כיצד יתכן שאדם יאכל אפיקומן שני פעמים ?

ב' סיון תש"פ - סימן תע"ח- סימן תע"ט אמצע הסעיף "מצוה לחזר"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מה העניין להדיח את הכוס לפני מזיגת היין לתוכו?מתי מברך ברכה אחרונה על הכוס השלישי?ומדוע אין לשתות בין הכוס השלישי לכוס הרביעי? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תע"ח סעיף א' – סימן תע"ט סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אומר השו"ע, לאחר אכילת האפיקומן, אין לאכול שום דבר, ומבאר המ"ב שהטעם הוא, כיוון שצריך שטעם האפיקומן ישאר בפיו, ולא יעבור מפיו ע"י אותו מאכל שני שהוא אוכל לאחר האפיקומן, ובדיעבד, אם אכל לאחר האפיקומן, יחזור ויאכל פעם שנייה מצה שמורה לשם אפיקומן, ולעניין שתייה, נחלקו הפוסקים, ויש להחמיר שלא לשתות משקה המשכר, ולכתחילה יש להיזהר שלא לשתות כל משקה חוץ ממים וכהאי גוונא.

אסור לאכול את האפיקומן בשני מקומות, והטעם מבאר המ"ב, כיוון שהאפיקומן הוא זכר לקרבן פסח, והרי הפסח אינו נאכל בשני מקומות, כמו שכתוב, 'בבית אחד יאכל', אז גם האפיקומן נאכל במקום אחד, וכן בחדר אחד מקצתו בשולחן זה ומקצתו בשולחן אחר, יש בזה איסור, דהוי כשני מקומות, ואומר הרמ"א, שזה כמו שהפסיק בשינה באמצע אכילת האפיקומן, שאסור לו לחזור ולאכל את האפיקומן, כיוון שזה נחשב כשני מקומות, רואים שאיסור זה נאמר גם באפיקומן.

מי שישן באמצע סעודתו והקיץ, אינו חוזר לאכול, והמ"ב שולח לדברי הרמ"א שבסוף הסעיף, ששם מבואר, שהאיסור הוא רק באפיקומן, וא"כ כוונת השו"ע היא, מי שישן בתוך סעודת האפיקומן והקיץ, אינו חוזר ואוכל את האפיקומן, ואומר השו"ע, בני חבורה שישנו מקצתם בתוך הסעודה, מכיוון ששאר בני החבורה היו נעורים, לא נחשב הפסק אפילו לגבי הישנים, ומותר להם לחזור ולאכול, אבל אם כולם נרדמו, אסור להם לחזור ולאכול, ואם התנמנמו כולם, יאכלו, כיוון שזה לא שינה, והגדרת 'מתנמנם' היא, שכששואלים אותו שאלה ומזכירים לו, הוא נזכר, כגון, היכן הנחת כלי זה? האם במקום פלוני? והוא נזכר ועונה כן או לא, ושינה בתוך הסעודה באמצע ליל הסדר, לא הוי הפסק, ויצטרך רק להסתדר עם הברכות.

מוזגים לו כוס שלישי, ומביא המ"ב, שצריך להדיח ולשטוף את הכוס, ואפילו מי שאינו נזהר בכל השנה לראות אם הוא נקי, מ"מ בלילה הזה יזהר משום הידור מצוה, ומברך עליו בהמ"ז והגפן, וגם אם מברך בהמ"ז ביחידי, וגם למ"ד בהמ"ז אינה טעונה כוס, שונה הדבר בליל הסדר, כיוון שחז"ל תיקנו את הד' כוסות, וצריך לסמוך כל כוס וכוס למצוה, ואת הכוס השלישי צריך לסמוך לבהמ"ז, ושותה את הכוס בהסיבה, ולא יברך אחריו, ואומר המ"ב, שהברכה האחרונה שמברך על הכוס הרביעית, עולה לו גם לכוס השלישי.

לא ישתה יין בין הכוס השלישית לכוס הרביעית, ומביא המ"ב ב' טעמים: א. שמא ישתכר ולא יגמור את ההלל. ב. משום שנראה כמוסיף על הכוסות. אבל אם שותה משקה שאינו משכר, וגם משקה כזה שהוא לא חמר מדינה, ממילא אין את הטעם הראשון שמא ישתכר, וגם אין את הטעם השני שנראה כמוסיף על הכוסות, כיוון שזה כוס שהוא לא חמר מדינה, וא"א לקיים בו מצות ד' כוסות, אבל, אומר הרמ"א, שאת הכוס השלישית עצמה יכול לשתות בהפסקות כמה פעמים, ואין את החששות הנ"ל, כיוון שזו הכוס השלישית, והוא לא מוסיף עוד כוס נוספת, ומוסיף המ"ב, שאם לאחר ששתה רוב רביעית, לא היה בדעתו להמשיך ולשתות, ואח"כ נמלך לשתות עוד, שאז הוא כבר צריך לברך על המשך השתייה, דעת המג"א והחק יעקב, שיש כאן בעיה של מוסיף על הכוסות, ואומר המ"ב, שאם הכוס גדול הרבה יותר מדאי, לא ישתה כולו כדי שלא ישתכר.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים

1/131
דילוג לתוכן