השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
נשפך לו היין מהכוס לפני שהספיק לטעום ממנו, מה יעשה?
אם דיבר המקדש בסיום הקידוש לפני ששתה את היין, האם חוזר ומברך? ומה הדין כשקידש על כוס והתברר שהיה בה מים ולא יין? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רע"א סעיף ט"ו – י"ז במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אדם שבירך ברכת 'בורא פרי הגפן', ואח"כ בירך ברכת הקידוש, וקודם שטעם מהיין, דיבר שיחה שאינה מעניין הקידוש, חוזר ומברך בפה"ג, וכמו שלמדנו לעיל בסעיף י"ג, שאדם שעשה קידוש ולא שתה 'מלוא לוגמיו' לא יצא יד"ח, וכך גם כאן מברך בפה"ג שוב, אבל קידוש א"צ לומר שוב, ויצא יד"ח קידוש.
אם נשפך היין קודם ששתה, יצא יד"ח קידוש, ויביא יין אחר ויברך עליו שוב בפה"ג, כיוון שבברכת בפה"ג הראשונה לא חשב על הכוס השניה, ובכוס השניה יוצא יד"ח קידוש ואפילו שלא קידש עליה, במשנה ברורה מביא, שבאופן שקידש על כוס שחשב שהיא יין, והתברר שהיא חומץ, חוזר ומקדש, אבל אם היה על השולחן יין, והיה דעתו לשתות מאותו יין, הקידוש חל על היין שהיה לפניו על השולחן, ואפילו שקידש על מים, ואפילו היה פת על השולחן, וקידש על כוס והתברר לו שהיה מים, הקידוש חל על הפת, אא"כ מדובר במקום שרגילים ליטול ידיים אחרי הקידוש, שאז א"א לומר שהקידוש חל על הפת, כי הוא לא יכול לאכול ממנה.
יש עניין שהמסובים יטעמו מהכוס יין, אבל לא מיין פגום, ואם עומדים לפניהם כוסות של 'יין פגום', דהיינו ששתו ממנו כבר, המקדש ישפוך מכוסו לכוס שלהם קודם שישתה, ובכך מתקן את הכוסות שלהם, ובאופן כזה מידת דרך ארץ שימתינו עד שישתה הוא, אא"כ מדובר באופן שיש לפניהם יין שאינו פגום, שאז הם לא זקוקים לכוס של המקדש ויכולים לשתות קודם המקדש.