בפריז היה דר יהודי גלמוד בנן של קדושים שנשאר אחרי המלחמה אוד מוצל מאש שבור ורצוץ. באחת השנים שהה הרה"ק רבי יענקל'ה מפשעווארסק זי"ע בחג הסוכות בפריז, והיהודי הלז שהיה 'רעביש קינד' הזמין את רבי יענקל'ה לבקרו.
ואכן כדי לחזקו ולרומם את רוחו עלה אליו רבי יענקל'ה לביקור באחד מימי חוה"מ, שם נוכח לראות עד כמה עזוב ושבור הוא היהודי, שאף סוכה לא הקים לעצמו…
בעת ישבו שם, הגיש לפניו היהודי מגש עם פירות כדי שיברך, ואף שהיה חוץ לסוכה נטל רבי יענקל'ה חתיכת פרי, בירך עליו ואכלו חוץ לסוכה.
לאחר מכן בדרך צאתו מן הבית, שח רבי יענקל'ה למקורבו שנלווה אליו בעת הביקור, שמשך כל שנות גלותו בסיביר מסר נפשו בחג הסוכות, ואף כוס מים לא שתה חוץ לסוכה, אולם כאן אין שווה לו להחמיר אם יכול לפגוע ע"י כן ביהודי… (רבי יצחק משה ארלנגר, רזא יקירא)
*
מספר הרה"ג רבי גדליה הוניסברג שליט"א: בערב שבת פרשת כי תצא תשס"ז, רבינו הגר"ח שליט"א הרגיש מאוד לא טוב ולא הצליח לסיים כדרכו לימוד שניים מקרא ואחד תרגום לפני כניסת שבת.
בשבת בבוקר, לאחר הסעודה, אמר לי רבינו שליט"א כי תכנן לסיים שמו"ת לפני הסעודה בבוקר, "אבל אנשים יושבים פה ואוכלים אצלי, כל אלו יחכו לי עכשיו? זה לא דרך ארץ. אין לי ברירה, היום אני חורג ממנהגי ואשלים את שניים מקרא ואחד תרגום אחרי הסעודה בבוקר", וכך היה.
מעניין לעניין באותו ענין, אמר לי רבינו מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, כי גם הוא משתדל מאוד מאוד לסיים את אמירת שמו"ת עד שבת, לפעמים הוא אינו מספיק ורוצה מאוד לסיים הפרשה לפני הסעודה בבוקר, כמו שכתוב בהלכה, אבל בבוקר מתארח אצלו בחור בסעודה. "אם אסיים לפני הסעודה, הסעודה תתאחר ואני לא רוצה לעכב אותו, כדי לא לעכב אותו אשלים אחרי הסעודה".
[לאחר מכן הוסיף ואמר לי רבינו זצוק"ל, "אני שמח שאוכל אצלי הילד הזה, גם אם אבא שלו לא נחשב עני, הילד עצמו ודאי שיש לו דין עני, לומדים בתענית כ"ג וכתובות ס"ז ע"ב שיש מעלה לתת לחם לעני שמקרבה הנייתה"] (מגזין 'במה').
*
הרה"ק ר' משה ארי'ה פריינד זי"ע רבה של ירושלים היה מספר בשבחם של האנשים הפשוטים מהדורות שעברו, וכך סיפר:
בעירו בוניהאד היה גר יהודי פשוט, אופה העיר, מחסידיו של ה'תורת חיים'. בערב שבת קודש אחת שלח לומר לרב העיר שישלחו אליו עשרה אנשים משום שמתכונן הוא להחזיר את נשמתו ליוצרו.
כשמוע הרב דיבורים אלו מפי השליח אסף עשרה אנשים ועלה איתם לביתו של האופה, ורצו לגשת למיטת חוליו, אך מה מאוד השתוממו לראות בהיכנסם אל הבית, והנה האופה עומד ליד התנור ומוציא חלות לכבוד שבת.
אמר לו הרב: מדוע קראת אותנו? וכי לצחוק ממני אתה אומר?
ענה לו האופה בתמימות: "וכי משום שאני צריך להיפרד מהעולם הזה אשאיר אתכם ללא חלות לשבת?! לכן הואילו נא להמתין לי מעט עד שאגמור להוציא את החלות מן התנור ואז אפרד".
ואכן כך היה, כשגמר את מלאכתו, נכנס בניחותא לתוך מיטתו, אמר שמע ישראל בכוונה, והחזיר את נשמתו ליוצרה.
(ליקוטים וסיפורים נפלאים)