דרשו
  • פרשת השבוע
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח לימוד שנתי לכלל תוכניות דרשו
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • חדש!העמוד היומי
    • חוברת עיון העמוד להורדה
    • פניני העמוד היומי
    • הרב מנחם דריימן – עברית
    • הרב דוד בוק – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב דוד הופשטטר – אנגלית
    • הרב ירמיהו לעסין – אנגלית
    • הרב עמרם בינעט – אידיש
    • הרב שלמה סטרו – ספרדית
    • הרב אריאל דוד סותהון- ספרדית
    • הרב מאיר ערערא – צרפתית
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
  • הדף היומי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב מאיר שפרכר – מורחב
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – אידיש
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • 60 שניות על הדף היומי
  • דף היומי בהלכה
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מקוצרת – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מלאה – עברית
    • הרב דניאל אברהם – ספרדית
    • הרב ישראל גנס – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב שלמה פריינד – אידיש
    • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • הרב יונה פיינהנדלר – הלכות שבת
    • סיכום הלכות שבועי
  • תלמוד ירושלמי
    • להורדת חוברות קנין ירושלמי ופרטי התכנית
    • הרב אליהו אורנשטיין- עברית
    • הרב יצחק שאול קנייבסקי- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב שמעון שפיצר- אידיש
    • שיעורי 'הדף היומי בתלמוד ירושלמי' להאזנה ולהורדה – הרב עמרם בינעט
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • אוצרות האתר
    • יארצייט של צדיקים וגדולי ישראל
    • דרשות
    • שיעורי דרשו לשמיעה והורדה
    • קול העם
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • אנשים מספרים
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • חמישה דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי זכרון יארצייט הילולא של צדיקים וגדולי ישראל
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
    • חיזוק יומי עם הרב אלימלך בידרמן שליט"א
    • הסיפור היומי המצולם
    • חיזוק יומי עם הרב שמעון שפיצר שליט"א
    • המסר היומי עם הרב דוד גבירצמן
    • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
    • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
    • דקה של דעת עם הרה"צ רבי אלעזר מרדכי קעניג זצוק"ל
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית מאמרים פרשת שבוע וארא אבי מורי הבין שאין ברירה, חייבים לומר איזו סיסמה, פתח את פיו וזעק: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". זאת הסיסמה של כל היהודים! ואכן, החיילים הבינו שלפניהם יהודים, תפסו את שניהם, העלו אותם על הג'יפ, ובנסיעה מהירה הוציאו אותם מאזור הסכנה למקום מבטחים

אבי מורי הבין שאין ברירה, חייבים לומר איזו סיסמה, פתח את פיו וזעק: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". זאת הסיסמה של כל היהודים! ואכן, החיילים הבינו שלפניהם יהודים, תפסו את שניהם, העלו אותם על הג'יפ, ובנסיעה מהירה הוציאו אותם מאזור הסכנה למקום מבטחים

שיחה מיוחדת מהגאון רבי בן ציון גוטפרב שליט"א ראש ישיבת תורת ה' ורו"כ מתמידים, דברי חיזוק והתבוננות לאור המצב השורר בארץ הקודש
כ"ו טבת תשפ"ד
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

בימים קשים ומורכבים אלו, בהם עם ישראל שרוי בעת צרה ומלחמה ושמועות כאובות מתחדשות חדשים לבקרים. מוטל עלינו חובת התבוננות ושינון ההכרה, כי רק הקב"ה הוא שעושה את כל המעשים והוא האדון האחד המיוחד, אדון העולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא, והוא משגיח ומקיים כל דבר וכל התרחשות, כקטון כגדול, בכלל ובפרט.

חובה עלינו להתחזק באמת הנצחית וביסודות האמונה בה' כי מכיר הוא ויודע כל הנעשה עם כל אחד מאתנו, כל מחשבה, רצון, דיבור או מעשה עומדים מול עיניו הפקוחות ית', כל רגש והרגשה, כל הנאה וכל כאב, הכול נעשה ברצונו ובאחריותו של בורא עולם, הכול מושגח ומנוהל על ידי ריבון העולמים וגם בתוך המועקה והערפל האופף את ארץ הקודש, חייבים להפנים כי הכול בחשבון מדוקדק ומדויק כחוט השערה.

