היום נלמד: ברכת 'המוציא' על לחם שלם
יום חמישי ב' בחשון תשע"ז
חלות שנדבקו זו לזו בשעת האפייה והופרדו - האם הן נחשבות כשלֵמות?
מצוה מן המובחר לברך 'המוציא' על לחם שלם; ולפיכך, אם יש לפניו לחם שלם ופרוס, יברך על השלם. ובשבת וביום טוב - חובה לברך על שני לחמים שלֵמים. ולחם שנחתך ממנו פחות מ־1/48 - יש אומרים שנחשב כשלם, ויש אומרים שאף בחסרון כלשהו אינו נחשב כשלם. ויש מפוסקי זמננו שכתבו שאם אין לחם אחר, ניתן להקל. ולכתחילה יש לברך על לחמים שלמים לחלוטין, ואין להסיר אף תוית הדבוקה על הלחם, כדי שלא יתקלף עמהּ מעט מקרום הלחם. ואם יש מקום בלחם שנראה כחתוך מחמת שנדבק בו לחם אחר בשעת האפייה והפרידוהו לאחר האפייה, אין זה גורע משלֵמותו, אלא שלאחַר הברכה אין לפרוס את הלחם במקום שבו היה דבוק לאחֵר, כיון שבמקום זה הוא נראה כחסר. [סעיף א ו־ג, ס"ק י, ושעה"צ ס"ק ו; ביאורים ומוספים דרשו, 1]
באיזה מקרה צריך לברך על לחמניה ופרוסת לחם יחד?
כאמור, מצוה מן המובחר לברך 'המוציא' על לחם שלם, ובשבת וביום טוב - חובה. ואם כבר חתכו את הלחם, ואין לחם אחר - אם ניתן לחבר את שני החלקים באמצעות קיסם וכדומה, באופן שיֵראה במבט רגיל כשלם, יש לחברם; ויש אומרים שרק בשבת וביום טוב צריך לחברם - ומותר לעשות זאת אף בשבת עצמה - כיון ששלֵמות הלחם היא חובה, כנ"ל, אך בימות החול אין צורך לחברם. ואם הלחם נחתך לכמה חלקים - אינו נחשב כשלם אף אם חיברוהו; וכל שכן שאין מעלת 'שלם' בלחם פרוס הארוז בשקית. ואם נטל בידו - בימות החול - פרוסת לחם כדי לברך עליה, ואז הביאו לפניו לחם שלם, כגון לחמניה, לא יניח מידו את הפרוסה, אלא יניח את הפרוסה תחת השלֵמה ויברך על שתיהן יחד. [סעיף ב וס"ק א, ז, ח ו־ט; ביאורים ומוספים דרשו, 3]
יש לפניך פרוסת לחם רגיל ולחם שיפון שלם - על איזה מהם תברך?
כאמור, מצוה לברך 'המוציא' על לחם שלם. אולם, אם יש לפניו לחם פרוס העשוי מקמח חִטָּה, ולחם שלם העשוי מקמח כוסמין, או שיפון - יברך על הפרוס, כיון שהחטה היא מ'שבעת המינים' המפורשים בתורה. וכשיש לפניו לחם כוסמין ולחם שיפון - יברך על הכוסמין, כיון שהוא מוכלל במין החטה, ואילו השיפון מוכלל במין השעורה, וחטה כתובה בתורה לפני השעורה: "ארץ חטה ושעורה", ולכן חשיבותה רבה יותר. ולחמים השוים במינם, ושניהם שלֵמים או פרוסים, אך טעמו של האחד חביב עליו יותר - יברך עליו. ואם הם שוים בחביבותם - יברך על הגדול שבהם. וכל דיני קדימה אלו אמורים רק כשחפץ לאכול משניהם, אך אם חפץ לאכול רק מאחד מהם - יברך עליו. [סעיף א, ב ו־ד, ס"ק ג, ה, יב, יג, טו ו־טז, ושעה"צ ס"ק יא; ביאורים ומוספים דרשו, 5]