באיזה אופן מותר להשקות שדה של אילנות? │ האם מותר לסוך שמן על האילנות? │ ומתי התירו לצוד עכברים בלי שינוי כלל? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקל"ז סעיפים ז' – י"ג]
השקיית שדה שלימה
כתב השולחן ערוך, מותר בחול המועד למשוך מים מאילן לאילן, ומבאר המשנה ברורה, שהיו עושים חפירה סביב לכל אילן ואילן, וממלאים אותה במים, ומותר לעשות חריץ מחפירה אחת לחברתה, כיוון שאין בזה הרבה טורח, אבל אסור להשקות את כל השדה, משום שהשקייה זו אינה נצרכת, שהרי אפילו אם הוא לא ישקה את כל השדה, האילנות לא ייפסדו, ואם כך, ההשקיה הזאת היא רק להרווחה לאילנות, ולא התירו טירחה רבה בשביל הרווחה, ואם השדה הייתה לחה מקודם, אין טורח מרובה בהשקייתה, ומותר להשקות את כולה.
פתיחת פתח בשדה לזרימת מים להשקיה
אסור לפתוח מקום בשדה כדי שייכנסו אליה מים להשקיה, משום שזה כמו מזבל, דהיינו, שזה דבר שאינו כל כך נצרך לשדה אלא רק הרווחה בעלמא (אבל צריך ביאור, משום שמשמע במשנה ברורה סקכ"ז, שבשביל הרווחה לא התירו טירחה כל כך, משמע, שדבר שאין בו כל כך טירחה, מותר, ולכאורה לפתוח מקום בשדה, אין בזה כל כך טירחה) ואם הוא פותח שני פתחים בשדה כדי לצוד דגים ולאוכלם במועד, מותר, כיוון שבזה שהוא פותח שני פתחים, ניכר הדבר ממעשיו, שכוונתו לדגים ולא למים, שהרי הוא מוציא את המים מהשדה, ואם אומר שכוונת להיתר, מותר אפילו אם ממעשיו זה לא ניכר, וכגון שפתח רק פתח אחד, ומשמע לכאורה, שרק אם כוונתו לאכול את כל הדגים, אז מותר, ועל זה אומר הבית מאיר, שלא צריך לאכול את כולם, אלא האיסור בזה הוא רק אם כוונתו להשאיר את כל הדגים לאחר המועד, אבל אם כוונתו כדי לאכול מהם אפילו חלק מהם, מותר, אבל לפי הגר"א, אם יש בזה הערמה, דהיינו, שכוונתו להשאיר דגים גם לאחר המועד, הדין הוא שזה אסור.
השוואת שדה לחרישה ודישה
אסור להשוות את השדה לצורך חרישה, אבל לצורך דישה מותר, והסימן לדעת האם זה לצורך חרישה או לצורך דישה הוא, שאם משווה את כולה, סימן שזה לצורך דישה, והדבר מותר לפי כמה ראשונים, אבל הרבה ראשונים סוברים לאסור, ולכן גם לצורך דישה אסור.
קציצת ענפים מהאילן
אסור לקצוץ ענפי אילן לצורך האילן, ואם ניכר הדבר שמכוון בשביל להאכיל את הענפים לבהמתו, וכגון שקוצץ את כולם מצד אחד, מותר, ואומר המשנה ברורה, שבכל הדברים האלו וכיוצא בהם, צריך שיהיו שתי דברים, צריך גם שכוונתו תהיה להאכיל את הענפים לבהמות, וכן שיהיה ניכר הדבר, וכגון שקוצץ את כל האילן מצד אחד, ובדיעבד, אם הוא אמר שדעתו להיתר, וקצץ, לא קונסים אותו על כך.
הסרת תולעים מהאילן
תולעים שנפלו על האילנות, אפילו שהאילן נפסד מזה, אסור להוציא אותם משום שזה טירחה יתירה, וכן אסור לזהם את האילן, דהיינו, כאשר קצת מהקליפה של האילן נשרה, מדביקים שם זבל שלא ימות, וגם בזה האיסור הוא משום טירחה יתירה, אבל מותר לסוך את האילנות והפירות בשמן, כיוון שזה לא טירחה יתירה.
צידת עכברים
אישות, דהיינו, שרץ קטן שאין לו עיניים ודרכו לחפור בתוך הקרקע, וכאשר הוא נמצא בשדה הוא מקלקל את האילנות על ידי החפירה, וכן עכברים שמפסידים בשדה אילן, מותר לצוד אותם כדרכו על ידי שחופר בגומא ותולה בה את המצודה, וכן מותר לעשות זאת בשדה הלבן הסמוכה לשדה האילן, ואף על פי שהם לא מפסידים את שדה הלבן, מותר, משום שהם יוצאים משדה הלבן ומפסידים את שדה האילן, ואם שדה הלבן לא סמוכה לשדה האילן, מותר לצוד אותם רק על ידי שינוי, דהיינו, על ידי שנועץ שיפוד בקרקע, ומנענע אותו לשני הצדדים עד שנעשית גומא, ותולה בה את המצודה, ויש אומרים, שבשדה הלבן הסמוכה לשדה האילן מותר רק על ידי שינוי, ואם אינה סמוכה לשדה האילן, אסור אפילו על ידי שינוי.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א