היום נלמד: פְּסוּלִים שונים בספר התורה
יום ראשון י"א בתמוז תשע"ו
סוג הטעויות בספר תורה שבשעת הדחק ניתן להקל ולקרוא בו?
כפי שלמדנו בימים הקודמים, במקרה שנמצא פסוּל בספר התורה בשעת הקריאה, יש להמשיך את הקריאה בספר אחר. הדברים דלהלן פוסלים את ספר התורה, אף במופע אחד בלבד: אות חסרה, או מיותרת; ואף במקום שמדובר ב'קרי וכתיב' וכתוב כפי ה'קרי'. חסרון של רווח 'פרשה פתוחה' או 'סתומה', או רווח של סתומה במקום פתוחה, ולהיפך. שתי מילים הקרובות זו לזו, או מילה שחלקיה נפרדו זה מזה - עד שיֶלֶד (שאינו בקי בקריאה) לא יזהה אותן; ובשתי מילים הקרובות זו לזו, אם בסוף אחת יש אות סופית מאותיות 'מנצפ"ך', בשעת הדחק ניתן להקל ולהמשיך בקריאה בספר זה. [סעיף ד וס"ק כה; ביאורים ומוספים דרשו, 25]
באיזה אופן נפסל ספר התורה בהתחברות שתי אותיות?
בנוסף לפסולים האמורים, ספר התורה נפסל בהתחברות שתי אותיות זו לזו; ורבו הפרטים בנושא זה, ואלו מקצתם: אם אחת האותיות מחוברת לאחרת לכל גובהה, או שהשתנתה צורתה על ידי החיבור - הספר פסול. ואם האותיות מחוברות רק בחלק מגובהן, ולא השתנתה צורתן, והתחברו לאחר כתיבתן - לכתחילה אין לקרוא בספר זה, ואף כשכבר החלו לקרוא, יש להפסיק ולהפריד את האותיות; אך כשאין שם אדם היודע להפרידן כראוי, או בשבת - שאסור להפרידן - ניתן להמשיך ולקרוא; ואם החיבור נוצר לפני סיום הכתיבה של אחת האותיות - הספר פסול, ויש מקלים אף באופן זה, ונחלקו הפוסקים אם ניתן להקל בכך בשעת הדחק. [ס"ק כה; ביאורים ומוספים דרשו, 30]
כתיב מלא וחסר הכרחי לכשרות ספר התורה - האם מוציאים ספר אחר כאשר יש טעות בכתיב?
כאמור, ספר תורה שיש בו אות חסרה או מיותרת - פסוּל. לדעת השולחן ערוך דין זה הוא אף כשמדובר באות ו' או י' המשמשות לכתיב מלא וחסר בלבד, ללא שינוי משמעות; אך לדעת הרמ"א במקרה כזה אין להוציא ספר אחר, משום שכבר בזמן הגמרא אמרו שאין אנו בקיאים כנדרש בכתיב המלא והחסר שבספר התורה, ולכן אין ודאות שהספר האחר כשר יותר מבחינת מלא וחסר. בדומה לכך, אין צורך להוציא ספר אחר כאשר חסרות בספר התורה אותיות ה'נון' ההפוכות שבפרשת בהעלותך, או הנקודות שנהוג לנקד על פי המסורת מעל למילים מסוימות, וכן כשלא הגדילו או הקטינו את האותיות שנהוג להגדילן או להקטינן, כגון האותיות ש' וד' שבפסוק 'שמע ישראל'. [סעיף ד וס"ק כו-כח]