מתי התיר השולחן ערוך להשקות שדה במים העוברים בנהרות? │ מה החידוש בכך שמותר להשקות שדה מתוך בריכה שעוברת בתוכה אמת המים? │ ובאיזה אופן מותר לעשות חריצים סביב עצי הגפן כדי שיתמלאו מים בתוכם? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקל"ז סעיפים ג' – ו']
השקיית שדה במי נהרות הנמשכים מהאגמים
בסעיף ב' מבואר, שאמנם מותר להשקות שדה בחול המועד, אבל רק מהמעיין, וזה על ידי שהוא ממשיך את המעיין ומשקה, שבאופן הזה אין טירחה יתירה, אבל אסור לדלות מים מהבור ולהשקות, משום שיש בזה טירחה יתירה, וכן אסור להמשיך מים מהבור, וטעם האיסור הוא משום שסופו של הבור להתחסר, ויבוא לדלות מהבור, ויש בזה טירחה, ובסעיף ג' מבואר בשולחן ערוך, שנהרות המושכים מים מהאגמים, מותר להשקות מהם בחול המועד את השדה של בית השלחין, דהיינו, שצמאה למים, ובתנאי שלא ייפסקו, ואומר המשנה ברורה, שרק כאשר הנהרות מושכים תמיד ולא פסקו מעולם, אז מותר להשקות מהם, אבל אם דרכם לפסוק בשום פעם, אפילו עכשיו יש בו הרבה מים, אסור משום לא פלוג.
השקיה באמצעות בריכות מים
בריכות שאמת המים עוברת ביניהם מותר להשקות מאותם בריכות, ומבאר המשנה ברורה, שלא חוששים שמא הבריכות יתחסרו, ויבוא להביא מים בטירחה ממקום אחר, משום שאפילו אם המים שבבריכות יתחסרו, הוא יוכל לקחת מים מאמת המים שעוברת ליד הבריכה.
כאשר יש שתי שדות של בית השלחין אחת גבוהה ואחת נמוכה, וליד השדה הגבוהה יש מעיין שמשקה אותה, וממנה נוטף לתוך בריכה הסמוכה לבית השלחין הנמוך, מותר להשקות מתוך אותה בריכה הנמוכה שנמצאת ליד השדה הנמוכה, כל עוד ונוטף אליה מהשדה הגבוהה, ואף על פי שבדרך כלל הבריכה עשויה להיפסק, אבל כאן שהיא נוטפת עדיין מבית השלחין הגבוה, מותר.
השקיית ירקות לצורך אול נפש
ירקות שאדם רוצה שהם יהיו ראויים לאכילה בחול המועד, מותר לו לדלות מים ולהשקות אותם לצורך זה, משום שלצורך אוכל נפש, התירו במועד אפילו טירחה יתירה, אבל אם הוא עושה זאת רק כדי להשביח אותם, אסור, ואפילו בהמשכת מים ללא דליית המים, אסור, ויש כאן נידון, האם מה שהתירו טירחה יתירה לצורך אוכל נפש, זה גם לצורך מכשירי אוכל נפש, או לא.
חפירת חריצי השקיה בעצי גפן
אסור לעשות חריצים בעיקרי הגפנים כדי שיתמלאו מים, משום שיש בזה טירחה יתירה, והדבר אסור גם באופן שיש הפסד, אבל אם החריצים היו כבר עשויים לפני המועד והם התקלקלו, כל עוד שניכר החריץ, אפילו ניכר בפחות מטפח, נחשב הדבר שהחריץ קיים, ומותר לתקן אותם במועד, משום שאין בזה טירחה, אבל אסור להרחיב אותם ולהעמיק אותם יותר ממה שהם היו קודם.
תיקון חריצי מים שהתקלקלו
אמת המים שהתקלקלה, דהיינו, חריצים שעשויים בקרקע סביב השדה שהרוחב והעומק שלהם אמה, והתקלקלה אמת המים, מותר לתקן אותה, אבל אסור לעשות אותה לכתחילה, ואם הייתה עמוקה טפח, מותר לחפור בה עד ששה טפחים, ורק אם היא הייתה חפורה והתקלקלה, אבל אם היא לא הייתה חפורה מעולם, אסור לחפור מחדש, ואם הייתה עמוקה שתי טפחים, מעמיק עד שבעה טפחים, ואם הייתה עמוקה שלשה טפחים, אסור לחפור רק עד שמונה, משום שיש טירחה יתירה בכך שצריך להשליך את העפר מחוץ לאמת המים.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א