ואספר מעשה היה עם אבי מורי הצדיק הקדוש רבי יצחק דוד גוטפרב זצ"ל

ואספר מעשה היה עם אבי מורי הצדיק הקדוש רבי יצחק דוד גוטפרב זצ"ל, מנקיי הדעת שבירושלים, שהיה אדם גדול מאוד ואף מרן הרב מבריסק זצ"ל, כשחלה ורצה שיתפללו עליו, שלח שיבקשו מאבי מורי שיתפלל בעדו.

פעם יצא אבי מורי יחד עם רעו הטוב הגאון רבי שמואל הומינר זצ"ל, בעל מחבר 'עבד המלך', לפעילות של קירוב במעברות שהוקמו לעולים החדשים שבאו אז לארץ הקודש. המצב שם היה קשה מאוד גם בגשמיות וגם ברוחניות, ילדים ובני נוער הוכנסו למסגרות לא תורניות, וההורים איבדו עליהם את השליטה ואת יכולת ההשפעה.

החוק הנהוג באותם ימים היה שאסור להסתובב במקומות אלו אחר רדת החשיכה, ומי שיוצא החוצה אחת דתו… היה חשש גדול מפני חדירת מחבלים וחיילי אויב, והיד היתה קלה על ההדק. עם זאת, אנשים שהיו צריכים לצאת בדחיפות גם אחר רדת החשיכה, היו מעודכנים בסיסמה מיוחדת, וכשהחיילים החמושים היו פוגשים דמות חשודה ברחוב, היו דורשים להשמיע את הסיסמה. אם החשוד ידע את הסיסמה היו חייו לו לשלל, ואם חלילה לא, הוא היה מכניס את עצמו למצב של סכנה גדולה.

אבי מורי ורבי שמואל הומינר עברו בין האוהלים, שוחחו עם המבוגרים והצעירים והשתדלו להציל כמה שיותר נפשות מרשת שחת חלילה, והנה ירד הלילה, וההליכה ברחובות הפכה מסוכנת מאוד.

בעודם צועדים בחשיכה, השגיח פתאום ג'יפ צבאי ועליו חיילים עם רובים שלופים, עומדים הכן לירות בכל מחבל שאולי מסתובב ברחובות. לפתע הבחינו החיילים בשתי הדמויות השחורות, הג'יפ נעצר בחריקת בלמים והחיילים שאגו לעברם: "אמרו את הסיסמה שלכם".

השניים עמדו נבוכים, הם לא ידעו מה הסיסמה. בידיים מונפות אל על, הם ניסו להסביר שהם יהודים ושאין שום סיבה לחשוש מפניהם, אבל החיילים היו רחוקים ולא שמעו את ההסברים שלהם, הם ביקשו לשמוע רק סיסמה.

אבי מורי הבין שאין ברירה, חייבים לומר איזו סיסמה, פתח את פיו וזעק: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". זאת הסיסמה של כל היהודים! ואכן, הסיסמה פעלה את פעולתה, החיילים הבינו שלפניהם יהודים, ולמרות שלא ידעו את הסיסמה הם הורידו את קני הנשק, הפסיקו לאיים עליהם. תפסו את שניהם, העלו אותם על הג'יפ, ובנסיעה מהירה הוציאו אותם מאזור הסכנה למקום מבטחים.

 

הסיסמה של כל יהודי

כך גם אנו חייבים לשנן לדעת ולזכור, שבשעה שאנחנו נמצאים בכזה זמן של סכנה, כשאויבינו רוצים לפגוע בנו בכל דרך אפשרית ומכל כיוון אפשרי, אנחנו צריכים לזעוק את הסיסמה שלנו. 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'!

