הרה"ג ר' נתן וינגרטן, ראש מערך שיעורי 'הדף היומי בהלכה' ב'דרשו', הקים עד כה קרוב לאלף שיעורים ברחבי ארץ הקודש. את פעילותו ב'דרשו' החל לפני שנים רבות, ולמעשה הוא פעיל זמן רב עוד יותר בארגון 'אחינו' – זרוע הקירוב של 'דרשו'.
בשיחה מיוחדת עם 'הפותח' הוא מספר על הרגעים שריגשו אותו במיוחד במהלך שנות פעילותו הרבות בארגון.
- כשמרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל ביקש שנברך אותו…
במסגרת הפעילות שלנו אנחנו זוכים לא פעם להתברך מפי מרנן ורבנן גדולי הדור, שמרעיפים שירות ותשבחות על ארגוני 'דרשו' ו'אחינו', ועל ראשי הפעילים. אחד הרגעים היותר מרגשים היה כשהגענו, קבוצה של פעילי 'אחינו', למעונו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, וביקשנו ממנו שיברך אותנו.
ראש הישיבה הסתכל עלינו בפליאה גדולה ואמר: "אני צריך לברך אתכם? אתם צריכים לברך אותי".
באותה שיחה הוא דיבר בהתלהבות גדולה כל כך על העניין הזה של קירוב רחוקים, והדגיש שכל נער כזה שמתקרב ליהדות יש לו פוטנציאל להפוך לגדול עולם. מי היה אברהם אבינו ע"ה, הוא שאל, מי היה אבא שלו? גוי שעובד עבודה זרה! חוטא ומחטיא שמכר פסלי עבודה זרה להמונים, ובכל זאת יצא ממנו בן כזה קדוש נשגב, אבי האומה הישראלית. מכאן אנו למדים שאין שום משמעות לשאלה מי הם ההורים לגבי הילד, שיכול לצאת ענק שבענקים.
- כשהבן שלי סיפר שהוא לומד עם קבוצת חברים בישיבה משנה ברורה על הלכות עירובין
זה קרה לא מזמן. הבן שלי, שלומד בישיבה קטנה, מגיע מדי יום בצהרים לארוחת צהרים ומנוחה קלה. בתקופה האחרונה הוא התחיל לחזור לישיבה מוקדם יותר, ובכך בעצם קיצר לעצמו את ההפסקה. שאלתי אותו מה קרה, והוא סיפר לי לפי תומו שהם התארגנו, קבוצה של בחורים, ללמוד יחד משנה ברורה בהלכות עירובין…
הוא עצמו לא כל כך חיבר וקישר בין הלימוד שלו עם החברים לפעילות של אבא שלו, אבל אני מיד קפצתי ושאלתי איזה סימן הם לומדים, ואכן התברר לי שהם לומדים לפי סדר 'הדף היומי בהלכה'.
התרגשתי כל כך, קודם כל כי זה הבן שלי, אבל גם עצם העובדה שקבוצת בחורים בישיבה קטנה מתארגנת ביוזמה עצמאית ללמוד הלכות עירובין… איפה היה דבר כזה בעבר בישיבות? בחורים צעירים לומדים הלכות עירובין? הייתכן!! הרגע הזה נחרט בי עמוק כל כך, והרגשתי שיש שכר לעמל הרב שאנחנו מתייגעים כדי להפיץ עוד ועוד את הרעיון של 'הדף היומי בהלכה', להקים עוד שיעורים, לצרף עוד אנשים, כשאתה רואה שזה מגיע אליך בחזרה, והילד שלך נסחף לזה דרך החברים שלו שלא קשורים ל'דרשו' בשום דרך, זה רגע מכונן.
- כשעשינו סיום על חלק ג' של המשנה ברורה בכלא הדרים…
גם זה היה מעמד מרגש מאוד. כאחראי על מערך השיעורים של 'הדף היומי בהלכה', אני פועל בלי סוף להקמת שיעורים נוספים. יש תקופות של הצלחות מרובות ויש תקופות של קושי. עכשיו נמצאים לקראת סוף לימוד הלכות עירובין. זאת תקופה לא קלה, אנחנו משקיעים מאמצים רבים בשימור הקיים, מגידי השיעורים נלחמים כדי להמשיך. זה לימוד מורכב, סוגיות שהרבה פחות מוכרות לציבור הרחב, ובכל זאת השיעורים ממשיכים כמעט ללא שינוי, שזה דבר מדהים.
מבין כאלף השיעורים של 'דרשו', ישנם קצת יותר מעשרה שיעורים שנמסרים בקביעות בבתי כלא שונים ברחבי הארץ.
כשסיימנו את חלק ג' של המשנה ברורה, נערכו סיומים רבים במאות מוקדים, חלקם אורגנו על ידינו ורובם אורגנו באופן פרטי על ידי לומדי השיעורים.
