפרדות בעובי המצה (ראה לעיל) – אינו מצוי במצות הדקות שבימינו; ויש שכתב שאף אם נמצאה נפיחות כזו במצות שבימינו, אין לאסור את המצה, מפני שאף נפיחות זו אינה סימן לחימוץ, אלא נוצרת מחמת חוזק האש, ומסיים את דבריו: "ומימינו לא אסרנו מחמת 'נפוחה'".
[משנ"ב תסא, לה; ביאורים ומוספים דרשו, 79]