יום חמישי כ"ה בשבט תשע"ט
זיז הבולט לרשות הרבים – באילו אופנים ניתן להשתמש בו בשבת?
זיז הבולט מכותל רשות היחיד אל האוויר שמעל לרשות הרבים, בגובה של למעלה מעשרה טפחים – אם יש חלון הפתוח אליו מרשות היחיד במרחק של פחות משלושה טפחים, הריהו כחלק מרשות היחיד.
ואם אין חלון הפתוח אליו כנ"ל, הריהו 'מקום פְּטור', ומותר להעביר חפצים מרשות היחיד או מרשות הרבים אליו, ולהיפך; ויש הסוברים שבאופן זה, אם יש בשטחו ארבעה על ארבעה טפחים, הריהו 'כרמלית'.
ואם הזיז בולט בגובה של למטה מעשרה טפחים – אם יש בשטחו ארבעה על ארבעה טפחים, הריהו כרמלית; ואם לאו – הריהו מקום פְּטור; (ויש אומרים שאם חלון פתוח אליו כנ"ל, הריהו כרשות היחיד).
[שו"ע שנג, ב, משנ"ב ז-ט, שעה"צ ו-ז, וביה"ל ד"ה וחלון; ביאורים ומוספים דרשו, 14, וראה עוד שם]
היכן מותר להניח בשבת כלים שבירים בלבד?
בהמשך לאמוּר: בכל האופנים שבהם מותר להעביר חפצים אל זיז הבולט מעל לאוויר רשות הרבים, וּמִמֶּנּוּ – אין ההיתר אלא בחפצים שבירים, כגון כלי זכוכית וחרסינה, אשר אם יפלו למטה אל רשות הרבים, ישברו, ויותירום ברשות הרבים.
אולם, חפצים שאינם שבירים, כגון בגדים וכלי פלסטיק – גזרו חכמינו ז"ל שלא להעבירם אל הזיז, וּמִמֶּנּוּ, מחשש שיפלו לרשות הרבים, ויבואו לקחתם ולהחזירם לרשות היחיד, ויעברו על איסור 'הוצאה'.
ואם הזיז בולט מעל לאוויר 'כרמלית' – ההיתר הוא אף בחפצים שאינם שבירים, כיון שאיסור הוצאה מכרמלית לרשות היחיד הוא עצמו גזירת חכמים, ולא גזרו 'גזירה לגזירה'.
[שו"ע שנג, ג, ומשנ"ב ה]
כלי הנמצא בחצר – האם מותר להעבירו בשבת לחצר אחרת ללא 'עירוב חצרות'?
מן התורה מותר להעביר חפצים מרשות היחיד לרשות היחיד הצמודות זו לזו, כגון מבית לבית, ומחצר לחצר. ושלמה המלך ע"ה ובית דינו, תיקנו שלא לעשות כן אלא כששתי הרשויות שייכות לאדם אחד ללא שותפים, או כשעשו 'עירוב חצרות'.
ופרטי האיסור הם: א. אסור להעביר חפצים מבַּית לחצר, ומחצר לבית. ב. חפצים שהיו בְּבַיִת ב'בין השמשות' של כניסת השבת, ונפלו או הוצאו בטעות לחצר – אסור להעבירם לחצר אחרת. אבל כלים הנמצאים בחצר, והיו בה גם בבין השמשות – מותר לטלטלם לחצר אחרת, אף כשהחצרות שייכות לשני אנשים שונים, ולא עשו עירוב חצרות.
[שו"ע שו"ע שנג, ב, ומשנ"ב י-יא; ביאורים ומוספים דרשו, 9]