אני הוזמנתי לשאת דברים בסיום שנערך באגף התורני של כלא הדרים, ליד נתניה. השתתפו שם כמאה אסירים, חלקם מהכלא הסמוך שהגיעו במדי אסיר וישבו אתנו לחגיגה. כל בכירי השב"ס היו שם ובהם רבני בתי הכלא מכל רחבי הארץ. היתה מסיבה גדולה מאוד. אני זוכר שהאצבעות שלי רטטו מהתרגשות. אתה רואה שם אנשים שונים ומשונים, וכולם יושבים יחד והוגים בתורה.
אלו האנשים שנמצאים במקום הכי חשוך בעולם! לא הצלחתי לספור כמה שערים נעולים הייתי צריך לעבור כשנכנסתי, כמה בדיקות עברנו אנחנו והחפצים שלנו, כמה אישורים היינו צריכים לסדר כדי להיכנס לשם. זה ממש מקום של חושך, של יאוש ותסכול, אבל הם מצאו את האור שלהם שם בתוך החשכה, האור של 'דרשו'.
- כשנפתח השיעור ה-100 ב'קרית ספר'.
במסגרת הפעילות שלנו להקמת שיעורי 'דף היומי בהלכה', נשלחתי לכינוס מיוחד שנערך במודיעין עילית. השתתפו שם קרוב למאה אברכים תלמידי חכמים מקרית ספר, ואמרו שהם רוצים למסור שיעור, אבל אין להם למי. הרי קרית ספר זה מקום של תורה, כולם שם אברכים, מה פתאום שהם יבואו לשמוע שיעור מפי מגיד שיעור. כל אחד מהם קובע חברותות ולומד איתם, למה שישמע שיעור מאברך כמוהו?
באותו רגע שלחה לי ההשגחה העליונה הברקה. הקב"ה שם מילים בפי ואמרתי להם שהם לא חייבים להיצמד לקונספט המוכר של השיעורים, הם יכולים לפתח קונספט עצמאי: "כל אחד מכם יתפוס כמה חברים מהסביבה שלו, ויסכם איתם על לימוד משותף של משנה ברורה, ואילו הוא עצמו מקבל עליו להכין את החומר מראש כדי שהלימוד המשותף יהיה קל יותר ויעיל יותר".
הם שמעו את דברי וחלק גדול מהם אכן פעלו כך. היתה לנו פריחה מדהימה. שיעורים נפתחו וצצו כמו פטריות אחר הגשם. כשהגענו ל-100 שיעורים, אחזה בי התרגשות עצומה. הרגשתי שאין בפי מילים כדי להודות לבורא העולם על הזכות האדירה שנפלה בחלקי, להיות שותף לזיכוי הרבים בהיקפים אדירים כאלו.
- כשאברך סיפר לי שהוא התחיל ללמוד 'דף היומי בהלכה', כי הוא מתבייש מהילדים שלו.
יום אחד תופס אותי אברך ברחוב, אנחנו מכירים כבר שנים רבות, והוא רוצה לדבר איתי. מה קרה? "התחלתי ללמוד 'דף היומי בהלכה'", הוא מספר לי. שמחתי מאוד לשמוע אבל הוא לא סיים להשמיע: "תקשיב", הוא אומר, "לא חשבתי להצטרף ללימוד הזה. יש לי את הלימודים שלי ואני לא מחפש מסלולים ותוכניות. אבל מה קרה? התחלתי להרגיש בור ועם הארץ ליד הילדים שלי. הם כולם לומדים 'דף היומי בהלכה', וכשמתיישבים לסעודת שבת ומתחילים לדבר בין הדגים לזמירות, הם מעלים סוגיות שלמדו במשנה ברורה.
"אני מנסה להתערב בשיחה", הוא מוסיף, "מביא איזה גמרא שקשורה לעניין וכו', אבל הם מבינים יותר טוב ממני, הם שוחים בחומר, הם יודעים מה אומרים הפוסקים בנושא, ומה ההבדל בין מה שאני מנסה להביא למה שהם מדברים עליו. התביישתי מהם! הרגשתי בור ועם הארץ לידם. בלית ברירה נאלצתי להצטרף לרבבות לומדי 'הדף היומי בהלכה', והופתעתי לגלות כמה הלימוד הזה מוסיף לי ומחייה אותי".
הסיפור שלו מאוד ריגש אותי, לא רק בגלל המקרה הספציפי הזה, אלא כי הוא מהווה הוכחה ברורה וחותכת לכך שיש שכר לעמלנו. אם הגענו למצב כזה שהילדים יודעים הלכה טוב יותר מההורים, וההורים נאלצים להגביר קצב כדי להדביק את הפערים, זה אומר שנעשתה פה מהפכה. הדור הצעיר לומד יותר הלכה, מכיר טוב יותר את סימני השו"ע לפחות בחלק ה'אורח חיים' שלו. עשינו כאן משהו! שווה להתרגש!!
