והפעם: על נושאי הדגל, ועל התפקיד של יענקל'ה ומוישל'ה
השבוע צדו את עיני תמונות מעניינות מאנגליה. שם נערכה ההכתרה של המלך צ'ארלס השלישי בטקס רב רושם והיסטורי.
כל מה שמתרחש בעולם בא ללמד אותנו – עיקרו של עולם – משהו, איזה דבר שאפשר לקחת ממנו מסר ומוסר. ניסיתי לחשוב מה יכול להיות קשור אלינו בטקס גויי סמלי ושכל כך אין לו שום משמעות מעשית…
עד שראיתי את תמונות השיירה שליוותה את המלך החדש בדרכו אל הטקס. כשהוא ישוב בכרכרה מזהב טהור בת למעלה מ-200 שנה ומלווה בעשרות פרשים על סוסים אבירים. מצאתי את עצמי מעמיק דווקא בדגלנים, אותם פרשים הנושאים את דגלי כל החֵילות המלכותיים. דגל של חיל רגלים ודגל של חיל תותחנים, דגל של הפרשים ודגל של הטייסים. עשרות דגלים של כל חילות הצבא הבריטי.
אז נזכרתי במדרש בפרשת השבוע.
"הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה… בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עימו כ"ב רבבות של מלאכים שנאמר 'רכב אלוקים רִבותַיִים אלפי שנאן' והיו כולם עשויים דגלים דגלים שנאמר 'דגול מרבבה', כיון שראו אותן ישראל שהם עשויים דגלים דגלים התחילו מתאווים לדגלים אמרו הלוואי אנו נעשים דגלים כמותן… אמר להם הקב"ה מה נתאוויתם לעשות דגלים חייכם שאני ממלא משאלותיכם… מיד הודיע הקב"ה ואמר למשה לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו".
מהו סוד הדגלים ומה היה לישראל להתאוות לדגלים ולקבל את המתנה הנפלאה הזו של דגלים?
בנושא זה מבאר בעל ה'נתיבות שלום' מסלונים ביאור נפלא ומכונן שהוא מרעיש כל לב ונותן חיזוק עצום לכל אחד ואחד.
ישנם שני סוגי דגלים, ישנו את דגל המדינה אותו יש לכל מדינה ומדינה. אמנם בכל מדינה יש לכל חיִל השייך לה דגל נפרד משלו. כל חַיָיל מצבא המדינה יש לו את דגל הפלוגה אליה הוא משתייך ושמזכיר לו בכל עת ובכל שעה את התפקיד המיוחד אותו הוא צריך למלא ולהשלים במערכת הכוללת של הצבא ובאיזה אופן הוא עצמו אמור לשרת את המטרה הכללית של הצבא של המדינה.
במעמד הר סיני ראו בני ישראל את המלאכים הקדושים שלכל אחד מהם יש מטרה לשמה הוא נברא וצורה מיוחדת בה הוא משרת את מלכו של עולם. 'אין מלאך אחד עושה ב' שליחויות'. לכל מלאך יש תפקיד ייחודי משלו, אף אחד מהם לא נמצא שם סתם לשם התפאורה גרידא. כל אחד יש לו משהו מאד ספציפי ומיוחד שהוא צריך לעשות וזה התפקיד והייעוד שלו.
עם ישראל מתאווה גם הוא להיות כהמלאכים, לא סתם צאן אדם שצריכים באופן כללי לשרת את רצון מלכם. הם מייחלים ומבקשים ואף מקבלים, הם כוספים שלכל אחד מישראל יהיה ברור שיש לו תפקיד ייחודי ומותאם אליו אישית בעבודה הכללית שרק הוא יוכל ליישם אותו ויהיה שייך רק אליו.
והם מקבלים!!
"חייכם שאני ממלא משאלותיכם! לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו!"
אין תפקידו של יענקל'ה דומה לתפקידו של מוישל'ה, נתנאל שמעון יוסי ודובי… כל אחד ואחד יש לו משהו שרק הוא יכול לבצע ואף אחד אחר לא יכול להשלים!! אם הוא לא יעשה את תפקידו משהו יחסר בכל המערכת והיא לא תהיה שלימה.
איזה עוצמה טמונה במילים הללו. כמה 'פרישקייט' יש בהבנה הזו שאני יכול להתפלל במנין שמונה מאות אנשים או ללמוד בבית מדרש ענק של אלפי בחורים או אברכים, והקב"ה עומד מסתכל ובודק האם אני דווקא התפללתי ולמדתי כמו שצריך כי הוא צריך את התפילה שלי ואת הלימוד שלי בלי קשר לזה שמתנדנד לצידי.
נקרתה לידי מצווה קלה, זה לא רק שיש לי אפשרות לחטוף ולמלא את המצבור שלי בעוד משהו טוב, קיבלתי כאן שליחות מיוחדת להשלים איזה חלק בפאזל ענק שאם אני לא יעשה את זה אף אחד בעולם לא ישלים לריבון העולמים את החלק הזה!
כמה מחייב, איזו זכות עצומה!
"ודגלו עלי אהבה".