"הרי בלאו הכי היה לי את כל הסכום", הסביר רבי שלום לנכדו, "וחשבתי לתת לו הכל מראש, אלא שלא יכולתי לשלם פחות מחשש ריבית. אם כן, נשבור את המדות ונשלם לו את כל ה-12,000 דולר כעת"

 

הרב ישראל ליוש

אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית (ויקרא כה לו)

בפרשת השבוע מצווים אנו שלא להלוות לישראל בריבית, סיפורים רבים סופרו על הקפדתם של גדולי ישראל אפילו באיסורי אבק ריבית.

להלן סיפור מפליא על הקפדתו היתירה של הגה"צ רבי שלום שבדרון זצ"ל באיסור ריבית, ועל שבירת מידותיו באופן הנעלה ביותר.

כאשר הושלמה מלאכת העריכה של אחד מחלקי הספר 'דעת תורה', ביקש ר' שלום הצעת מחיר מבעל בית דפוס עבור כל מלאכת הדפסת הספר. המדפיס שרצה מאוד את העבודה סיכם עבור ר' שלום את סדר העבודה, פלטות, דפוס, כריכה, הובלה והפצה, והעריך בפניו שהיא תארך כמה חודשים, הסכום הכולל הוא 12,000 דולר, וכבוד הרב ישלם אותו לפי קצב התקדמות העבודה, בכל שלב שיסתיים יתן לי הרב את הסכום היחסי לפי העבודה. וכדי לרצות את ר' שלום ולקבל את העבודה, הציע לו בעל הדפוס הצעה מפתה: 'אם במקרה יחליט כבוד הרב לשלם את מלוא הסכום כעת לפני העבודה, אסתפק בעשרת אלפים דולר', והאיש חיכה למוצא פיו של הרב האם יאות הוא להצעתו הקוסמת.

ר' שלום התייעץ עם נכדו שהיה עמו, האם כדאי אכן להסכים להצעתו של בעל הדפוס, ולפתע החווירו פניו ופנה אל נכדו בזעקה, 'הרי אנחנו קרובים לאיסור ריבית!!

מה יש? שואל הנכד בפליאה

בקול רועד מפחד מסביר לו הסבא: 'הרי יש לי בכיסי את כל סכום הכסף, וכוונתי היתה לתת לו את כל סכום הכסף, כי כך יותר נוח לי שהוא ישמור על הכסף ולא אהיה מוטרד משמירתו, ובפרט שאם נשלם עכשיו הרי נשלם פחות, אבל יש בזה חשש איסור ריבית', וכאן הרים את ר' שלום את קולו ואמר: 'לא נמשיך לדון בענין לבדנו, רוץ לרבי שלמה זלמן, שיכריע הלכה למעשה מה עלינו לעשות, ורק לאחר מכן נדון בשאר פרטי העיסקה'.

הנכד עשה כמצוות סבו ופרש לפני ר' שלמה זלמן את כל הפרטים, כשמוע הג"ר שלמה זלמן את פרטי השאלה השיב בקצרה: 'יש דרך להתחמק מאיסור ריבית, אבער סיאז נישט אזוי גלאט – זה לא כ"כ חלק'.

הנכד חזר אל סבו הג"ר שלום ופגש אותו כשהוא דרוך ומצפה למוצא פיו – לתשובתו של ר' שלמה זלמן. ללא אומר ודברים, אך שמע ר' שלום שהעסק לא חלק, תיכף ללא עוררין סיכם עם בעל הדפוס על הצעתו הראשונה: 'אנחנו נשלם לך 12,000 דולר עבור כל שלבי העבודה, לפי התקדמות העבודה, אמנם כל הסכום כעת בידינו, אך איננו יכולים בשום אופן לשלם עכשיו עשרת אלפים דולר'.

מרוצה ושמח יצא בעל הדפוס מהמשא ומתן ופנה להמשיך בעיסוקיו, ולפתע קורא ר' שלום למדפיס ומבקש ממנו לשוב על עקבותיו, האמת היא – אומר לו ר' שלום – יש לי כעת את כל ה-12,000 דולר, למה שאעכב אותם אצלי, הנה הם לך, לא עשר אלא שנים עשר, קח אותם עוד לפני תחילת העבודה.

התפעל המדפיס מרוחב לבו של ר' שלום, ותהה איך אין ליהודי הזה שום חשבון של כסף, באיזה עולם אחר הוא חי? עולם ההלכה!!!

ור' שלום הסביר לנכדו: 'הרי בלאו הכי היה לי את כל הסכום וחשבתי לתת לו את הכל מראש, אלא שלא יכולתי לשלם פחות מחשש ריבית, אם כן שהוא יהנה מזה. 'ברעכן דעם מידות' – נשבור את המדות, ונשלם לו את כל ה-12,000 דולר כעת.

***

בכל הליכותיו מקפיד היה הגה"צ רבי שלום שבדרון זצ"ל על דקדוקי הלכות, ובכללם גם על אבק דאבק דריבית, מסופר כי באחד מביקוריו בבנק ביקש פקיד בבנק לזכותו בסכום כסף מריבית זכות [כמובן לאחר היתר עיסקא], ר' שלום שלא חפץ בכסף הזה ניסח מכתב מתחנן להנהלת הבנק בו הוא מבקש שלא לזכותו בסכום הזה, 'אני עומד על זכותי הלגיטימית שלא לקבל את הכסף'.

לאחר תקופה חשש ר' שלום שאחד מפקידי הבנק נהנה מכסף הריבית שהיה אמור להיכנס לחשבונו, מיד סגר את החשבון ומשך משם את כל כספו, לבל יהנה אפי' אדם אחר מהכסף המפוקפק.