יום שני י"ח בסיון תשע"ז
לפני איזו פעולה רפואית אומרים את תפילת 'שיהא עסק זה לי לרפואה'?
בזמנים עברו היתה אחת הפעולות הרפואיות השכיחות – הקזת דם. ואמרו חכמינו ז"ל, שהנכנס להקיז דם, יאמר: "יהי רצון מלפניך ה' אלקי שיהא עסק זה לי לרפואה, כי רופא חינם אתה". ולאחר ההקזה, יאמר: "ברוך רופא חולים". וכתבו הפוסקים שיש לומר אמירות אלו לפני כל פעולה רפואית – ואף משיחת משחה על פצע, או נטילת תרופה לשיכוך כאב – כאשר מטרתן היא הבעת ההכרה שאין הרפואה תלויה בפעולת הרפואה עצמה, אלא ברצון השי"ת לרַפֵּא, וכבכל דבר – גם בענין זה אנו מבקשים את עזרת השי"ת שיהיה לתועלת. ויש שכתבו שאין חובה לומר אמירות אלו. [שו"ע ד, משנ"ב ו, ושעה"צ ח; ביאורים ומוספים דרשו, 9]
מה צריך המתעטש לומר למי שֶׁמְבָרְכוֹ בבריאות?
חכמינו ז"ל אמרו, שבעבר לא היה אדם שחלה לפני מותו, אלא מי שהגיע זמנו למות, היה מתעטש ומת, עד שביקש יעקב אבינו שאדם יחלה לפני מותו, ונענה. והוסיפו חכמים ואמרו שכיון שהעיטוש היה סימן למוות רח"ל, צריך לומר לאדם שהתעטש: "חיים", כלומר, לברכו בחיים. ובדברי חז"ל והראשונים מצאנו שנהגו לומר למתעטש: "מַרְפֵּא", או בארמית: "אָסוּתָא" . וכן נוהגים בימינו לברך בבריאות. והמתעטש יענה לִמְבָרְכוֹ: "ברוך תהיה", וחבֵרו אכן יזכה לברכה, כיון שהמתפלל על חבירו, הוא נענה תחילה. ואחר כך יאמר המתעטש: "לישועתך קויתי ה'", כלומר, כשם שהושעתני, כן תושיעני. [משנ"ב ז; ביאורים ומוספים דרשו, 16-15]
אילו אמירות יש לומר בשעת ספירת התוצרת השנתית?
בעל שדה המודד את כמות התוצרת השנתית – אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלקי שתשלח ברכה בַּכְּרִי (= מצבור תבואה) הזה". ולאחר שהחל במדידה, יאמר: "ברוך השולח ברכה בַּכְּרִי הזה". ואם מודד לצורך הפרשת תרומות ומעשרות – יברך ברכה זו ב'שֵׁם ומלכות', כיון שעל מצוה זו הבטיח השי"ת ברכה, ככתוב: "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר... וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת... אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי". ואם מדד ואחר כך אמר "ברוך השולח...", הרי זו תפילת שוא (וברכה לבטלה), כיון שאין הברכה שורה אלא על דבר שאין מידתו ידועה. ויש שכתב שגם בעת ספירת תוצרת לא-חקלאית יש לנהוג ככל האמור. [שו"ע ב, ומשנ"ב ד; ביאורים ומוספים דרשו, 6-7]