שאל האיש: "ואיך אסביר לילדים את הסיבה לכך?" ענה לו רבינו בחדות: "תסביר להם שהם לא צריכים לדעת הכל! הילדים סומכים על האבא והאמא!"

בלי שאלות!

ישנה נקודה מאוד מורכבת, שהורים רבים נתקלים בה – כיצד יש לנהוג במקרה בו אין שום אפשרות לומר את האמת כולה לילדים? הדבר יכול להיות בכל מיני מצבים בהם לא שייך לשתף את הילדים ולהסביר להם את המציאות, אין צורך להכביר בדוגמאות. ובכן, איך עלינו לנהוג?

כדי לחדד את השאלה, נביא דוגמא אחת של שאלה שנשאל רבינו: היה זה ביום מן הימים, בזמן קבלת הקהל הגיע יהודי יקר, שזכה לחזור בתשובה לפני כמה שנים, והתקרב והחל לשמור תורה ומצוות. אלא שאמנם הוא זכה להתקרב לבורא ית׳ אבל שאר משפחתו נשארו רחוקים ה׳ ירחם עליהם.

אותו יהודי, נשא אשה יראת שמים ונולדו להם ילדים בחסדי ה׳, ומפעם לפעם הוא מגיע לשאול את השאלות שנוגעות לו לחיי היום-יום. בהתאם למצב שלו, הורה לו רבינו לנתק את ילדיו מכל קשר עם כל משפחתו וקרוביו שאינם שומרי תורה ומצוות כדי שאלו לא ישפיעו לרעה ברוחניות. רבינו אף הדגיש לו כי הוא (האבא) עצמו יכול וצריך לבקר את הוריו וכו', אבל הילדים אל להם לדרוך שם, וישמרו על קשר טלפוני או מכתבים.

כשהילדים גדלו, הסבא והסבתא ביקשו והפצירו מאוד בנכדים שיבואו לבקר אותם, וכמובן הבטיחו להם מתנות והפתעות, הילדים פנו אפוא להורים והתחננו, אנו רוצים לבקר את סבא וסבתא, והרי זו מצוה גדולה לכבד ולבקר אותם. האבא הנבוך נכנס אל הקודש, והציג את השאלה הכפולה: האם עכשיו שהילדים כבר גדלו ואולי אפשר להסביר להם במה אנחנו שונים מהם, להסכים בכלל ללכת לבקר, ובמדה ולא ללכת, כיצד ניתן להסביר לילדים את המצב. האבא הכין לעצמו מספר אפשרויות כיצד לסבר את האוזן של הילדים במורכבות הדבר וכו׳ וכו׳.

הוא נכנס אל רבינו והציג את השאלה. רבינו על אתר ענה: אם הסבא והסבתא רוצים יכולים הם לבוא, אבל שהנכדים לא יבואו אליהם (מיותר להדגיש כי אין ללמוד ממקרה זה למקרים אחרים).

שאל האיש, ואיך אסביר לילדים את הסיבה שהם אינם יכולים לבוא לבקר?

ענה לו רבינו בחדות: תסביר להם שהם לא צריכים לדעת הכל! הילדים סומכים על האבא והאמא!

על ההורים ליצור בבית מצב, בו ידעו הילדים כי לא כל דבר הם צריכים להבין, מה שאומרים האבא והאמא זה קדוש והילד לא צריך להבין כל דבר בשכלו.

כמובן, ברוב הדברים אפשר להסביר לילד את הסיבה ורצוי שהוא לא יחוש שהוא עושה ׳גזירה׳ בלי שום טעם, אלא יבין את הדבר, אבל צריך גם לתת תחושה שלא כל דבר צריכים להסביר, והילדים לא חייבים להבין כל דבר.

חיים, לך תשכב

וכך נהג רבינו בעצמו, כפי שסיפרה אחותו הצדקנית, הרבנית ברזם תחי׳:

רבינו שליט״א נהג כל יום לבקר את אביו מרן הקהילות יעקב ולדרוש בשלומו. הוא נהג בו בכבוד ובמורא שאי אפשר לתאר. יום אחד, הופיע אביו מרן זצוק״ל בבית בנו, רשב״ם 23, ופונה אליו ואומר לו: לך תשכב על המיטה לנוח!!!

באותו רגע שיצאו המילים מפיו של האבא, קם רבנו שליט״א, שהיה כבר כבן שישים ושמו הולך לפניו בכל העולם, לא שאל שום שאלה ולא ניסה לתרץ תירוצים, הוא נשכב על המיטה. אביו הקדוש זצוק״ל הלך אחריו, והצמיד לו ׳כוסות רוח׳ (בנקע׳ס) לגב, זוהי התרופה שהיתה מקובלת אז למי שסבל על הגב, ולאחר זמן עזב את הבית, לא לפני שהוא מזהיר אותו שוב להמשיך לנוח.

עברו כמה שעות, התבררה העובדא המלאה: הסטייפלר שמע מבתו הרבנית תחי׳, שאמרה לו ׳לחיים כואב הגב׳ היא התכוונה לנכד הגאון רבי חיים קלופט, שהיה אותו זמן חתן די צעיר במשפחה, ודאגה לשלומו, אבל מרן זי״ע חשב שהכוונה לבנו ולכן

קם והלך לביתו, ומתוך דאגה לבריאותו הגיע לומר לו שישכב.

כשהסטייפלר עמד על החלפת השמות, הוא שלח מהר מישהו שילך לבית בנו לומר לו שיכול לקום מהמיטה". השליח מצא אכן שהוא עדיין שוכב על המיטה כפי שציוה אבא.

ומה הגיב רבינו? לא היה לו בכלל שאלות, לא היה קשה לו כלום ממילא הוא לא נזקק לשום תירוץ… אבא אמר? ילד מקיים!

על אבא אין קושיות

עובדא זו, הדוגמא הטובה ביותר לאוירה שצריך להיות סביב ההורים, וכשהילד יודע שלא צריך לשאול שאלות, קל לו לקבל את השינויים.

כמדומה, שבאחד מימי הפסח קרא רבנו עובדא על אחד מגדולי ישראל בילדותו, ומצאו הדברים חן בעיניו. באותו ספר היה מסופר על ילד פיקח שבליל הסדר הביט בענין בנעשה בשולחן, השינוי במצות, כוסות היין, אכילת הכרפס, ושתק ולא שאל כלום.

שאל אותו אביו, כלום אין לך פליאה במה שאנחנו עושים פה?

"כן אבא" השיב הילד, אבל הרי לימדת אותנו שעל אבא לא שואלים שאלות." עובדא זו, שיש בה ללמד על החינוך בו דוגל רבינו, גרמה לו הנאה למקרא הדברים. ואגב. ילד שמתחנך באוירה כזו, ייקל עליו במהלך החיים לקבל קשיים שונים שיעברו עליו, הוא יבין ויזכור כי לא כל דבר מובן מאליו, וכי הקב״ה מנהל את כל העולם ויודע הכי טוב מה שהוא עושה, הוא לא ישאל שאלות ויחכה לתשובות.

אצל רבינו הדבר בולט בכל הרפתקי דעדו עליה במשך החיים, הוא לא שאל שום שאלות ולא הקשה קושיות. מה שהקב״ה עושה זה עצמו התשובה.

(עלון דברי שיח)