היום נלמד: דיני קדימה לברכה
יום חמישי י"ז בניסן תשע"ז
איזו 'חביבות' נותנת למאכל דין קדימה לברכה?
כפי שלמדנו, האוכל שני מאכלים שברכתם הראשונה שווה, ושניהם אינם משבעת המינים, אך אחד מהם חביב עליו יותר מהאחֵר, צריך להקדימו לברכה. ונחלקו הראשונים בפירושהּ של 'חביבות' זו: יש אומרים שאם בדרך כלל אחד מהם חביב עליו יותר, יש להקדימו, ואף אם בשעת אכילה זו המאכל האחֵר חביב עליו יותר ממנו. ויש אומרים שאם הוא חפץ כעת באחד המאכלים, הוא קודם לברכה, ואף אם בדרך כלל המאכל האחֵר חביב עליו יותר. ולהלכה - החביב בדרך כלל, הוא הקודם לברכה, אך אם המאכל האחֵר חביב עליו יותר בשעת אכילה זו, יטעם תחילה מזה שחביב בדרך כלל, יאכל את זה שחביב בשעה זו, וישוב לאכול את החביב בדרך כלל. [שו"ע א-ב, משנ"ב י ו־יג, ושעה"צ ז]
אתה אוכל 'שַׁלְוָה' ושקדים - על איזה מהם תברך ראשון?
האוכל פרי עץ ופרי אדמה, אשר ברכתם הראשונה אינה שווה - אם אחד מהם חביב עליו יותר הן בדרך כלל והן בשעת אכילה זו (ראה לעיל), יש להקדימו לברכה אף אם האחֵר הוא משבעת המינים. ואם הם שווים בחביבותם: אם אחד מהם משבעת המינים, הוא קודם; ואם שניהם אינם משבעת המינים - ולענין זה, 'שווים בחביבותם' היינו אף אם אחד מהם חביב בדרך כלל והאחֵר חביב בשעת אכילה זו - יש להקדים את פרי העץ, משום חשיבות ברכת 'העץ' לעומת ברכת 'האדמה'. ושתי ברכות אלו קודמות לברכת 'שהכל', ואף אם המאכל שברכתו 'שהכל' חביב יותר, וגם אם מקורו בשבעת המינים. [שו"ע א ו־ג, משנ"ב ט, יד, יח ו־לה, שעה"צ ט, יא ו־טז, וביה"ל ד"ה ויש; וראה עוד בשעה"צ יא]
השיטות השונות בדיני קדימה לברכה
כפי שלמדנו, בשני מאכלים שאחד מהם משבעת המינים והאחֵר חביב עליו יותר, אם ברכתם הראשונה שווה, יש להקדים לברכה את זה שמשבעת המינים; ואם מדובר בפרי העץ ופרי האדמה, אשר ברכתם הראשונה אינה שווה, יש להקדים לברכה את החביב. וזוהי דעת רבים מהראשונים והאחרונים, וכן פסק המשנה ברורה להלכה. אולם, לדעת הרמב"ם וראשונים רבים נוספים יש להקדים תמיד את המאכל החביב. ולאידך גיסא, לדעת ראשונים רבים אחרים, יש להקדים תמיד את המאכל משבעת המינים. ויש שסוברים שבפרי העץ ופרי האדמה אין חובה להקדים את אחד מהם, ויברך על איזה מהם שירצה. ודברי כולם מצטרפים כ'סניף' להכרעת הדין במקרים שונים. [שו"ע א-ב, משנ"ב ט, וביה"ל ד"ה ויש; וראה משנ"ב לג]