קדושת מקום המקדש בזמן הזה
שאלה: מעשה בנדיב גדול מחו"ל שהתנדב סכום נכבד עבור מוסדות התורה בארץ הקודש, לכבוד תרומתו הזמין ראש המוסדות נסיעה במסוק בשמי ארץ ישראל ותכנן בהגיעו בסמוך להר הבית מקום בית המקדש להפריח יוני דואר כשבפיהם נייר שבו יכתוב הנדיב את שמו ושמות בני ביתו להיזכר ולהיפקד בדבר ישועה והצלחה, והשאלה האם מותר להכניס פתקי בקשות למקום המקדש.
בשאלה נוספת דנו רבני אחת מועדות הצדקה אם מותר למנות גוי ערבי שתמורת תשלום יקח דפים ובהם שמות התורמים ובקשותיהם להכניסם למקום המקדש לישועה והצלחה, ביום ששי ערב שבת קודש תשעה באב.
הנה בימי בין המצרים אנו לומדים בדף היומי את הגמרא בתמורה (דף כא.) שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא, ופסק הרמב"ם פ"ו מבית הבחירה הט"ז שקדושת המקדש קיימת בזמן הזה, והראב"ד שם כתב שקדושת המקדש וירושלים לא נתקדשה לעתיד לבוא לפי שהיה יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידים להשתנות ולהתקדש קידוש אחר עולמי בכבוד ה' לעולם, וכתב שכך נגלה מסוד ה' ליראיו, לפיכך הנכנס לשם בזה"ז אינו חייב כרת. והמשנ"ב (סי' תקס"א סק"ה) פסק כדעת הרמב"ם והרבה ראשונים שקדושת המקדש קיימת בזמן הזה.
השדי חמד (ח"ב מערכת ו' כלל כ"ו אות ג"ל) דן במנהג איזה יהודים שהיו מבקשים מגוים למכור להם מים מן הבורות שהיו במקום המקדש, והביא להאחרונים שאסרו זאת מצד מצות שילוח טמאים מן המקדש, והנותן כסף לגוים כדי שיכנסו למקדש מבטל מצוה זו, וכשנותן שכר יש לדון דיד פועל כיד בעל הבית, וגם יש לאסור מדין אמירה לעכו"ם בשאר איסורים ואם יש איסור לגוי ליכנס למקדש הרי עובר בלפני עוור, והשדי חמד דן דהגוי לא נצטוה שלא להכנס למקדש כי אין טומאה לגוי וגוי שנגע במת הרי הוא כבהמה שנגעה במת, רק חז"ל גזרו על הגוים שיהיו כזרים, ותקנות חז"ל לישראל נאמרו ולא לגוים, ובחסדי דוד על התוספתא כלים (ב"ק פ"א ח') דן אם מה ששנינו שהגוים אסורים ליכנס מן החיל ולפנים הוא איסור לגוים או מצוה על ישראל לשלחם, ובספר עיר הקודש והמקדש (ח"ד סי' י"ב) כתב בשם ההר צבי שיש איסור כשהגוי נכנס עם בגדיו שהם טמאים, עוד דן שכיון שיש הרבה בורות מים בהר הבית יתכן שהגוי יביא מים מבור שאינו במקום המקדש ע"ש.
לפי משנ"ב בודאי אין ליהודי להכניס גוי למקדש, מה שיש לדון ביום ששי שהגוי נכנס מעצמו גם בלי צווי הישראל אם מותר לשלוח בידו דפים עם בקשות, אך בודאי לא לרצון יהיה אשר בבית קדשנו ותפארתנו שועלים [ישמעאלים] הלכו בו ועל זה היה דוה לבנו, בודאי יש להתאונן ולהצטער על כך וחס ושלו' לא נשתמש בהם להעביר תפילה לאלקינו.
ובענין הנייר, דעת הרבה פוסקים שהנייר אינו מקבל טומאה כמבואר בבכורי יעקב סי' תרכ"ט סק"א לגבי סכום בנייר שכתב דאינו מקבל טומאה בשם הסדרי טהרה, וכ"ד החת"ס, לפי"ז יהיה היתר להכניס ניירות למקום המקדש ע"י יונים, אך יש לדון שלא להכניס במעטפה כיון שזה כלי קבול וי"א שהוא מקבל טומאה עי' חזו"א כלים (סי' ה' סק"ו).
ויהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ונזכה להתפלל ולהשתחוות לפני ה' במקום קדשו.