מאז שבורא כל העולמים כרת ברית עם אברהם אבינו ע"ה ומצא את לבבו נאמן לפניו, הונצח עם ישראל לדורותיו להיות מקושר עמו לנצח בקשר בל יינתק של 'שמע ישראל'. מאז אנו מייחדים שמו ונושאים עלינו את אות הברית לנצח נצחים, שלא יתבטל בשום פנים.

כל היקום הקיים הדומם, הצומח החי והמדבר, גרמי השמיים לרבבותיהם. כל המציאות כולה מראשיתה עד סופה, הכול יתכן להיות בר חלוף, הכול יתבטל לבסוף, אך האומה הישראלית היא זו אשר תתקיים לנצח נצחים מכח היותה מקושרת בברית ובשבועה עם הקב"ה, ואנו מחוברים ומאוחדים עמו לבלי היפרד חלילה. כמאמר הזוה"ק "אורייתא וישראל וקוב"ה חד הוא". 'חד' משמעותו שלא יתכן בו פירוד בשום זמן ובשום תנאי.

האח אשרינו! מה טוב חלקנו! אשר זכינו להיות אהובים וקרובים כל כך לפני ה'! לנצח!.

באותה העת התגלתה ברח' מאה שערים בירושלים דירה שבה פעלו מסיונרים,

לצד ההתחזקות באמונה, מוטלת עלינו בימים אלו גם החובה להתחזק בעבודת התפילה.

הרי יודעים אנו בלי שום ספק ומרגישים כי הקב"ה אוהב אותנו מאוד ורוצה בטובותינו, באושרנו, בבריאותנו. הקב"ה חפץ להרעיף עלינו כל הטובה והברכה, יישוב הדעת ושלוות נפש, חדוות חיים ואך טוב וחסד ירדפונו. אכן הוא מחכה לנו שנפנה אליו, שנתפלל לישועתו בכל לבנו. וקורא לנו בחיבה יתירה – פנו אלי והיוושעו! ומחכה וממתין לכל יחיד ויחיד, לכל תפילה פרטית, ולכל צעד בודד שאדם מישראל צועד להתקרב אל ה' ית'.

ואספר מעשה שבדידי הווא עובדא, לפני למעלה מחצי יובל שנים.

באותה העת התגלתה ברח' מאה שערים בירושלים דירה שבה פעלו מסיונרים, מרשיעי ברית שניסו לצוד נפשות מישראל, לפתות אותם ולהעבירם על דתם רח"ל.

כמובן שהשמועה על הימצאותם של מיסיונרים בלב ליבה של השכונה החרדית עשתה לה כנפיים, ובתוך זמן קצר מאוד התאספו שם מאות יהודים מאנשי ירושלים, שביקשו לסלקם ולגרשם.

כמה  הם צרו על הדירה ופרצו אליה. כשהגיעו כוחות המשטרה למקום, נמלטו כל המעורבים על נפשם, אבל המשטרה חקרה את האירוע הדק היטב, כלאו כמה אנשים, ולבסוף נעצר יהודי יקר מבני ירושלים, ר' שמואל אהרן בן מרים, ולאחר חקירה ומעצר ממושך מאוד, הוגש נגדו כתב אישום חריף במיוחד שאם היה מורשע בו, היה אמור העצור להישפט לשנים רבות בכלא, ולשמש דוגמא לאחרים, מה יעלה בגורלו של מי שיפר את החוק וישחית רכוש.

מאחר והיתה לי היכרות עם ר' שמואל אהרן הנ"ל, והוא היה תלמידי שנים קודם לכן, התבקשתי לבוא לבית המשפט ולהעיד 'עדות אופי', שבה אני אמור לספר לשופטים כמה שהוא איש טוב ונחמד, כמה הוא מועיל לחברה ומסייע לחלכאים ונדכאים, כדי לעורר את רחמי בית המשפט ולגרום לכך שעונשו לא יהיה חמור כל כך.

 

'שטיקל תורה' בבית המשפט

היתה לי התלבטות מאוד גדולה. האם מותר בכלל להגיע לבית המשפט ששופט שלא על פי דין תורה ומייצג את ההיפך ממה שאנחנו מאמינים?

