הרב מרדכי שטוב
"וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד" (דברים ט"ז, י"ט)
שניים מעשירי העיר קראקא רבו בניהם על סכומי כסף אדירים, וסיכמו ביניהם כי העניין יוכרע אצל הרבי ר' העשיל, שהיה בזמנם רב העיר.
מספר ימים לפני דין התורה, הגיע אחד מהגבירים אל הרבי, והביא לו מאה דינרים, סכום כסף עצום באותם הימים, תוך כדי שאומר: "יראה הרב לדון היטב בדיני, כאשר אבוא לפניו".
מיד כאשר יצא העשיר, ביקש הרבי ר' העשיל מהרבנית להכין סעודה גדולה, ולהזמין את כל צאצאיהם.
ישבו כל המשפחה לסעודה גדולה בסתם יום של חול, ולא הבינו לשם מה נאספו ליום חג. והנה באמצע הסעודה רבתה הפליאה עוד יותר, כאשר הרבי ר' העשיל החל למנות לעיניהם מאה דינרים, סופר אותם לאט, ומפרט מה אפשר לקנות בסכום זה, ועד כמה נדיר להרוויח ככה סתם כזה סכום עצום. ואז פתח ואמר: "זימנתי לכאן את כולכם, שתיראו במו עיניכם מהו שוחד, ואנו עושים סעודה על השמחה בקיום רצון הבורא!", ותיכף ומיד ביקש מהשמש לקרוא אליו את הגביר, וזרק את הכסף בפניו והוכיחו קשות.
חשש שוחד
סיפר פעם רבי חיים יעקב הלפרין, שהיו הולכים הוא והסטייפלער אל החזון איש, ובדרכם היה הסטייפלער מבקש לפעמים סיגריה מרבי חיים יעקב. באחד היה הימים היה לרב הלפרין דין ודברים אם אדם אחד, שביקש שהסטייפלער יהיה הבורר ביניהם.
למרות שבסופו של דבר הסטיילפער לא היה הבורר, הפסיק לקחת סיגריות מרבי חיים יעקב, כיוון שיש צד שיהיה בורר בעסקיו, כבר חשש מחשד שוחד.
הזהירות הגדולה מקבלת שוחד, נלמדת בגמרא ב'כתובות', שם מסופר על אדם שהביא לרבי ישמעאל בן אלישע 'ראשית הגז', ושאל אותו רבי ישמעאל מהיכן בא, והשיב לו ממקום פלוני, שאל רבי ישמעאל האם לא מצאת למי להביא ראשית הגז עד לכאן? אמר האיש: "היות ויש לי דין תורה אצלך, אמרתי שבדרך אגב אביא אליך את ראשית הגז". פסל רבי ישמעאל את עצמו מלדון בדינו, ומינה אחרים תחתיו, אך בתוך הדין ודברים כל הזמן חשב לעצמו: "הלוואי ויטען כך וכך ויזכה בדין".
אמר ר' ישמעאל בר אלישע: "תיפח נפשם של מקבלי שוחד, ומה אני שלא נטלתי, ואם נטלתי שלי נטלתי, כך, מקבלי שוחד על אחת כמה וכמה."…
ומובא שם יותר מכך: מעשה מרבי ישמעאל ברבי יוסי, שאריסו הקדים להביא לו את הפירות ביום אחד, וכבר ראה בזה שוחד ופסל עצמו מלדון בדינו.
מעשה הנס לרבי חיים כפוסי
מובא בספר 'מעשה צדיקים', מעשה על הרב הדיין רבי חיים כפוסי, שהיו קוראים לו כולם, גם בני ברית וגם מי שאינו בן ברית, 'בעל הנס'. ומהיכן הגיע לו שם זה? מפני מעשה שהיה:
רבי חיים היה דיין ומורה צדק במצרים, וברבות השנים חלה בעיניו עד שנתעוור, והיו בקהל מי שריננו אחריו שמן הסתם לקח שוחד, והתקיים בו הכתוב "כי השוחד יעוור" – כפשוטו ממש. כאשר הגיעו הרינונים לאוזניו, התרעם מאוד, וביום שבת קודש באמצע התפילה, קם על עומדו והכריז: "שמעתי דיבת רבים, אשר יחדיו ירננו על כי לקחתי שוחד ח"ו, ועתה אם אמת הדבר, יישאר הדבר תמיד והענן יכסנו (כלומר אשאר עיוור לתמיד), ואם הייתי נזהר בכך יאירו עיני כבתחילה", וכך היה שחזר מאור עיניו ויהי לנס.
וגם העיד עליו הרב החיד"א, שחתימתו בעת שנסתמא הייתה גדולה, וניכר שחותם על סמך אומדן ולאחר מכן משנתרפא, חתם בכתב קטן מאוד וכך חתם: "ה' נסי חיים כפוסי". ועד היום אם נשבע אדם, אפילו נוכרי על קברו שבועת שקר, מיד נענש. ויש קבלה ביד התושבים שהמתפלל על קברו מיד נושע.
היצר הרע משחד
בפרשתנו כתוב "כי השוחד יעוור עיני חכמים", ואילו בפרשת משפטים כתוב: "כי השוחד יעוור פקחים", מה ההבדל בין הלשונות? מסביר הגר"א: פקח הוא חכם בהגיו,ן שהשוחד מעוור את עיניו מלראות את ההיגיון, ואילו החכם הוא חכם בהלכה, שהשוחד גורם לו לסילוף, לראות ההפך מההלכה הנכונה.
מביא בילקוט 'לקח טוב' בשם בעלי המוסר, שכך הדבר גם במידות: האדם מקנא וחומד, ובשכלו הוא מוצא אלף תירוצים מדוע מותר לו לעשות כך וכך, ובכך הוא מעוות את כל אורחות חייו ועוד חושב שהוא בדרך הנכונה.
וכפי שאומר ה'שפת אמת': היצר הרע משחד את האדם לחשוב שהוא בסדר, כגון שמאוד מגדיל בעיניו מעשה טוב שעשה, או תפילה מיוחדת שהתפלל, ומשכנע אותו על חשבון זה לזנוח את שאר עבודתו בדברים אחרים.
ומה התיקון ללקיחת שוחד מהיצר, ששכנע אותנו במילים טובות עד כמה אנחנו בסדר? מסביר ה'שפת אמת': התיקון הוא על ידי "צדק צדק תרדוף", שאם על ידי לקיחת השוחד ממנו היה ריפיון בעבודת ה', על ידי הרדיפה אחר האמת והימנעות משוחד היצר, נוכל להגיע לידי פקיחת העיניים.
במאמר המוסגר ראוי להוסיף כאן, מה שאמר בשם רבי בונים מפשיסחא, ששאלו אותו תלמידיו, כיצד ייתכן שלהשיג את האמת יותר קשה מלהשיג את השקר, והרי ידוע שלשקר אין רגליים וכיצד יש לו קיום בכלל? והשיב להם: "נכון שלשקר אין רגליים, אבל אלו שרודפים אחר השקר, רודפים אחריו באמת ואנחנו לא רודפים אחר האמת באמת"…
לשליחת תגובות לכותב הטור הרב מרדכי שטוב
