הדבר ידוע שמי שיצא בשבת ויו"ט מחוץ לתחום אסור לו ללכת יותר מארבע אמות, ואף אם חזר לתחומו אסור לו ללכת יותר מארבע אמות.
מעשה בישיבה אחת, שהאזעקה של כיבוי האש הופעלה ביום טוב, וחששו שיבואו מכבי האש ויחללו יום טוב לחינם. התנדב אחד הבחורים למהר רגלי לתחנת כבוי האש המרוחקת ולהודיע שזו אזעקת שוא. לאחר כמה שעות ראו חבריו שאינו חוזר, הלכו לחפשו וראוהו עומד על מקומו במרחק מה מהישיבה. הוא הסביר לחבריו שלאחר שחזר לעיר שם לב שכנראה התרחק מחוץ לתחום, ומשכך אינו רשאי לזוז מארבע אמותיו. החליטו הבחורים לעשות את העצה המבוארת בערובין דף מג: לעשות מעגל סביבו ובכך תהיה מחיצת בני אדם ויוכל לחזור לישיבה.
האם אכן טוב עשו? ומה באמת דינו של אותו בחור ?
תשובה: מן הדין מותר לבחור להלך בעירו, כיון שנזכר בדבר לאחר שכבר חזר לעיר, והדין מבואר (בסימן ת"ה ס"ק ט"ז) שמי שיצא בשוגג וחזר בשוגג לא הפסיד את מקומו. והעצה שעשו מחיצת בני אדם – מלבד שהיא מיותרת כאמור, גם אינה מועילה כפי המבואר שם ס"ד שמחיצת בני אדם מועילה רק כאשר אותם שנעשית בהם המחיצה אינם יודעים שהועמדו לשם מחיצה. לכן חשוב מאד ללמוד ולשנן הלכות ערובין יחד עם הלכות שבת, לשמור ולעשות.