הלכתי לשאול את דעתו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שפסק על אתר שמדובר במצוות פדיון שבויים, ושאני חייב להיענות להזמנה ולהגיע לבית המשפט כדי להעיד עליו עדות אופי, ולהשתדל לעשות הכל כדי שגזר הדין יהיה קל ככל האפשר.

בהגיע יום המשפט התכוננתי בחיל ורעדה למלא את השליחות החשובה שהוטלה עלי, לקחתי ספר תהילים גדול והתייצבתי בבית המשפט.

עלו עדי התביעה, הציגו את הנאשם כמי שכל מעשיו להרע ולהזיק, יש לו היסטוריה של השתתפות בהפגנות אלימות ועוד ועוד, ממש לימדו עליו קטגוריה באופן שהיה קשה לשמוע.

ואז הגיע תורי, עליתי לדוכן העדים ולאחר שהזהירו אותי שעלי לומר רק את האמת ואם חלילה אשקר ייחשב הדבר לעבירה פלילית, פתחתי בדברים: "אני רואה שכאן זה מקום שחותרים באמת ובתמים לעשות משפט צדק", אמרתי, והנוכחים הנהנו בתחושת חשיבות. הנה עומד יהודי מבני היישוב הישן, ומחמיא לבית המשפט…

"אבל אז אמרתי שאני מבקש לשאול את השופטת החילונית שאלה אישית, אם יורשה לי. השופטת נתנה את האישור המבוקש, ואני שאלתי אותה אם היא נוהגת ללכת לבית הכנסת ביום הכיפורים. היא השיבה בחיוב. הוספתי לשאול, ומה את מבקשת כשאת מתפללת בבית הכנסת? אמרה השופטת שהיא מבקשת מהקב"ה רחמים שתהיה לה שנה טובה, פרנסה, בריאות נחת, שמחה, כל מה שכל אדם נורמלי מאחל לעצמו.

"הרי אם עשינו מעשים טובים ומגיע לנו שכר משמים, הקב"ה אמור לשלם לנו את שכרנו בלי שנבקש בכלל. אם כן, למה אנחנו מתפללים??? התשובה היא: כדי לקבל גם מה שלא מגיע לנו! הרי הקב"ה נוהג במידת החסד והרחמים, הוא נותן לנו מה שמגיע לנו גם בלי שנבקש בכלל. כשאנחנו מתפללים ומבקשים חסד ורחמים, הוא נותן לנו תוספות, גם מה שלא מגיע לנו מעיקר הדין. הוא נוהג עמנו לפנים משורת הדין כי רחום וחנון הוא".

"אבל אני רוצה לשאול את בית המשפט שאלה קשה. הרי הקב"ה הוא דן דין אמת, כל משפטיו אמת וצדק, איך אנחנו יכולים לבקש ממנו דבר כזה שינהג עמנו בדרך של חסד ורחמים, אם זה לא מגיע לנו? אנחנו מבקשים מהקב"ה שיעוות חלילה וחס את דין האמת, והוא כביכול נעתר לבקשה שלנו, היעלה דבר כזה על הדעת???".

השאלה אכן תפסה את תשומת הלב של השופטת ושל הפרקליטים. הם הטו את אוזנם לשמוע את התשובה, ואני השבתי להם:

"מכאן אנחנו למדים, שלגלות רחמים בדין, זה לא עיוות הדין. ההיפך, זה חלק מעשיית משפט צדק! כך היא דרכו של שופט צדק, הוא שופט לפי האמת והצדק, ועדיין מגלה רחמים כלפי הנאשם, גם אם לפי החוק היבש לא מגיע לו שירחמו עליו!".

בשלב זה עברתי ללמד סניגוריה על הנאשם. אולי הוא טעה, אני לא בקי בפרטים, לא ראיתי את חומרי החקירה, אולי הוא עשה דברים שלא היה צריך לעשות, אולי לא מגיע לו להשתחרר לחופשי, אבל התפקיד של בית המשפט הוא לבוא לקראת, להבין את הרקע, לראות את המצוקה. מדובר באב לילדים, ראש משפחה, אם הוא ייכלא לזמן ארוך הדבר ישפיע לרעה על ילדיו ועל כל סובביו. הוא עשה את מה שעשה מתוך אמונה בצדקת דרכו, גם אם בית המשפט לא מסכים אתו, זה לא אומר שהוא איש רע מעללים שמחר יתקוף סתם מישהו ברחוב, אפשר וצריך להתחשב בו ובסובביו, אין צורך להחמיר אתו כל כך!

