לרגל תחילת לימוד המחזור הי"ד של הש"ס, כינסנו לפונדק אחד, את שלושת מגידי השיעורים, מרביצי התורה ברבים, אשר שיעוריהם המיוחדים על 'הדף היומי' מתפרסמים בפלטפורמות הפרסום השונות של 'דרשו', ושניתן להאזין להם בין היתר גם במוקד השיעורים של 'דרשו' שמספרו 4992*.
שיעורים אלו, זוכים להתלהבות רבה בציבור הרחב, ואלפים רבים מאזינים להם מדי יום. זה המקום לציין, שמי שהאזין לשיעור מוקלט, ונאלץ לנתק את הטלפון במהלך השיעור, יכול להתקשר שוב ולהקיש עם תחילת ניתוב השיחות 3*, והמערכת מחזירה אותו באופן אוטומוטי לשיעור שהאזין, ואפילו למקום בו ניתק את הטלפון קודם לכן, כך שהוא אינו צריך 'לדפדף' ולחפש בשיעור המוקלט עד היכן כבר שמע ומהיכן הוא רוצה להמשיך ולהאזין.
הסיבה שלשמה התכנסנו, היתה כדי להבהיר ולחדד את ההבדלים בין שלושת השיעורים, אשר כל אחד מהם נמסר בסגנון ייחודי משלו, למען יוכלו המאזינים לבחור לעצמם מה הוא השיעור המועדף עליהם מבין השלושה, ואולי גם ייבחרו בשניים או בכל שלושת השיעורים גם יחד.
המגיד שיעור הוותיק ביותר הוא הג"ר אליהו אורנשטיין שליט"א, אשר זה מכבר כבר זכה למסור שיעורים מצולמים ומוקלטים על הש"ס כולו, בנוסף לשיעורים שהוא מוסר ב'דף היומי' מדי יום בכמה בתי מדרש בירושלים, לקהל לומדים גדול במיוחד.
הרב אורנשטיין: "יש הבדל מאוד משמעותי בין השיעורים שאני מוסר בפני קהל, לבין השיעורים שאני מוסר אל מול המצלמה. בשיעורים ה'רגילים', אני לומד את הדף היומי עם הציבור, מסביר כל מילה, משיב לשאלות, מעורר בעצמי שאלות מעניינות, ומנהל מו"מ עם הלומדים לפי העניין ולפי מסגרת הזמן העומד לרשותנו.
"אבל השיעורים המצולמים נמסרים על ידי בקיצור נמרץ, בדרך הקצרה ביותר שאפשר", מדגיש הרב אורנשטיין. "אני לומד רק את הגמרא עצמה, לא קורא את לשון רש"י על הסדר, ולפעמים מזכיר אותה רק כשיש צורך בכך ותועלת להבנת עצם דברי הגמרא. הלימוד הוא מאוד מאוד קצר, ואם אנחנו מדברים על מסכת ברכות, אורכו של שיעור ממוצע נע בין 13 ל-14 דקות.
"אני תמיד אומר למי ששואל אותי, ששיעורים אלו לא נועדו להחליף השתתפות בשיעור מסודר, או לימוד עצמאי עם חבורתא של דף הגמרא. שיעורים אלו טובים כהכנה ללימוד הדף, כדי שללומד תהיה תמונה כללית של הדף שהוא עומד ללמוד, ולאחר מכן יוכל ללמוד בקלות יתירה את הדף, מבלי שייתקל ויסתבך עם פשט שאינו נכון וכדו'.
"כמו כן מתאימים השיעורים הללו לחזרה. אנשים שכבר למדו את הדף בעצמם או השתתפו בשיעור ושמעו את ההסבר המלא של הדף כולו, יכולים לשמוע את השיעור המוקלט שלי, ובתוך פחות מרבע שעה לחזור על הדף בחזרה יסודית שתסייע להם לצרוב את מה שלמדו בזיכרונם לאורך ימים ושנים בעז"ה".
