היום נלמד: הצירוף ל'זימון'
יום שני ג' בשבט תשע"ז
האם צריך לזַמן גם כשאין חובת 'זימון'?
חובת 'זימון' חלה על שלושה אנשים שהחלו את אכילתם יחד, או שסיימוה יחד, ב'דרך קביעות' (ראה להלן). ואם אכלו שלא בדרך קביעות, או שלא החלו ולא סיימו את אכילתם יחד - יש אומרים שראוי שיזַמנו, הגם שאינם חייבים, משום ש"ברָב עם הדרת מלך"; ויש אומרים שלדעה זו ראוי אף לזַמן בַּשֵּׁם בעשרה, אך יש שכתב שיתכן שזימון בַּשֵּׁם אסור אף לדעה זו. ורבים חולקים וסוברים שאין לזַמן אף ללא שֵׁם; אך אף לדעה זו, אם אחד אכל עם שנים בדרך קביעות אלא שלא התחיל ולא סיים עמהם - יזַמנו. [שו"ע ב, משנ"ב כג-כד, שעה"צ כב, וביה"ל ד"ה עדיף; ביאורים ומוספים דרשו, 22; וראה משנ"ב יט, ושעה"צ יז]
בחורי ישיבה בחדר האוכל - האם מצטרפים ל'זימון'?
'דרך קביעות' האמורה לעיל, פירושה שיושבים סביב שולחן אחד. ואכילת בעל הבית עם בני ביתו נחשבת כקביעות אפילו בשני שולחנות. וכן בסעודה גדולה שכל המשתתפים בה שייכים זה לזה, כגון סעודת חתונה - מצטרפים ל'זימון' גם בשולחנות נפרדים. אך בבית מלון, כשאוכלות כמה משפחות בשולחנות נפרדים - יש שהורה שאינן מצטרפות לזימון. ובחורי ישיבה האוכלים יחד בחדר האוכל - יש אומרים שמצטרפים אף משני שולחנות; ויש אומרים שבמקום שכל אחד נכנס ויוצא כרצונו - אף בשולחן אחד יתכן שאינם מצטרפים, ולא יזַמנו בַּשֵּׁם. [משנ"ב יח; ביאורים ומוספים דרשו, 19; וראה שם עוד]
האם יוצאים ידי חובת 'זימון' בשמיעה ברמקול?
מי שלא שמע את אמירת ה'מזַמן' "נברך...", רק שמע שעונים "ברוך שאכלנו..." וענה עמהם - ישנן משמעויות שונות בדברי הפוסקים אם יצא ידי חובתו; ויש שכתב שלא יצא ידי חובה, ואף אם שמע את קול המזַמן, אלא שלא שמע את דבריו בבירור. ולכן, בסעודה מרובת משתתפים, יש לכבד בזימון אדם בעל קול חזק וגבוה, כדי שכלם ישמעוהו. ורמקול - יש אומרים שאינו מועיל לכך, כיון שהשומעים אינם שומעים את קולו של המזַמן; ויש מתירים, כיון שבכל אופן נחשבת קריאת המזַמן כקריאה לאחרים לברך, אך אף לדעתם אין להקל בכך לכתחילה. [משנ"ב יז; ביאורים ומוספים דרשו, 15 ו־17]