מידת הענווה של רבינו מרן הגראי״ל שטיינמן זצוק"ל
שמעתי מרבינו שאומר בדאגה, שמקווה שבעולם האמת לא יהיו בושות לאביו, בכך שלא היה כפי שציפה שיהיה.
לעתיד, ישאלו את האדם: "ערוך מקרא שקרית ומשנה ששנית", וזה כלל לא פשוט, לא זוכרים מה שלומדים.
אדם צריך לפחד מאימת הדין, מה יענה למלאכים שיאמרו לו: "אתה גאון, אתה צדיק, כך אמרו עליך, איה גאונותך וצדקותיך?" איזה בושות יהיו אז...
"מה אענה על תלמוד ירושלמי, אני לא למדתי מספיק בעיון תלמוד ירושלמי, בספר התשובות של הרוגטשובר מלא ירושלמי, הוא היה גאון עולם"...
ישב רבינו במקומו בסעודת שבת, מול ארון הספרים, הרים ידיו ואמר: "מה יהיה שם בעולם האמת? הנה, יש לי כמה ש"סים, רמב"ם, טור ושו"ע, מה נענה להם על כך שביישנו אותם, ולא למדנו בהם? מה נענה לר"מ, לטור ולשו"ע שיאמרו לנו: 'הרי היה לכם את ספרינו ולא אחד אלא יותר, למה לא למדתם בהם?' איזה בושות יהיו לנו מזה... ומה נענה לגדולי האחרונים: הקצות והגרע"א שכך ביישנו אותם ולא למדנו בהם??"
.
ובתוך הדברים הרים רבינו את הפת ואמר: "אם את הפת צריך לכסות בשעת קידוש על היין, שלא יראה בושתו, בוודאי יש בושה לספרים שעומדים בלא שלומדים בהם, אם כך, אני צריך לכסות את הספרים!!!"
הרבנית ע"ה אמרה לי שרבינו זצוק"ל לא אהב לקנות ספרים סתם, ואמר שאינו יכול לסבול שיש ספרים בארון והם לא בראש שלו.
רבינו דיבר באימה על יום הדין הגדול והנורא, שיאמרו בבית דין של מעלה: 'עמוד וערוך משנה ששנית', ויאמרו: 'חיברת ספר על זבחים תאמר מה כתוב בגמ' זבחים', ואם יאמר: 'איני זוכר' איזו בושה וחרפה תהיה...
שמעתי מרבינו (ליל שמחת תורה), דהנה יש שרוקדים ושמחים עם התורה, אבל מה אני? אין אפי' מסכת אחת שאני יודע, עם מה אני ארקוד? ומה אשיב כשישאלו אותי ערוך משנה מקרא וכו', וישאלו למה עשית כך ולמה כך, על כל דבר שישאלו...
דיברתי עם רבינו על "בושת", לפתע אמר לי רבינו: "אוי, כמה בושת תהיה שם למעלה, הא איזו בושה!!!"
(מתוך צדיק כתמר יפרח)
"מחכה לנו וגם לכם שנה מיוחדת במינה, שפע של מתנות שמים, ברכה, הצלחה, בריאות, נחת, פרנסה, שידוכים טובים, ילדים טובים… תשאלו אותי איך אני יודע? ובכן…"
הרב יחיאל יהושע גולדברג, אחראי משמרת במוקד הטלפוני של 'דרשו', מסביר מהיכן הוא שואב את הביטחון המלא
הוא חשב לעצמו בתמיהה: מה הרעש הגדול הזה? וכי האנשים האלו נשבעו למרמה ח"ו במשך השנה, שהם מתאנחים כל כך
מְתוּקִים מִדְּבַשׁ • סיפורים ועובדות מגדולי הדורות בראי הפרשה
מכיוון שידע שאביו של הנער הצעיר סנדלר במקצועו, פנה אל הנער ואמר: "ירוחם! אני רואה שאתה עילוי שיודע לשאול שאלות טובות. מן הסתם אביך הוא גאון הגאונים. אולי תוכל לומר איזשהו שטיק'ל תורה שאבא שלך חידש?"… ה"בדיחה" הייתה מוצלחת. כולם התחילו לצחוק
הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי, משגיח דישיבת 'ארחות תורה' על התכלית והמטרה שאליה צריך יהודי לשאוף בראש השנה
מאוחר יותר כשחזר לישיבה רבי גדליה התעניין אצלו איך היה בגור? והוא השיב: "כאן בישיבה מרגישים את יום הדין, ואילו שם מרגישים את היום-טוב". המשפט הזה מאד צרם לאוזניו של רבי גדליה, והוא אמר לו בתהייה: "מה פתאום?! גם כאן צריכים להרגיש את היום-טוב
ימי ראש השנה בצילו של מרן המשגיח רבי גדליה אייזמן זצ"ל, בישיבת 'קול תורה'