מה שהלומד הממוצע ישאל את עצמו
הג"ר אפרים סגל שליט"א, ראש כולל ור"מ בישיבת קרלין סטולין בביתר עילית, מוסר גם הוא שיעורים מוקלטים, פעמיים על כל דף. האחד בלשון הקודש בהברה אשכנזית, והאחר באידיש. שיעוריו של הרב סגל ארוכים יותר משיעוריו של הרב אורנשטיין, אבל גם הם מתומצתים מאוד.
"אני דווקא כן מקפיד לקרוא את לשון רש"י, אבל קורה לעיתים שכדי לחסוך זמן ושהשיעור לא יהיה ארוך מדי, אני מדלג על דב"ה אחד או שניים ברש"י, ואומר את תמצית הדברים בעל פה.
"אורכו של שיעור שלי נע בין 23 ל-25 דקות בדפים שלומדים כיום, במסכת ברכות, והשיעורים נעים באופן כללי בין אורך של כרבע שעה לאורך של כחצי שעה, תלוי לפי אורך הדף והנושא הנלמד.
"מה שמייחד את השיעורים הללו", מסביר הרב סגל, "זה שאני מביא גם הוספות על דברי הגמרא ורש"י, אבל אני מקפיד רק על הוספות שמסייעות להבנת הפשט.
"בעבר זכיתי להיות מעורכי ה'מתיבתא', ושם היה לנו כלל ברזל, שכל הערה של ראשונים או אחרונים שעוסקת בשאלה שאמורה לצוץ ללומד הממוצע בשעה שהוא לומד את הגמרא, צריכה להיות על הדף, ולא בהוספות שיש בסוף הספר.
"את המיומנות הזאת שקניתי שם", הוא מספר, "אני מנצל כעת בשיעורים שאני מוסר ב'דרשו'. כל שאלה שהלומד הממוצע אמור להתקשות בה או לעורר אותה במהלך הלימוד הרציף שלו, זוכה להתייחסות מדי במהלך מסירת השיעור.
"אם התשובה קלה ופשוטה, אני מכניס אותה בתוך השיעור עצמו, ואם כדי לענות על השאלה יש צורך להרחיב בביאור, אני רק מציין את השאלה, ומעדכן את המאזינים של השיעור, שהאחרונים עוסקים בזה וכדו', כך בעצם הלומד מקבל ביטחון, הוא יודע שהוא הבין את הגמרא, וזה שיש לו שאלה זה לא בגלל שההבנה שלו לקויה, אלא מדברים על זה, ואם יהיה לו זמן הוא יחפש וימצא גם מה עונים על זה הראשונים או האחרונים.
"ההצלחה של הסגנון הזה גדולה מאוד. יש אנשים רבים שממש אוהבים את הסגנון, הם רוצים שיעור שיהיה קצר, אבל לא מדי קצר מבחינתם. הם רוצים את ההרחבות הללו, וזה בדיוק מה שמתאים להם.
"האמת שזה לא פשוט לדעת מראש מה אנשים ישאלו ואילו קשיים יתעוררו אצל הלומד הממוצע. באופן כללי זה לא היה לי קל בהתחלה למסור שיעור באולפן, בלי הפידבק של הקהל, אבל במשך הזמן למדתי לדמיין שהחדר מלא במשתתפים שמאזינים לכל מילה היוצאת מפי. האמת שחלק מהמאזינים אני מכיר גם באופן אישי, ולכן קל לי יותר לדמיין אותם. לכל אחד מהם יש 'מקום קבוע' באולפן, ולא משנה באיזו שעה אני בא להקליט את השיעור שלי, הם תמיד נמצאים שם, יושבים בשיעור כביכול, מקשיבים בשקט ומבינים כל מילה…
"לצד הוספת המפרשים, אני מקפיד גם הקפדה מוחלטת שהשיעור יהיה מאוד מאוד ברור. שלא יצטרכו להקשיב שוב ושוב להבין את הפשט. אני יכול לומר שהילד שלי, בגיל 10, מקשיב לשיעורים עכשיו בתחילת מסכת ברכות, ומבין אותם מצוין, כי באמת אני מבאר כל מילה ולא מדלג עם שום פרט שקשור לפשט של דברי הגמרא.
