מדוע רוחב הקורה שמניח על המבוי צריך להיות טפח?

י"א באדר ב תשע"ט - סימן שס"ג- סעיף ט"ז- סעיף כ"ב

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

 


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



האם המסמרים המחזיקים את הקורה צריכים להיות חזקים ?כיצד מודדים את שיעור הקורה כאשר היא עגולה? מה הדין בקורה המתעקמת למעלה או למטה? ובאיזה אופן לא מועיל דין לבוד? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שס"ג סעיף ט"ז – סעיף כ"ב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

השו"ע ממשיך לעסוק בדיני קורה ואומר, שמבוי שפרוץ מרוח רביעית, אע"פ שהוא גדור מג' רוחות, אסרו חז"ל לטלטל באותו מבוי עד שיעשה תיקון ברוח הרביעית הפרוצה, ותיקון זה יכול להיות בשני אופנים, או ע"י העמדת לחי בראש המבוי, או ע"י העמדת קורה ע"ג כותלי המבוי, ומבואר בשו"ע, שצריך שיהיה שיעור בקורה זו, ומכיוון שכך, אם עשאה מעצי אשרה פסולה, שכיוון שהיא עומדת לשריפה, כתותי מיכתת שיעורא, והוי כקורה שרופה שאין בה שיעור, ומבאר המ"ב, שמדובר בע"ז שא"א לבטל אותה, כי אם אפשר לבטל אותה, לא אומרים כתותי מיכתת שיעורא, אלא מבטלה.

רוחבה של הקורה צריך להיות טפח, ועובייה כל שהוא, וצריך שהחוזק של הקורה יהיה באופן שאפשר להניח עליה אריח והיא לא תישבר, ואריח הוא חצי לבינה של ג' טפחים, דהיינו, טפח וחצי, ואע"פ שלכאורה יש כאן בעיה, שהרי קודם למדנו, שרוחבה מספיק שיהיה טפח, ועכשיו אנחנו אומרים, שהיא צריכה להיות חזקה כדי לקבל אריח שהוא טפח וחצי, מבאר המ"ב, שכאשר יש בקורה טפח, אפשר להניח עליה אריח בשיעור של טפח וחצי, כי הוא ימרח טיט מהצדדים, שהרי הבסיס שלה הוא טפח, ומהצדדים הוא ימרח עוד חצי טפח משני הכיוונים, וכך יעמוד האריח, נמצא א"כ שיש תנאי נוסף, שהקורה צריכה להיות מספיק חזקה בשביל שהיא תוכל לקבל על עצמה אריח ולא תישבר, ומבואר במ"ב, שצריך להניח אריחים על פני כל רוחב פתח המבוי, וטעם הדבר הוא, כיוון שהקורה משמשת להיכר כדי שאנשים יזהרו, ולא יטלטלו במקומות שאסור לטלטל בהם, ולכן צריך שיהיה בקורה קביעות, שלא יחשבו שהי ניתנה שם לפי שעה, ורק קורה כזאת שהיא חזקה כדי לקבל אריח, יש בה קביעות.

השו"ע דן, האם גם המסמרים שמחזיקים את הקורה צריכים להיות חזקים כדי לקבל אריח, ומבאר המ"ב, שאם יש ברוחבם טפח, הם עצמם יכולים להיחשב כקורה, ואם הם ארוכים ג' טפחים, הקורה פסולה, כיוון שהקורה צריכה להיות צמודה לכותל המבוי תוך ג' מדין לבוד, ממילא היתדות האלו אין בהם אורך ג' טפחים ולא ברוחבם טפח, אלא הם משמשים להחזיק את הקורה, ונחלקו הדעות, י"א שהמסמרים צריכים להיות חזקים כדי לקבל את הקורה ולקבל אריח, וי"א שלא צריכים להיות חזקים אלא כדי לקבל את הקורה בלבד, ומבאר המ"ב, שלא מניחים עליה אריחים בפועל, אלא צריך שהקורה תהיה חזקה כדי לקבל אריח, וא"כ זה רק דין בקורה ולא במסמרים שמחזיקים אותה, ולכן א"צ שהמסמרים יהיו חזקים לקבל אריח, ולכתחילה נכון להחמיר כדעה הראשונה, שגם המסמרים יהיו חזקים כדי לקבל אריח.

למדנו בסעיף י"ז שצריך שברוחב הקורה יהיה טפח, ובקורה עגולה מודדים באופן כזה שאם לוקחים חוט של ג' טפחים ומקיפים בו את הקורה, סימן שאמצעיתה של אותה קורה יש ברוחבה טפח, ואע"פ שא"א להניח אריח על קורה עגולה, מבאר המ"ב, שלא שצריך בפועל להניח אריח, אלא צריך שהיא תהיה מספיק חזקה כדי להניח אריח, אז גם אם היא עגולה וכרגע א"א להניח עליה אריח, הקורה כשרה, כי יש ברוחבה טפח, והיא מספיק חזקה בכדי שיהיה אפשר להניח עליה אריח.

קורה שמתעקמת כלפי מעלה למעלה מכ', באותו מקום שהיא למעלה מכ' היא פסולה, וכן אם מתעקמת כלפי מטה למטה מי', במקום הזה שהיא למטה מי' היא פסולה, וכן אם הקורה יוצאת חוץ למבוי, באותו מקום שהיא יוצאת חוץ למבוי היא פסולה, ומבואר בשו"ע, שרואים כל שיינטל אותו חלק פסול, ואז יהיה מרחק בין שני חלקי הקורה של פחות מג', אומרים, דל מהכא החלק הפסול, ומחברים את שני חלקי הקורה אחד לשני תוך ג' והקורה כשרה.

שני קורות, אחת יוצאת מכותל זה ואחת מהכותל השני, וביניהם יש אוויר, אם האוויר פחות מג', מחברים את שני הקורות, ואם האוויר ג', פסול, וכן אדם שנעץ באמצע המבוי קנה, והעמיד על גביו קורה, צריך שהקורה תהיה תוך ג' לכותלי המבוי, ואם לאו, היא פסולה.

הניח שתי קורות זו בצד זו, לא בזו לקבל אריח ולא בזו לקבל אריח, אם יש בשתיהם כדי לקבל אריח לרוחבו, דהיינו טפח, ואין בין זו לזו ג' טפחים, א"צ להביא קורה אחרת, כלומר, מחברים שני חצאי קורות, אם המרחק בין שני החצאים הוא פחות מג', ויחד יש קורה טפח, והמבוי כשר, וי"א שלא, אלא צריך הם יהיו קרובות זו לזו דווקא בתוך טפח, כי אם לא, א"א להניח עליהם אריח, שהרי הוא ייפול, ולשיטתם לא יועיל דין לבוד.

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים