כשמקבלים עצה ממייבין, זו רמה אחרת. המייבין אמר – המייבין יודע. בפרט כשמוכר כיפות נותן לך עצה, איך לשמור על הכיפה החדשה שקנית. אז אתה מבין שכולו לשם שמים, שהרי האינטרס הבסיסי שלו הוא, שיקנו אצלו כמה שיותר כיפות, נכון?
אז הסכיתו ושמעו, מה אומר לי ת"ח ירושלמי, שאגב כל הפניות שלו אלי הם עצמם לשם שמים ולזיכוי הרבים. בכל סוף שיחה איתו אני אומר לו שאני הולך להביא את הדברים "בשם הרב הגאון…" אתם צריכים לשמוע את זעקות השר מעבר לקו, עד שהוא מבין ששוב עבדתי עליו…
והנה דבריו:
אמר לי הרב אייזנבאך זכרונו לברכה, מי שהיה לו את חנות הכיפות ברח' אשתורי הפרחי בירושלים, עצה איך לשמור את כיפת הסאמט החדשה, שלא תתכווץ אחרי הכביסה.
כך אמר:
כשהכיפה חדשה, מיד אחרי שקנית אותה בחנות ולפני שלבשת בפעם הראשונה, הרטב את שולי הכיפה – היינו את הסרט – במים מתחת לברז ואח"כ מתח באצבעותיך את הסרט, סביב כל הכיפה, קטע אחרי קטע וזהו.
כיפה זו שעברה טיפול בנוזלים ומיד אחריהם במתיחה ידנית, שוב לא תתכווץ בכביסה ולא תאבד את צורתה!
* * *
אכן עצת זהב חשובה מאד.
אני הצעתי כאן בעבר, אחרי כל כביסה וכביסה לשים את הכיפה על ראש פאה וכד', לצורך מתיחתה, ובכך נשמור עליה, אבל לדבריו די בטיפול הראשוני הזה, עבור כל אורך חיי הכיפה.
יהיו הדברים לזיכוי הרבים, לע"נ.
אגב, מצאתי שהדרך הנוחה לבצע את עצתו, שהרי אינך רוצה להרטיב עכשיו את כל כיפת הסמט שלך, אלא רק את הסרט – למלא קערה עם מים, לאחוז את הכיפה בראשה ולהטביל רק את הסרט במים ואז לעשות את הטיפול הנ"ל.
* * *
– תודה לך ידיד. גם עצה טובה לציבור, גם הבאת גאולה לעולם (בשם אומרו), מה צריך יותר?
"רגע רגע, עוד לא סיימתי".
– מה עכשיו?
"אם כבר הזכרתי את אייזנבאך, אז יש עוד מישהו שאני רוצה לומר בשמו".
– בבקשה אמור. המיקרופון שלך.
"הוא היה גם מומחה גדול בהכנת פתילות לשבת וחנוכה. פתילותיו היו מפורסמות. פעם אחת הוא אמר לי, מה לעשות, בכדי שלא יווצר פחם בראש הפתילה".
– זו אכן בעיה ידועה ומציקה. בוא נשמע מה הוא חידש בה. לצורך זה נפתח כותרת חדשה.
פתילות נטולות פחם
כה אמר אייזנבאך:
כשאתה גודל את פתילת הצמר גפן ומסובב אותה הדק היטב, היטב הדק, וחושב שבכך היטבת עם הבעירה, אינך אלא טועה.
בסוף, אחרי שכבר הכנסת את הפתילה לצינורית שלך, כשהיא גדולה ומהודקת היטב, תפתח בחזרה קצת את ראש הפתילה ע"י סיבוב קל לכיוון הנגדי. כך תמנע את הפחם.
– פשששש. משהו ממש חזק. נגד 'הטייס האוטומטי' שבראש, המורה לך להדק עוד ועוד. נסית את זה למעשה ועבד לך?
"מה הפירוש נסיתי? כל ערב שבת אני מדליק בפתילות עם שמן זית ועושה כעצתו. לא אגיד לך שלגמרי אין פחם, אבל הרבה פחות ממה שהיה בעבר".
– שנבין. אתה מדבר עכשיו על פתילות קנויות, אבל לא על אלו העשויות מהרבה חוטים שזורים, אלא מסוג הצמר גפן הלבן הדחוס.
"נכון. אני מדליק בפתילות צמר גפן אלו. הן נוטות לייצר הרבה פחם. אבל אחרי שאמר מה שאמר – לא עוד".
יפה. שני דברים מקוריים לשבוע אחד, מאדם אחד, זה המון!
(המודיע כ"א אדר פג – א. סתיו)