שמעתי מרבינו זצוק"ל שאמר בדאגה, שמקווה שבעולם האמת לא יהיו בושות לאביו, בכך שלא היה כפי שציפה שיהיה • מידת הענווה של רבינו מרן הגראי״ל שטיינמן זצוק"ל

מידת הענווה של רבינו מרן הגראי״ל שטיינמן זצוק"ל

שמעתי מרבינו שאומר בדאגה, שמקווה שבעולם האמת לא יהיו בושות לאביו, בכך שלא היה כפי שציפה שיהיה.

לעתיד, ישאלו את האדם: "ערוך מקרא שקרית ומשנה ששנית", וזה כלל לא פשוט, לא זוכרים מה שלומדים.

אדם צריך לפחד מאימת הדין, מה יענה למלאכים שיאמרו לו: "אתה גאון, אתה צדיק, כך אמרו עליך, איה גאונותך וצדקותיך?" איזה בושות יהיו אז...

"מה אענה על תלמוד ירושלמי, אני לא למדתי מספיק בעיון תלמוד ירושלמי, בספר התשובות של הרוגטשובר מלא ירושלמי, הוא היה גאון עולם"...

ישב רבינו במקומו בסעודת שבת, מול ארון הספרים, הרים ידיו ואמר: "מה יהיה שם בעולם האמת? הנה, יש לי כמה ש"סים, רמב"ם, טור ושו"ע, מה נענה להם על כך שביישנו אותם, ולא למדנו בהם? מה נענה לר"מ, לטור ולשו"ע שיאמרו לנו: 'הרי היה לכם את ספרינו ולא אחד אלא יותר, למה לא למדתם בהם?' איזה בושות יהיו לנו מזה... ומה נענה לגדולי האחרונים: הקצות והגרע"א שכך ביישנו אותם ולא למדנו בהם??"
.
ובתוך הדברים הרים רבינו את הפת ואמר: "אם את הפת צריך לכסות בשעת קידוש על היין, שלא יראה בושתו, בוודאי יש בושה לספרים שעומדים בלא שלומדים בהם, אם כך, אני צריך לכסות את הספרים!!!"

הרבנית ע"ה אמרה לי שרבינו זצוק"ל לא אהב לקנות ספרים סתם, ואמר שאינו יכול לסבול שיש ספרים בארון והם לא בראש שלו.
רבינו דיבר באימה על יום הדין הגדול והנורא, שיאמרו בבית דין של מעלה: 'עמוד וערוך משנה ששנית', ויאמרו: 'חיברת ספר על זבחים תאמר מה כתוב בגמ' זבחים', ואם יאמר: 'איני זוכר' איזו בושה וחרפה תהיה...

שמעתי מרבינו (ליל שמחת תורה), דהנה יש שרוקדים ושמחים עם התורה, אבל מה אני? אין אפי' מסכת אחת שאני יודע, עם מה אני ארקוד? ומה אשיב כשישאלו אותי ערוך משנה מקרא וכו', וישאלו למה עשית כך ולמה כך, על כל דבר שישאלו...

דיברתי עם רבינו על "בושת", לפתע אמר לי רבינו: "אוי, כמה בושת תהיה שם למעלה, הא איזו בושה!!!"

(מתוך צדיק כתמר יפרח)