מאת: הרב יהושע לייבזון
כחלק מהיוזמה של ארגון 'אחינו' באמצעות 'פרויקט הגישמאק', אנו פועלים רבות כדי להחדיר בקרב צעירי הצאן את הרצון להצליח להרגיש תחושת מתיקות בלימוד התורה.
המתיקות שבדברי התורה, היא כמובן מתיקות רוחנית עילאית, אבל יש בה הרבה מאוד דרגות, והבסיס הראשוני שלה הוא בין היתר פיתוח חוש הסקרנות בלימוד.
כשבחור מסתקרן מהגמרא, היא מעניינת אותו, זה הבסיס הנדרש כדי לאהוב את הלימוד ולהרגיש טעם של מתיקות בלימוד, משום שחוש הסקרנות הוא אחד החושים הדומיננטיים ביותר בנפש האדם, ובכוחו לגרום לאנשים לעשות את הלא יאומן, בחיפושם אחר מה שיספק מענה לסקרנות שלהם.
בשורות הבאות ניתן דוגמה אחת לאופן בו אפשר לגרום לכך להתעניין ולהתחבר לגמרא.
בשבת קודש, בשעות אחר הצהרים למדתי גמרא. כמו כל עם ישראל גם אני למדתי את הדף היומי שבאותו יום היה במסכת 'כתובות', דף י.
לקראת סוף הדף, הגמרא דורשת את הכינוי 'אלמנה' והקשר שלו לכתובת אלמנה שהיא 'מנה', כלומר מאה זוז, ובהקשר זה מביאה הגמרא את הדרשה של רבי אלעזר שדורש את המילה 'מזבח', "מזיח, מזין מחבב ומכפר".
מסביר רש"י, מה הפשט שהמזבח 'מזין', שבזכותו העולם כולו ניזון. "שהקרבנות באין מן המזון וגורמין לו ברכה".
קודם כל זה מאוד מסקרן. אני לא כזה תלמיד חכם מופלג, יש כאן בקהל בוודאי אנשים שהם תלמידי חכמים גדולים יותר ממני, אבל אני באופן אישי לא זוכר כזאת גמרא שכותבת שהעולם כולו ניזון בזכות המזבח. אדרבה, אשמח לקבל תגובות אם מצאתם שכן, (שימו לב איך יש כאן אתגר שהוא לבדו כבר מעורר את הסקרנות…).
אבל אותי תפס דווקא התאריך. מה היה התאריך בשבת קודש? כולנו יודעים שהיה זה שבעה עשר בתמוז, היום בו אנחנו מתחילים את שלושת השבועות של האבל על חורבן בית המקדש ועל כך ש… אין לנו מזבח! והנה העניין הזה מופיע במסכת כתובות!!
ומה עם יוקר המחיה המאמיר מאוד בחודשים האחרונים. הרי אם בזכות המזבח העולם כולו ניזון, ועכשיו יש משבר ומחסור בחיטה והתייקרות של כל מוצרי המזון, אולי זה אומר לנו משהו, דווקא בשבעה עשר בתמוז.
תשאלו אותי, מה קשור שבעה עשר בתמוז? הרי בזמן שרבי אלעזר אמר את הדרשה ובזמן שרב אשי סידר את הגמרא, ובזמן שבדפוס וילנא שיבצו את הגמרא הזאת בכתובות דף י', בכלל לא נתקנה עדיין תקנת 'הדף היומי'…
נכון, אבל הגמרא עצמה אומרת, כמה שורות קודם לכן, שהתורה כותבת גם דברים שעתידים להיות… כמו הנהר היוצא קדמת אשור הרבה מאוד שנים לפני שאשור שעלו שמו נקראת אשור, נולד בכלל, וכמו שהתורה קראה לאשה שבעלה נפטר 'אלמנה', הרבה מאוד שנים לפני שחכמים תיקנו לה כתובה של 'מנה'.
ואם כבר הגענו עד לכאן, אולי באמת הקב"ה שתל לנו רמז עבה בתוך הדף היומי של שבעה עשר בתמוז, שנדע שגם כשאין לנו את בית המקדש ואין לנו מזבח, אנחנו יכולים להקריב קרבנות באמצעות 'ונשלמה פרים שפתינו', ולהתחזק באמירת הקרבנות לפני התפילה, ובזכותך הקרבנות הללו, העולם כולו ניזון, על אחת כמה וכמה שהם ישפיעו לטובה גם על הפרנסה שלנו…
זאת דוגמה אחת מיני רבות, איך אפשר לגרות את חוש הסקרנות של הבחור (או האברך…), להפוך לימוד של סוגיה 'יבשה' כביכול, ולהכניס לו הרבה 'צבע' ועניין, וזה עוד לפני שהגענו להיותה של הסוגיה עצמה מרתקת מאוד עבור מי שבאמת יודע ליהנות מהלימוד.
אם גם אתם רוצים שהבן שלכם ילמד להרגיש גישמאק בלימוד, אתם יכולים לעודד אותו לפנות למוקד ב-1800-20-18-17 בין 7:30 ל-10:30 מדי ערב.
כמו כן תוכלו לפנות בעצמכם למוקד הייעוץ וההכוונה להורים בטלפון שמספרו: 0737892310.