"ניגש אלי אברך ומספר לי סיפור נורא" פתח השבוע המשפיע הרב יואל ראטה, ראש ישיבת תפארת התורה ברסלב בשכונת ויליאמסבורג בברוקלין, בסיפור מטלטל שהכה גלים בארה"ב החרדית, רבי יואלי סיפר לתלמידיו את אשר סיפר לו בעל המעשה: "אני מלמד בתלמוד תורה מסוים, ויש משפחה ששולחת את ילדיה אל התלמוד תורה שלנו, כבר לימדתי כמה וכמה מילדיה והמשפחה הזאת – פלא עצום – הילדים הם מחונכים ביותר, בקיצור ילדים טובים".
המלמד המשיך וסיפר: "מדובר בילדים שכיף וזכות בשבילי להיות המלמד שלהם. חשבתי שוב ושוב מה יכול להיות הזכות של ההורים שזכו לכאלו ילדים טובים? החלטתי שכשאפגוש את אחד מהורי הילדים אשאל אותה לפשר הדבר. פליאתי התעצמה שבעתיים, כשגיליתי כי אם המשפחה גיורת, וכמה שקשה ומורכב תמיד להורים בענייני חינוך, על אחת כמה וכמה קשה כשמדובר בגרים".
"וכך עברה לה שנה ועוד שנה עוד ילד מהמשפחה נכנס ללמוד אצלי ועוד ילד, ופליאתי רק הולכת וגוברת וגוברת. עד שביום אחד, הגיעה האמא בעצמה לתלמוד תורה לצורך כלשהו".
"ניגשתי אליה", מספר המלמד, "ואמרתי לה שיש לי שאלה שכבר מנקרת בראשי זה כמה שנים, ואני חייב לשאול אותה לפשר הדבר, העליתי בפניה את העניין, ילדים כאלה מתוקים ומחונכים ובזהירות ועדינות השחלתי, ועוד הרי אתם גרים… היא עמדה מולי נדהמת ומרוגשת".
לאחר כמה רגעים פתחה האמא וספרה את סיפור חייה, "התגיירתי לפני כמה שנים, הילד הגדול שלי היה בן 3 והקטן היה בן חצי שנה, כידוע בהלכה, אי אפשר לגייר ילד. אמנם הם מחונכים אבל יהודים הם לא, אמרה האמא ופרצה בבכי".
"בעוד כמה שנים יגיע היום, 'יום שישי השחור' כמו שאני נוהגת לקרוא לו, היום לפני בר המצווה של בני בכורי, אנחנו הולכים להכניס אותו לחדר סגור ולספר לו שהוא בכלל לא נקרא יהודי ולתת לו את ההחלטה, האם הוא רוצה להיות יהודי, או חס וחלילה להמשיך להיות גוי, מהיום הזה אני לחוצה כל חיי אני לא רק לחוצה אני רועדת" אמרה האמא כשהיא נשנקת מבכי ודמעות.
"את כל חיי עזבתי, את המשפחה, את החברות, את העבודה, את העיר, את הכול עזבתי בשביל היהדות, ואז אני יודעת שבני הולך לשבת שם לבחור בין טוב לרע, להיות יהודי, או חס וחלילה להישאר גוי" אמרה האמא למלמד שמשחזר: עמדתי שם ממול מצומרר כולי, אזרתי אומץ ואמרתי לה אבל עוד לא הבנתי איך כל זה קשור לזכות העצומה שזכיתם לכאלו ילדים מיוחדים? האם מחתה את דמעותיה והסבירה "בדיוק בגלל אותו יום 'שישי שחור' שסיפרתי לך עליו, החלטתי שנעשה את הכול בשביל שהיהדות אצלנו במשפחה תהיה משהו מדהים ומתוק, דבר שאותו הם לעולם לא ירצו ולא יוכלו לעזוב, כל שבת אנחנו יושבים ושרים ועושים הכול שהיהדות תהא הדבר המתוק ביותר עבורם, וכמובן שאנחנו מוסיפים תפילות רותחות על העניין מעומק הלב" סיפרה האמא.