"ולא זו בלבד שאפשר להקל עמו ולרחם עליו, אלא שזה חלק מהמשפט הנכון והצודק! זהו משפט אמת!!!"

בסייעתא דשמיא הדברים פעלו את פעולתם. המשתתפים בדיון אמרו שכותלי בית המשפט הזה מעולם לא שמעו דברי סניגוריה מהסוג הזה. גזר הדין שנגזר עליו היקל באופן משמעותי לעומת האישומים שבהם הורשע ולעומת העונש החמור שביקשה הפרקליטות להעניש אותו. השופטת גם ציינה בגזר הדין שהדברים שאמרתי לעורר זכות עליו השפיעו על ההחלטה שלה להקל עמו, והדברים גם הגיעו לפרסום בעיתונות.

רבותי, אנחנו נמצאים בתקופה קשה. מידת הדין מתוחה, אם חלילה וחס נקבל מה שמגיע לנו, הרי כבר אמרנו בראש השנה "אם תמצה עומק הדין מי יצדק לפניך בדין…".

לכן שומה עלינו לשאת תפילה מעומק הלב, לפנות אל אבינו שבשמים בתחינה שיעשה עמנו לפנים משורת הדין, שינהג איתנו במידת החסד והרחמים ויסיר ממנו ומעל כל ישראל כל פגע וכל רע ויצילנו מן השעות הרעות.

אבל אין הכוונה בזה רק לצאת ידי חובותינו באמירת כמה פרקי תהילים ללא לב ונשמה. אחרי הדברים הנוראים שהתרחשו רח"ל בשמחת תורה האחרון, והאסונות הנוספים במהלך המלחמה, הרי אנו צריכים לקרוע שבעה רקיעים בקול תפילה וזעקה, להתחנן ולבקש מלפני אדון כל שישמור ויציל את כל איש אשר בשם ישראל יכונה, באשר הוא שם.

התפילה צריכה להיות מעומקא דליבא כתפילת אב המבקש רחמים על בנו יחידו, וה' יתברך כאמור, מייחל ומחכה לתפילתנו ורוצה עד מאוד להיעתר לנו ולהושיענו בדבר ישועה ורחמים.

 

שאלתי לאדם גדול, האם מצבנו כעת בארץ הקודש מוגדר כשעת סכנה או לא

גם שאלתי לאדם גדול, האם מצבנו כעת בארץ הקודש מוגדר כשעת סכנה או לא, והשיב לי שאינו שעת סכנה. והגדרה היותר מדויקת היא שהוא עת צרה וצוקה, כי הרי אנו רואים בכל יום חסדי ה' גלויים, שהוא שומר אותנו בכל עת מדברים נוראים ואיומים שיתכן להתרחש, ועל אף המלחמה הניטשת, המציאות הוא שרוב חלקי ארץ ישראל רגועה ומאפשרת את מהלך החיים וניהול סדרי היום. ועין בעין רואים שרק השגחה עליונה שהבורא יתברך שמו שומר עמו ישראל ומטיב עמנו, וכל אחד מרגיש את ההשגחה העליונה הנוצרת בעדנו בשמירה מיוחדת מכל העומדים עלינו לכלותנו בכל שעה.

עם זאת עדיין מחויבים אנו להרבות בתפילה על אחינו בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה, המצויים במצבי סכנה גדולים וזקוקים לרחמי שמים מרובים. עלינו לחוש את עומק כאבם של היהודים הנתונים בצרת המלחמה ולשפוך שיח לפני ריבון כל עולמים שירחם עליהם.

