היום נעסוק בנושאים הבאים: לאילו דברים שבקדושה חייב אדם לענות בכל תפילה? • איזה דבר מותר למתחיל את תפילת 'שמונה עשרה' יחד עם הציבור ואסור למאחֵר? • מהו סדר העדיפות בעניית דברים שבקדושה המזדמנים יחד משני מניָנים?
יום שלישי י"ט באדר ב' תשע"ו
רוצה להתחיל שמונה עשרה לאחר הציבור, מתי אפשר להתחיל להתפלל?
מי שלא התחיל את תפילת 'שמונה עשרה' יחד עם הציבור, לא יתחיל אלא כשיוכל לסיים עד 'אלקי נצור' ולענות לקדושה, אמן של ברכות 'הא-ל הקדוש' ו'שומע תפילה', 'מודים דרבנן', 'אמן יהא שמיה רבה' בקדישים שלאחר התפילה, עד לאחר קדיש יתום הראשון - ויש אומרים שבכל הקדישים - ו'ברכו בתרא'. ויש שכתב שהוא הדין לברכת כהנים. ואם לא יוכל - ימתין עד לאחר כל הדברים הנזכרים; ואם עומד בברכות קריאת שמע של שחרית או ערבית, יזהר לכתחילה שלא להפסיק בשעת המתנתו יותר מ'כדי לגמור את כולה', וימתין לסירוגין. ואם כבר סיים בשחרית 'גאל ישראל' - לא ימתין כלל, ורק אם הציבור התחיל 'מודים דרבנן' יכרע עמהם בשתיקה. [סעיף א, ס"ק ב, ה ו־ו, וביה"ל ד"ה לקדושה; ביאורים ומוספים דרשו, 3 ו־11]
האם אפשר להשלים קדושה וברכו במניין אחר?
הדין האמור בנוגע לקדושה, 'ברכו' ואמן של ברכות 'הא-ל הקדוש' ו'שומע תפילה', הוא רק באופן שלא שמעם קודם לכן, ואינו עתיד לשומעם במניָן אחר (או במוסף). וכן הדין האמור בנוגע לקדישים הוא רק כשטרם שמעם, ויש שכתב שהוא הדין אם עתיד לשומעם לאחר מכן. וכשמתחיל תפילתו יחד עם הציבור - יש שכתבו שמותר להתחיל אף כשלא יוכל לסיים ולענות לכל הדברים הנ"ל, ויש שהסתפק בדבר. כמו כן, לדעת רבים מהפוסקים רשאי המאחֵר להתחיל את התפילה במקביל לחזרת הש"ץ, להגיע יחד עם החזן לקדושה, לסיים עמו את ברכות 'הא-ל הקדוש' ו'שומע תפילה', ולהגיע לכריעה שבתחילת ברכת 'מודים' או בסופהּ בזמן שהציבור מתחיל מודים דרבנן. [ס"ק ב, ה ו־ז, וביה"ל ד"ה הנכנס; ביאורים ומוספים דרשו, 7, 10]
מתפללים בשטיבלך ושומעים קדיש וקדושה ביחד משני מניינים, למה לענות?
מי שהזדמן לו לענות לדברים שבקדושה משני מניָנים, או שאינו יכול להמתין עד שיענה לכל הדברים שבקדושה הנ"ל בשל החשש שמא יחלוף זמן תפילה, ועליו להתפלל תפילת 'שמונה עשרה' בעת אמירת חלק מהם, וכל כיוצא בזה - סדר הקדימה הוא כך: א. קדיש, דהיינו 'אמן יהא שמיה רבה'. ב. 'קדושה'; ואם הקדושה היא במנין בו הוא מתפלל, היא קודמת לקדיש, וכן אם כבר שמע קדיש - יענה לקדושה. ג. 'ברכו' ו'מודים דרבנן', ויש שצידד שמודים קודם לברכו, אך אם כורע עם הציבור בשעה שאומרים מודים - ברכו קודם. ד. אמן של ברכות 'הא-ל הקדוש' ו'שומע תפילה', והם קודמים לאמן על ברכות אחרות. וכל הדברים הללו קודמים לתפילה בציבור (לפחות) כשאינו מתחיל יחד עם הציבור, וראה עוד לעיל בענין זה. [ביה"ל ד"ה לקדושה; ביאורים ומוספים דרשו, 12]