היום נלמד: ברכת הדגן בצורות שונות
יום חמישי י"א באדר תשע"ז
מה מברכים על 'יוגורט' עם 'גרנולה'?
גרעיני דגנים - ברכתם 'האדמה' (וראה שו"ע רח, ד); וקליפותיהם המכונים 'סוּבִּין' - יש שכתב שברכתן 'שהכל'; ויש שכתב שבזמננו שהתרבו האוכלים אותן, דינן כגרעינים עצמם. וכשמערב גרעינים או סובין ב'יוגורט' וכדומה, כמצוי ב'גרנולה' - יש שכתב שהיוגורט נחשב כתבשיל שמעורב בו דגן, וברכתו 'מזונות', ואף אם הדגן הוא מיעוט, ומטרתו רק להטעים את היוגורט; (ויש חולקים, ראה ספר וזאת הברכה, עמ' 106); אך אם מערבם רק לשם שיפור העיכול וכדומה, יתכן שברכתו 'שהכל'. [ביאורים ומוספים דרשו, 10]
האוכל קמח - האם מברך עליו?
האוכל קמח מחמשת מיני דגן, אף אם הוא קלוי ויש בו מעט טעם - ברכתו 'שהכל', אם הוא ראוי לאכילה. ואין ברכתו 'האדמה' כאוכל גרעינים שלֵמים (ראה לעיל), משום שכאשר נטחנו הגרעינים יצאו מכלל 'פרי', ואין לומר עליהם "פרי האדמה", שהרי עתידים 'להתעלות' כשיהפכו למאפה או לתבשיל, אשר הם דרך אכילת פרי זה, ואילו אכילת הקמח אינה דרך אכילת פרי זה. ואף קמח שאכילתו מזיקה לקיבה ולגוף, ברכתו 'שהכל', כיון שבשעת אכילתו נהנה כדרך כל האוכלים. [שו"ע א, ומשנ"ב טו; ביאורים ומוספים דרשו, 11-12]
מה מברכים על עשבי בר הראויים לאכילה?
פרי או ירק הטובים לאכילה כשהם חיים, אף אם גדלו מאליהם, ברכתם 'העץ' או 'האדמה' (בהתאם לפרי ולירק), מפאת חשיבותם; אבל עשבים ועָלִים שאין בני אדם מגדלים אותם והם גדֵלים מאליהם, אף אם הם ראויים לאכילה כשהם חיים, ואף אם הם משמשים כמאכל חשוב במיוחד - ברכתם 'שהכל', כיון שעשבים ועלים אינם חשובים דיָּם לברך עליהם ברכת הפירות אלא כשבני אדם מגדלים אותם לאכילה; ולפיכך, כרוב, חסה וכיוצא בהם, שבני אדם מגדלים אותם לאכילה, ברכתם 'האדמה'. [שו"ע א, ומשנ"ב יח-יט]
מוקצה
אם מברכים על קמח שהכול, מכאן, שקמח ניתן להיאכל.
אז מדוע בהלכות מוקצה, נחשב הקמח כמוקצה מחמת גופו, דהיינו, שאינו נאכל?
פניות הלכתיות וכדו' ניתן להפנות לרב כאן באתר.
בהצלחה