הרגע המפחיד ביותר – המעודד ביותר

הרב אליהו לפין, מרבני ישיבת מיר ירושלים

מה זה לגמרי לבד? כמו אדם שנלקח לחקירת משטרה ויושב לבדו מול חוקריו, יותר מכך – כמו אדם ששוכב בבדיקת הדמיה, משפחתו בחדר ההמתנה, הצוות מאחורי הזכוכית, והוא נותר לבד עם עצמו, עם מחשבותיו, עם אלוקיו.

אבל חכמינו בחרו משל אחר כדי לתאר את האדם ניצב לבדו מול בוראו בראש השנה – "וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון" מי הם בני מרון? שלשה פירושים נאמרו בגמרא: ככבשים הנספרים אחד אחד בפתח צר, כאנשים העוברים אחד אחד בשביל צר המתוח מעל תהום פעורה, כחיילים הנמנים אחד אחד בצאתם למלחמה.

ברור שיש משמעות מיוחדת בכל אחת מן הדוגמאות הללו, ועלינו להבין את המסר שלהן עבורנו.

2

לפיכך נברא האדם יחידי – כל אחד נושא בקרבו את הכוחות והתכונות הייחודיות שנועדו לאפשר לו לבצע באופן הטוב ביותר את תפקידו הייחודי בעולם, ולכן מטבעו חפץ כל אדם להיות מי שהוא אמור להיות, לחיות כפי שנכון לו לחיות, להתנהג כפי שמתאים לו להתנהג.

הבעיה הגדולה שלנו היא הצורך הנפשי לקבל את אישור הסביבה למעשינו ולאורח חיינו – שבעיקרו הוא נכון ומועיל כאשר אנו חיים בסביבה של עובדי השם, אבל מה נעשה ולא תמיד אלו פני הדברים – ולכן אדם מאבד את זהותו הייחודית ונסחף אחרי העדר, מזניח את בניית אישיותו ונמצא כולו פסיפס של דעות והנהגות שהעתיק מאחרים, שוכח את תפקידיו הייחודיים ומאמץ לעצמו משימות והנהגות שכלל לא נועדו עבורו.

בראש השנה היום בו נברא האדם הכול מתחיל מחדש – ההמלכה, הבריאה, האדם. זאת ההזדמנות לחזור אל נקודת ההתחלה שלנו, לברר עם עצמינו מי אנחנו באמת ואם לא הלכנו לגמרי לאיבוד, לבחון אם אנו בונים את אישיותנו כפי שבורא עולם מצפה מאיתנו, לבדוק אם אנו ממלאים את תפקידנו בנאמנות ומתעסקים במשימות שהוא נתן לנו באופן אישי.

3

כדי לענות על השאלות הללו אנו עוברים לפניו כבני מרון;

א. ככבשים הנספרים אחד אחד בפתח צר – מופרדים מתוך העדר הענק ומוצגים כיחידה נפרדת עצמאית. הלו, אתה בן אדם בעל זהות משל עצמו, תזהה את עצמך, תכיר מי אתה ותזכור כי הנך יציר כפיו של בורא עולם, שהוא יצר אותך באופן אישי, לא בפס יצור אלא כאינדיבידואל שאין דומה לו בכל העולם.

ב. כאנשים הצועדים אחד אחד בשביל צר מעל התהום – לא לעולם תוכל להיבלע בסביבה, יגיע הרגע בו יהיה עליך לצעוד לבד, עם הכוחות והתכונות שלך, עם האישיות שבנית ועיצבת, כשהתהום פעורה משני צדדיך ואין לאן לברוח. לא לעולם תוכל להישען על הסביבה ולאמץ אותה כזהות עצמית, יגיע הרגע בו ישאלו אותך – מי אתה? מה עשית עם המתנות הנפלאות שבורא עולם העניק לך ורק לך?

ג. כחיילים הנמנים אחד אחד בצאתם למלחמה –  הנאמנות המוחלטת של חייל איננה רק למלכו אלא גם לתפקידו. אוי לו לחייל שיחליט להחליף תפקיד. האדם נמנה כחייל לפני הקרב, האם ברורה לך המשימה ואתה גם מוכן לה? האם אתה באמת מתעסק עם המשימות שבעבורן הגעת לעולם הזה?

4

המאמץ הגדול של היצר הרע הוא להקטין את האדם בעיני עצמו, למחוק את הזהות האישית שלו, לבלבל אותו עם כל מיני דברים שכלל לא שייכים איליו. שורש החטא הוא כשיהודי שוכח מי הוא ומה הוא, שנשמתו חוצבה מכיסא הכבוד, שבכוחותיו האדירים לרומם את עצמו ואת כל העולם גבוה מעל גבוה. [זאת גם סיבת העצב והמתח, העדר שמחת החיים ומנוחת הנפש של מי שלא חי את חייו באמת, שעסוק בלרצות את סביבתו, שמבקש רוויה במים מלוחים ולעולם לא ימצא מרגוע בנחלת זרים].

אי אפשר להמליך את הקב"ה לפני שאנו מכירים בכך שכל אחד מאיתנו באופן אישי נבחר להיות זה שממליך אותו, ושיש לנו את כל הכוחות והכישורים כדי לעשות את זה לא רק בהכרזה אלא גם בחיי היום יום. לכן ראשית התשובה היא לשוב לעצמינו, למה שבורא עולם הועיד אותנו להיות.

בד בבד אנו ממליכים אותו בקהל עם, לאמור שכולנו יחד מגישים את כתר מלכותו ולעולם גם תפקידנו האישיים הינם חלק מתפקידה של האומה וכל ישראל ערבים זה לזה. ובמישור המעשי עלינו להימצא תמיד בסביבה שאלו הן שאיפותיה ויעדיה, ושהיא תומכת מעודדת ומאפשרת לנו – בהנהגתה בשיחתה וגם בשתיקתה – לפתח לגדל ולהעצים את כל הטוב שהבורא העניק לנו כדי שנמליך אותו על עצמינו ועל כל מה שאנו פוגשים בחיינו.

כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומאושרת, אתם וביתכם וכל אשר לכם.