עוד חייבים אנו, לקרוע שערי שמים על כל הנחשלים והנכשלים שיזכו לתשובה שלימה, ועל האסונות הקשים הפוקדים את עם ישראל, לעורר רחמים ולהמליץ על עם קודש אך טוב, וכאמור.

אכן יש להיזהר ולהישמר מלהיגרר אחר השיח והדיבור המופקר ברחוב ע"י התקשורת המשוקצת והגאוותנית לדברי כוחי ועוצם ידי וכן מה שכותבים ומשמיעים בלא הפסק הפתגם האומלל "ביחד ננצח" הרי זה כפירה ואפיקורסות! ללא הזכרת שם ה' אפי' פעם אחת וסומכים על עצמם ועל חוזק ידם, אנחנו? מי הם אנחנו? רק ה' הוא בעל המלחמות ומצמיח הישועות ובלעדיו אין לגבורת הסוס ושוקי האיש שום תוקף ושום משמעות, ולצערנו צריך לשנן זאת שוב ושוב בתקופתנו שהבלבול מטשטש דברים בהירים וברורים בפשוטים שביסודי אמונתנו. חוץ ממה שזה שקר מוחלט וטפשות גלויה שיש בהם משהו כח כאשר המציאות האיומה הוכיחה כל זה ולה' הישועה!

 

אמונה ביטחון שמע ישראל תפילה

אולי גם יעניין אותך

הילד כששמע את דבריו האוויליים, צעק לעברו: שוטה שכמותך, למה אתה מבלבל עכשיו את ראשי בגיבובי דברים איך לדבר, אם לומר "פִיר" או "פַייער" – וכי אינך רואה שהאש בוערת כאן?!
הרהר החפץ חיים ואמר: ענין גורלי כזה אי אפשי להכריע בו לבדי, צריך להימלך בדעת גדולים. ומכיון שקרבה שנת השבע שנת השמיטה, ועוד מעט יבוא המשיח, כדברי חז"ל 'במוצאי שביעית בן דוד בא', ואליהו הנביא יבוא לפני כן לבשרו - אין זה הגון שמישהו אחר יפסוק בדבר, מוטב נחכה לו ונשאיר עבורו את ההכרעה!
חִפֵּשֹ אֲתוֹנוֹת וּמָצָא מְלוּכָה
הוא הכיר את החרדים בעיקר כ'זורקי אבנים', ולא חלם לפגוש בכזה יחס...
״ואז, ממש בעיקול הדרך, אני מרגיש שהרכב פשוט נשמט ומתחיל להיסחף!...."
"מי שאמר להתענות ביום הכיפורים, הוא שציווה להימנע מכך בכגון דא!"

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
מקץ

הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א

פרשת מקץ

על דא ועל הא

"כשהגיע לכתובת, נעצר המום על עמדו..."

השליחות של מרן הגר"ח מוולאז'ין זצ"ל

על דא ועל הא

סדר הדלקת נרות חנוכה, במה מדליקין, היכן מדליקין, ועוד

הלכות חנוכה מהפוסק הגאון רבי עמרם פריד שליט"א

על דא ועל הא

לרגל יום היארצייט

'אמור לו, כי אם הוא חפץ שהמניות תצלחנה - כדאי לו להכניס שותף..."

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב חיים דוד קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ג
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת האימייל של המשרד: [email protected]
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.

הנהלת אתר דרשו מודיעה בזאת על כוונתה לעשות שימוש ביצירות יתומות לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים.
יצירות יתומות הן יצירות המופצות ברשתות החברתיות וברשת המקוונת ואשר בעל זכויות היוצרים בהן לא ידוע או לא אותר.
אנו עושים מאמצים מרובים על מנת לאתר את בעלי הזכויות, ולתת קרדיט הולם עבור השימוש ביצירות.
אם עשינו שימוש ביצירה שבבעלותכם בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, אתם רשאים לפנות בהודעה אלינו על מנת שנחדול מהשימוש בצילום
וזאת בכתובת הדוא''ל: [email protected]
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיותניגודיות
  • רקע בהיררקע בהיר
  • קו תחתי לקישוריםקו תחתי לקישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • מפת אתרמפת אתר