הרב ראטה סיים את הסיפור המטלטל, ואמר כי יש כאן מסר נוקב אמנם, לא כל הילדים הם גרים, אבל בדורנו כל הורה צריך לדעת שהילד או הילדה שלו גדלים, עוד מעט יחגגו להם בר מצווה, והם יצאו לרחובות ואין לאף אחד אחריות שאולי אמנם זה לא יהא רשמי בחדר בדירה סגורה אבל זה יכול להיות גם חבר שיגיע אל הילד וישאל אותו אתה בטוח שאתה רוצה להיות יהודי או שחס וחלילה… לכן עלינו ההורים יש אחריות עצומה על נפשם של הילדים להכניס בהם מתיקות וכיף, אם זה בתורה תפילה או כל דבר אחר בעבודת ה' אפילו שהם לא נולדו להורים גרים.
הילדים הם יהודים גרי צדק
על פי ההלכה הם יהודים גמורים ולא חס וחלילה גויים ורק אם ימחו בגיל 13 התברר שהגיור וההטבלה והברית מילה שעשו לא תופסת אבל אם לא מיחו וזה מה שמסתבר שהם לא יימחו הם ישארו גירי צדק האמא עושה טעות שמודיעה להם ביום שהוא בר מצווה היא צריכה להודיע להם לפני כן שהם גירים ואז אם הם ממשיכים לנהוג כיהודים הם נשארים יהודים כפי שמבואר בשולחן ערוך יורה דעה סימן רסח סעיף ו וזה לשונו
ח בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁלֹּא נָהַג מִנְהַג יַהֲדוּת מִשֶּׁהִגְדִּיל, אֲבָל נָהַג מִנְהַג יַהֲדוּת מִשֶּׁהִגְדִּיל שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל (יג) לִמְחוֹת. דהיינו לא צריך לתת לו לבחור אלא לומר לו לפני כן אתה התגיירת ואם ממשיך לנהוג בגיל 13 כיהודי וזה מה שמסתבר שיעשה שוב אינו יכול למחות והפתחי תשובה שם ס"ק ח הביא את החתם סופר ש אם נתייגרה עימו אחת מאבותיו כגון אמו כפי שמשמע בתשובת החתם סופר שראיתי בפנים אינו יכול למחות לדעת הרי"ף ובה"ג וכתב שמסתבר גם לדעת הרמב"ם הדין כן בכל אופן מה שנראה משולחן ערוך שרק אם מוחה בפועל אבל אם יודע שגיירו אותו ואינו מוחה על כך אלא נוהג במנהג יהדות רגיל שוב אינו יכול למחות לכן תיידע אותו לפני כן שהתגייר אבל לא תאמר לו שיש לך אפשרות לבחור לכאן או לכאן אלא הוא צריך למוחת מאליו ולומר שאינו מסכים לזה שכל זה כמובן סתם לפום ריהטא ולא למעשה
חיזוק מאת הרב ראטה שליט"א
חזק במיוחד תתחילו לשלוח קצת יותר ממנו מאד נהניתי
הגדרה לא מדוייקת
במאמר "הילדים המחונכים ביותרהתגלו כגווים גמורים" מודגש כי הילדים כעת גויים.
ולכאורה הדבר אינו נכון, כיון שאם הילד ירצה בגיור יהיה יהודי למפרע,
ובאמת בנוסח הזה כתבתם במאמר המקביל "האם התכוננה כל חייה לשאלה הגורלית", ואיני יודע מדוע במאמר זה שיניתם את הצגת הדברים.
בהזדמנות זו אציין את הנאתי הרבה מהאתר.
איזה כיף ליראות אותו ואת התוכן שלו
תביאו עוד מלא מלא ממנו