יקותיאל יהודה גנזל
אין אנו צופים בחלוני רקיע ואין אנו יודעים לאשורם של דברים המתרחשים. משכך, לא נוכל לדעת מה בדיוק קורה בשמים ביום כזה, בו יהודים בכל רחבי ארצנו הקדושה 'מתחדשים' בתפילות בציבור, עשרה יחדיו.
רבבות יהודים – שלא היתה להם אפשרות ל'תפילת מרפסות', בהעדר עשרה מתפללים במראית עין – מתפללים כבר שבועות ארוכים ביחידות ממש. דואבים מחד – על 'תפילה במניין' שהופסקה בדאבון הנגף, ושמחים מאידך – על מסירות 'נפש' (לא רק גוף, אלא גם נפש רוחנית) לקיום מצוות 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'. היהודים הללו – יצאו אתמול מיחידות לאור גדול. הנה מה טוב ומה נעים.
אחד הרבנים החשובים (שיישאר בעילום שמו, לבקשתו), ביקש להעביר מסר חשוב ודו־כיווני:
בימים האלה – הוא אומר – הקב"ה מעמיד אותנו במבחן. במשך למעלה משבועיים הקב"ה בחן את הנאמנות שלנו אליו. הוא רצה לראות האם אנו יכולים לפעול בהגיונה של תורה, לזנוח את הרגש הפגוע ולדעת לקיים 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם' ולהתפלל ביחידות, כפי ההנחיות הברורות עליהן חתמו גדולי ומאורי הדור, מרנן ורבנן שרי התורה והחסידות שליט"א. ועכשיו משהותרה התפילה (בעשרה בלבד! במרחקים מספיקים ובחבישת מסיכות הגנה, וכמובן למי שאינו חייב בבידוד!), המבחן הוא לכיוון השני: עכשיו כל אחד נבחן, האם כשהוא צידד בשבועות האחרונים בלהט בעד התפילה ביחידות, האם כוונתו היתה לשם שמים, לשם 'ונשמרתם' בלבד, ולא חלילה מטעמי עצלות (ולא חשודים ישראל, חלילה). מי שבאמת כבוד ה' בגרונו, צריך מכאן ואילך – לפי ההנחיות כמובן – להתפלל במניין מהודר, ככל הניתן והמתאפשר.
עד כאן דברי הרב. מכאן ואילך דברי התלמיד:
לצד ההנחיה החדשה, זה הזמן להזכיר לעצמנו שהנגיף עדיין לא הלך לשום מקום, הוא כאן, בועט בכל עוז. אם נשכיל לשמור על תפילות לפי ההנחיות בלבד מבלי התחכמויות כאלה ואחרות (ולא, עשרים איש במניין אחד זה לא לפי ההנחיות!), נצליח מצד אחד למגר את הקורונה, ומהצד החשוב הנוסף – להשאיר את המניינים מותרים ומאושרים. כשבאמת נשמור על הכללים – לא נמצא את עצמנו שוב בהסגר כואב. כך נקווה לפחות.
נתחזק יהודים יחדיו, כי ישועת ה' כהרף עין.
(המבשר)
כמדומה שאין הדברים תואמים עם דברי ראש הישיבה שליט"א שכתב במכתבו היות והדברים עדין אינם ברורים כל הצורך המתפלל ביחידות אין צריך לחשוש