"מעלה נוספת שיש בשיעורים אלו, היא שאני מקפיד מאוד שהשיעור יהיה חלק לגמרי. בלי שום "טעיתי", או תיקון שנשאר בחומר המוקלט. אם למשל הסברתי מחלוקת ובטעות אמרתי 'בית הלל' במקום 'בית שמאי', אני לא אומר "סליחה, בית שמאי", אלא חוזר שורה אחת אחורה ומקליט שוב את כל הקטע בצורה חלקה, כשבמקביל אני רושם לעורך התוכן שבדקה 5 ו-23 שניות, צריך למחוק את ההקלטה עד דקה 6 ו-3 שניות… כך המאזינים מקבלים שיעור חלק, בלי שום טעות שעלולה לבלבל אותם חלילה".
יותר מהאלפים המושלגים
הג"ר מאיר שפרכר שליט"א, מוסר את השיעורים הארוכים ביותר מבין השלושה: "בשיעורים שלי אני לא מחפש לקצר במיוחד", הוא מסביר, "הם נועדו למי שרוצה ללמוד ולהתענג על התורה הקדושה. כשאתה מקצר, אתה חייב לחתוך ולהוריד את החלקים הכי מתוקים והכי עסיסיים. את הפירושים שהופכים את הדף לכל כך מתוק וכל כך מיוחד.
"כמו הרב סגל", אומר הרב שפרכר, "גם אותי אנשים שואלים אותי איך אני מסוגל למסור שיעור לארבע קירות כשמולי רק מצלמה. אני אומר להם שכשאני מוסר שיעור אני לא נמצא באולפן, וגם לא בבית המדרש. אני נמצא בתוך הגמרא, מטייל לי שבשבילי נהרדעא, רוקד בחתונת בנו של רבי יהושע בן לוי, ועומד בבית מדרשם של אביי ורבא, כשהם מתווכחים בלהט אודות הלכה זו או אחרת.
"לא רק אני נמצא שם, אני גם לוקח את הלומדים איתי לטיול המיוחד הזה. אני מתאר את החתונה ההיא, את ה'קא בדחי רבנן', איך נראתה השמחה העצומה של אדירי התורה שהיו שם, איך הצליח שבירת הזכוכית הלבנה לעצור וגרמה לכולם לחשוב ולהיזכר בחורבן בית המקדש וכו' וכו'.
"סיפר לי אחד המאזינים הקבועים של השיעור, שלפעמים הוא שומע אותו פעמיים ואפילו שלוש פעמים באותו יום. לא כי הוא לא הבין בפעם הראשונה, אלא כי הוא כל כך נהנה מהסיפור, והוא רוצה לשמוע אותו פעם נוספת.
"מישהו אחר התקשר אלי, נהג משאית, ואמר לי שהוא נוסע נסיעות ארוכות מאוד. בזמן הזה הוא מאזין לשיעורים שלי וכך הוא למד מאות ואולי אפילו אלפי דפי גמרא. זה פשוט יותר מעניין אותו מלשמוע מוזיקה או דברים אחרים.
"הגמרא במסכת עירובין דף כ"א אומרת שכל העולם כולו הוא רק אחד חלקי שלושת אלפים ומאתיים מהתורה הקדושה שהיא ארוכה מארץ מידה וכו'. אז מי שלומד גמרא כך, עם כל החשק והברען, הוא נהנה מהלימוד, הוא נסחף פנימה, זה חוסך לו הוצאות רבות. אין שום צורך לנסוע לשוויץ ולגלוש על השלג בהרי האלפים, אין צורך לבקר במזרח הרחוק או באמריקה הגדולה. בתורה יש הרבה הרבה יותר מזה, צריך רק להיכנס ללמוד ולחיות את הגמרא עם כל הנשמה".