שאלה: בכתה גבוהה בבית הספר, המורה עשתה מבצע שכל בת תחפש מעלות ושבחים על חברה מסוימת, ולשם כך תפנה למכריה ולקרובותיה שיכתבו מכתבים של מחמאות ופרגונים במעלת אותה בת ולהעבירם אליה, והנה כשבקשתי מחברתה הטובה של הבת שאני אוספת עליה שבחים שתכתוב מכתב כתבה מכתב ובו היא מפרגנת מכל הלב, אלא שהיא כתבה אותו בשגיאות כתיב מפליגות, למשל כתבה "אני מאריכה אותה מאוד" וכן "אני מעכלת לה כל תוב", והשאלה הםא מורת לי להעביר מכתב הערה [הארכה] זה לחברתה הטובה, או שמא נחשב גנות ולשון הרע שיראו את שגיאותיה, ומצד שני הרי היא כתבה את זה מרצונה והסכימה שאעביר מכתב זה לחברתה, ואדרבה אם לא אעביר מכתב זה היא תפגע מאוד, ובכן מה עלי לעשות?
תשובה: אין להעביר את המכתב עם השגיאות משום לשון הרע, וגם א"א להודיע לכותבת לתקן את שגיאותיה שהרי עי"י היא מאוד תפגע, והעצה היעוצה להעתיק את המכתב בצורה מתוקנת, ואז לחזור לכותבת ולומר לה שכיון שהמכתב המקורי התקלקל שנשפך עליו צבע אם תוכל להעתיק עוד פעם את הנוסח מתוך ההעתק בכתב יד הוכך תעתיק נכון ותשלח את המכתב בצורה מתוקנת.
הטעם שכתב החפץ חיים (כלל א' בבמ"ח סקי"ד) שאם מראה מכתב של חברו שכתב אליו וניכר מזה שאינו חכם גם זה בכלל לשון הרע, והוכיח ממה שאמרו חז"ל שיואב הראה לסנהדרין מכתב ששלח לו דוד שיעשה שאוריה יהרג, בכדי לבזות את דוד, ואף שבמעשה שלנו הכותב מעוניינת שמכתבה יגיע לאותה חברה, אבל מסתבר שאינה יודעת על שגיאותיה, ובודאי יביא לידי גיחוך וגנות שיראו איך שהיא כותבת מוזר לכן יש להגן על כבודה בדרך חכמה, ולהרבות אהבה ואחוה.