היום נלמד: 'זימון' באמצע הסעודה
יום חמישי כ' בשבט תשע"ז
שלושה שאכלו יחד - האם מותר לאחד מהם לברך ללא 'זימון'?
חיוב 'זימון' חל על שלושה אנשים האוכלים יחד מיד כשהחלו לאכול יחד, ואף שלא סיימו יחד; ולפיכך, אין אחד מהם רשאי לסיים את סעודתו ולברך ללא זימון. ויש שסוברים שחיוב זימון אינו חל אלא על שלושה שסיימו את סעודתם יחד, ולדעתם רשאי כל אחד מהם לסיים את סעודתו לפני האחרים ולברך ללא זימון; ואין הלכה כדעה זו, אולם במקרה שאם יתעכב יגרום לו הדבר להפסד ממון וכדומה, יתכן שיש להקל; אך עדיף שהשניִם האחרים יפסיקו את סעודתם ויזַמנו, כדלהלן. [שו"ע א, ומשנ"ב א ו־ה]
באיזה מקרה יוצאים ידי חובת 'זימון' על אף שרק אדם אחד עונה למזַמן?
שלושה שהחלו לאכול יחד, ושניִם מהם סיימו את סעודתם וחפצים 'לזַמן' ולברך ברכת המזון - חייב השלישי להפסיק את סעודתו ולענות לברכת הזימון. ואם לא רצה להפסיק, יזַמנו השנים בנוכחותו, ויוצאים ידי חובתם אף כשאינו עונה לברכת הזימון, אך הוא עצמו אינו יוצא ידי חובתו אלא כשעונה. ואם לא נחוץ לשניִם לסיים את סעודתם - יתכן שהשלישי אינו חייב להפסיק, אך מפני מידת 'דרך ארץ', בודאי ראוי שלא יעכב את השניִם שהם רבים, ויפסיק את סעודתו ויענה לברכת הזימון. [שו"ע א, משנ"ב א-ב, וביה"ל ד"ה שאכלו]
באיזה מקרה צריכים שניִם להפסיק באמצע סעודתם כדי 'לזַמן' עם השלישי?
שלושה שהחלו לאכול יחד, ואחד מהם סיים את סעודתו וחפץ 'לזַמן' ולברך ברכת המזון - אין השניִם האחרים חייבים להפסיק את סעודתם ולענות לברכת הזימון, אלא אם כן הוא אביהם או רבם. ואם לא רצו להפסיק וזימן בנוכחותם, לא עשה כלום, ואינו רשאי לברך עד שיגמרו השניִם את סעודתם ויזַמנו יחד. ואם הוא מוכרח לברך ולצאת ללא זימון (וראה לעיל) - ראוי לשניִם להפסיק עבורו 'לפנים משורת הדין', ומה גם שבלאו הכי יצטרכו לחפש אדם שלישי כדי לצאת ידי חובת זימון. [שו"ע א ושעה"צ ז; ביאורים ומוספים דרשו, 2]