"וָאֶשְׁאַל אֹתָהּ, וָאֹמַר בַּת-מִי אַתְּ" (כ"ד מ"ז)
ואשאל, ואשים, שינה הסדר שהרי הוא תחילה נתן ואח"כ שאל, אלא שלא יתפשוהו בדבריו.. (רש"י)
השקר נמאס ונאלח לעין כל משכיל'. ומאידך, כמה עילאי הוא האדם שמילה שלו היא מילת- אמת, ותמיד- תמיד אפשר לסמוך עליו, בבירור גמור שהוא דובר- אמת! כמה מבהיקה היא דמותו!
אין בכוחו של שום נברא, ויהיה החזק ביותר , לעמוד נגד מידת האמת. מי שיאחוז במידה זו יצעד בה לכל אורך הדרך, ולא יעשה דבר שיחרוג מהאמת המוחלטת, האבסולטית, יראה סיעתא דשמיא עצומה שתלווה אותו בכל פסיעה.
אחד האפיונים המרכזיים של תקופתנו רבת-הלחצים היא שכמעט אי אפשר לפגוש באדם המגלם את איש האמת בכל הדרו. יתירה מזאת; הקושי הנעוץ בהיצמדות לאמת, נובע מכך שהשקרים ודברי המרמה 'מסייעים' כביכול לבן- תקופתנו להיחלץ ממצבים בלתי- נעימים, וכשמאן-דהו לוחץ אותו לקיר, הוא פולט מפיו שקר כלשהו, וחושב שבכך הסתיימו העניינים…
ואם כך, יש לנו פתרון של ממש שיסייע לנו- בשלבים- בקניית מידת האמת. אם כשאנחנו נקלעים למצב לוחצני, קשה לנו קמעה לדבוק באמת, בואו נחליט שלפחות כאשר אנחנו רגועים, ומזדמן לנו להעביר חוויות מאירוע כלשהו, נספר רק את מה שקרה באמת.
אם הגענו לבית הכנסת ב-8.55, לא 'נעגל פינות' ונספר שהגענו ב-9, אלא נקפיד לומר ב-8.55! אם היו באירוע מסוים 47 משתתפים, לא נספר על 50, וכן כל כיו"ב. הרי כדי לספר את הפרטים המדויקים- אין לנו שום לחץ, ואין מה שמעכב בעדנו לתפוס את החלק האמיתי- אמיתי שבסיפור, ולא לזוז ממנו כמלוא הנימה.
ואם נתרגל לאחוז במידת האמת במקרים אלה, ונספר את הפרטים הכי מדוייקים, יעלה בידינו בעז"ה בשלב מאוחר יותר להתחזק במידת האמת גם במקרי לחץ.
זכיותיו של הרופא הזה באו בגלל ששיקר לאב"ד
יש סיפור שאני מחבב במיוחד, שכן הוא מקפל בין סתריו לימוד מאלף במיוחד, והוא, שלפעמים מי שמשקר צובר לעצמו זכויות גדולות… המקרה אירע לפני שנים רבות אצל אחד מגדולי אבות בתי הדין בתל אביב, גאון וצדיק, שהיה מקובל גם על גדולי הדור.
במהלך דיון שהתקיים בבית דין, חש האב"ד בליבו, והובהל לבית החולים 'איכילוב', הסמוך לבית הדין. הגאון היה מודאג ממצבו, ובהגיעו לבית החולים הוכנס לטיפול מיידי.
והנה, הרופא שקיבל אותו, הסתכל על דמות של החולה, ושאל 'האם אתה הוא רב פלוני', ונקב בשמו. האב"ד השיב בחיוב, ואז אמר לו הרופא, 'כמה טוב שפגשתי אותך! לפני זמן מה שמעתי ממך שיעור, והיו לי כמה שאלות חשובות על הדברים שאמרת אז, אך לא הספקתי לשאול. מאז אני מחפש אחריך, והנה לפתע אתה בא אליי, עד לכאן, ויש באפשרותי לשאול את כל השאלות'!—
עצם העידוד הזה העניק לו חיות, והאב"ד הרגיש כבר יותר טוב. הרופא ביצע את הבדיקות, ואמר לחולה שמצבו שפיר, ואין לו כל בעיה מיוחדת, 'אבל בכל זאת נשאיר אותך כאן, בבית החולים, לכמה ימים של חופש ומנוחה. מה אכפת לך אם תעביר את ימי המנוחה בבית החולים, או בבית ההבראה'?! – אמר הרופא.
הדברים מצאו חן בעיני האב"ד. אבל מנוחת- הדעת שלו לא נמשכה זמן רב. מיד לאחר דברי ההרגעה של הרופא, הוא מבחין שמכניסים אותו לטיפול נמרץ, כשמסביבו רופאים רבים, ויחד עימם אנשי צוות.
הוא פונה אל הרופא הנ"ל ואומר לו, למה רימתני? הרי אני רואה שמכניסים אותי לטיפול נמרץ, ומדוע אמרת לי שמצבי טוב? אבל למרות הכל הרופא לא נסוג בו מדבריו.
כבוד הרב, אני עומד על דעתי שמצבך טוב, אמר הפרופסור, והסיבה שהעבירו אותך לטיפול נמרץ היא בשל רצוננו למנוע ממך את טרדת המבקרים המרובים הצפויים להגיע אליך.
אם תהיה מאושפז במחלקה רגילה יטרידו אותך המבקרים, ויתר החולים המאושפזים, בשאלות כאלו ואחרות; לכן העדפנו להעביר אותך לטיפול נמרץ, שהרי במחלקה זו אין כניסה לכל אחד, וממילא תוכל לנוח באופן יעיל יותר.
'ידעתי שהרופא משקר'…
הגאון רבי יצחק זילברשטיין אמר שהאב"ד סיפר לו ש'ידעתי שהרופא משקר אבל למרות הכל, והגם שהבנתי שהוא מכזב בי, השקרים הללו- היטיבו את מצבי! שכן, כאשר אדם שומע שהמצב הרפואי שלו טוב, ואין לו מה לחשוש, הוא מאמין שאכן כך הם פני הדברים, למרות שבסתר- הלב הוא יודע שאין הדברים כך'…
מלבד המסר החשוב שיש בדברים אלה לענייני הרפואה, אפשר להמליץ על כך את מאמר חז"ל שהאדם זקוק לסגולה מיוחדת כדי שיזדמן לפניו רופא פלוני ותרופה פלונית. והנה כאן הזדמן לפני האב"ד רופא טוב, רק משום שהרופא הזה שיקר ואמר דברים שאינם נכונים… ולכן זכה לרפא את האב"ד.
אני מכיר את הרופא הזה, ויתכן מאוד שכל זכויותיו באו לו בעקבות השקרים שאמר לאב"ד…
(מתוך 'מצוות בשמחה' ספר שמות הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א)