מתחם אהלים המוקף מחיצות האם מותר להוציא מאוהל לאוהל?

ד' בניסן תשע"ט - סימן שס"ו- סעיף א'- אמצע סעיף ב' בהגה "בתים שבספינה"

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מדוע אסרו חז"ל להוציא מבית לבית והרי שני הבתים הם רשות היחיד?כיצד עושים 'עירוב חצירות'? ומה החילוק בין מחנה לבין שיירה לעניין עירוב חצירות? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ו סעיף א' – סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

הסימנים הבאים עוסקים בעניין 'עירובי חצירות'.

מן התורה אין שום איסור לטלטל ולהוציא חפצים מהבית אל החצר, או מבית של אחד לבית של השני, מכיוון שהבית והחצר מוקפים במחיצות, ושניהם נחשבים רשות היחיד, אבל חז"ל גזרו ואסרו זאת, מכיוון שהבית הוא פרטי של אדם מסוים, והחצר היא משותפת לכמה בתים, וכאשר אדם מוציא חפצים מהבית לחצר, נראה כמוציא חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים, וכן מה שאסור להוציא חפצים מבית של אחד לבית של אחר, אע"פ ששניהם רה"י, נראה הדבר כמוציא חפצים מרשות לרשות.

העצה שעל ידה יהיה מותר להוציא חפצים מבית לחצר או מבית לבית, הוא ע"י 'עירוב חצירות', דהיינו, גובים פת מכל דיירי הבתים שבחצר, וע"י כך כולם משתתפים ונעשים כולם רשות אחת, וטעם הדבר שזה מועיל מבאר המ"ב, שדעתו של אדם נמשכת אחרי פיתו.

האיסור אינו רק בבית, אלא גם באוהל של אנשי מדבר, וכן בסוכה, וכן במחנה של חיילים שהקיפוהו מחיצה, ואסור להוציא מהאוהל הפרטי אל הרשות המוקפת המשותפת לכל האוהלים, עד שיערבו כולם יחד, אבל שיירה שהקיפוה מחיצה, אין צריכים לערב, כיוון שכולם מעורבים, והאוהלים לא קבועים בשיירה, ממילא הם לא אוסרים אחד על השני, ומביא הבה"ל בשם הרב המגיד, שההגדרה מתי זה נחשב שיירה שאין בזה איסור ומתי זה נחשב מחנה, היא כך, מחנה זה לימים מרובים, ושיירה זה ליום אחד, והבה"ל עצמו אומר, מחנה הכוונה לאנשים הקבועים, אבל שיירה זה אנשים שהולכים, אם כי מביא המ"ב בשם מפרשים שחולקים על זה, ודעתם, שאוהלים שבשיירה צריכים עירוב, ושבמחנה פטורים מעירוב.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים