רבינו זצ"ל השיב לאותו ת"ח, כי ודאי שאסור לו לחתוך את שפופרת הטלפון הציבורי, למרות שהרעש מפריע את שנתו. שאל הת"ח: "אז מה אעשה? זה עולה לי בבריאות?" ענה לו רבינו במילים אלו: "תאמר לעצמך שזה לא מפריע לך – וזה לא יפריע לך"

אחד מהדברים שניכרו מאד ברבינו זצ"ל, שכל תענוגי עולם הזה והרגשותיו כאפס הם, וכלשון החזון איש: "שנעשה כמלאך בעולם הזה.

זכורני עוד בתקופה שעשיתי "שימוש" אצלו בבית הדין, רבינו יצא לחתונת בנו מבית הדין בשעה שבע בערב, כמה דקות לפני חופת בנו. פעם אירע שאחר שישב בדיון ממושך בבית הדין משך כמה שעות, ראו כי הוא חותם במאמץ רב, ולאחמ"כ ביקש שיקחוהו לבית החולים כי הוא חש ברע. בהגיעו לבית החולים אובחן שלקה באירוע מוחי.

הרבה פעמים באתי לשאול שאלות בביתו בזמן שהיה נח, ותמיד הרבנית אמרה לי להמתין עוד עשר דקות והוא יקום, וכך היה. כי הוא שלט בעצמו ברמה שהוא היה יכול להכתיב לעצמו שעת קימה גם לרבע שעה. ראיתי את זה עשרו ת פעמים.

צורת האכילה גם היתה אותו דבר, וכבר אמרו עליו שבצורה שבה הוא אוכל אפשר להכניס ג"כ את המנה האחרונה לתוך כל האוכל, הוא לא ירגיש בין כה… (מתוך דברי האב"ד הגר"י סילמן שליט"א).

*

היתה משפחה אחת שהוא עשה את כל השלום בית במשפחה, כולל כל הילדים – הוא טיפל ממש בכל פרט ופרט, הוא הקים בית שלם לתחי׳ ממש, בית שהיה הרוס לחלוטין. אחרי שברוך ה׳ הם קמו לתחיה, בהגיע חג פורים הם שלחו לו משלוח מנות, דבר טבעי. אחרי פורים, הרבנית של רבי נסים שלחה להודיע להם שיבואו לקחת את זה בחזרה, בגלל שהרב חושש משוחד מאוחר, אז הוא לא רוצה לקחת את המשלוח מנות. מדובר פה על נקיות ברמה של דורות של מאות שנים אחורה.

סיפר לי יהודי שהיה מאד קרוב לרבי נסים, שפעם הוצריך ללוות כסף כי היה צריך לשלם בשביל איזה שמחה, ולווה מגמ״ח סכום של דולרים ורץ לשלם. אחרי שעה הוא מקבל טלפון מהיהודי שקיבל את הכסף, והוא אומר לו – תשמע, בתוך חבילת הדולרים יש כמה שטרות מזויפים. תחליף לי אותם בשטרות אחרים. הוא צלצל לבעל הגמ״ח, והלה אמר: אני לא יודע, מישהו הביא לי את החבילה הזאת כפי שהיא, והעברתי אותה אליך.

הוא רץ לרבי נסים וסיפר לו את הסיפור נרגש כולו, ושאל אותו מי צריך לשלם. רבי נסים הגיב מיד: "מה זה 'מי צריך לשלם'? השטרות נמצאים אצלך בבית, עדיין לא שרפת אותם, אתה מחזיק בבית דבר שיכול להביא לידי תקלה, ואתה בא לשאול מי צריך לשלם?! וכי זה הנושא עכשיו?! דבר ראשון לך תשרוף את זה, אחר כך תבוא לדבר אתי". (מתוך דברי הגאון רבי שמחה שמואל זקס שליט"א ר"י סלבודקה).

*

לפני כשלושים וחמש שנים למדנו יחד אחר תפילת ותיקין בביהכ"נ צא"י, וניגש אברך תלמיד חכם מתושבי רמת אהרן, ואמר לרבינו זצ"ל שמתחת לדירה שלו יש טלפון ציבורי, ובאים לשם באמצע הלילה בחורים מאחת הישיבות שבסביבה ומדברים בקול וזה מפריע לו לישון, ושאל אם מותר לו לחתוך את השפופרת של הטלפון כדי שלא יפריעו לו לישון.

אמר לו רבינו זצ"ל, בוודאי שאסור, שכן הטלפון משמש את הרבים והוא מזיק בזה את הרבים. אמר אותו ת"ח: מה אעשה? זה עולה לי בבריאות?

ענה לו רבינו זצ"ל במילים אלו: "תאמר לעצמך שזה לא מפריע לך – וזה לא יפריע לך". המילים האלו נשארו בזכרוני, ותמיד אני חוזר על זה לעצמי ובביתי. והם יסוד גדול לכל החיים, שרוב הדברים שמפריעים לבני אדם אינם הדבר בעצמו, אלא מה שהוא מחליט שזה מפריע – זה עצמו גורם שיפריע לו. לא הרעש מפריע לו לישון, אלא מה שיש לו טענה על השני איך הוא מעז להפריע לשנתו. מחשבה זו מתבשלת בקרבו וזה מה שמפריע לו. רבינו זצ"ל היה בזה נאה דורש ונאה מקיים. כך חי רבינו במשך כל ימי חייו, שום דבר לא הפריע לו. (מתוך דברי הגאון רבי אהרן אוסטרן שליט״א רב ביהמ״ד צא"י 'יד אהרן' ומר״י 'ארחות תורה').

(המאמרים המלאים התפרסמו ב'קובץ גיליונות')