מספר הרב החסיד ר' אהרן שפר שליט"א מבני ברק:
לפני כשלושים שנה חליתי במחלת מעיים שהצריכה ניתוח מורכב בבית החולים מונסהיינר באמריקה. נסעתי אז עם אבי הרה"ח ר' שאול זצ"ל, כיון שבני נולד לי אז, ואשתי לא יכלה לנסוע. אחי היקר, ר' צבי שליט"א שמתגורר באזור, אירח אותנו.
אבי ואני לא ידענו אנגלית, ור' צבי ואשתו הלכו איתנו לרופאים והם הסבירו לנו את כל התהליך. קשה לתאר את ההתמסרות המופלאה שלהם. ברוך השם, הניתוח עבר בהצלחה, אבל הייתי עדיין חלש מאד. לא יכולתי לחזור מיד לארץ, ונשארתי בבית אחי.
בליל שבת חנוכה רציתי מאד ללכת לבית כנסת. חשבתי שכבר עבר מספיק זמן, והשתוקקתי להתפלל בציבור. התכוננתי בהתרגשות ליציאה מהבית, אבל ברגע שיצאנו מהבניין הרגשתי מאד לא טוב, והוכרחתי לעלות חזרה הביתה כדי לנוח.
נשכבתי לנוח, ולפתע שמעתי קולות משונים עולים מהסלון, כמו פיצוצים של מים או של אש. קמתי ונחרדתי לראות, שחנוכיה של אחד הילדים, שהיתה עשויה עץ, עולה באש. הייתי האדם היחיד בבית שיכול היה לשים לב לדבר כזה, כי בני הבית הלכו לנוח אחרי הדלקת נרות. בקול לא לי צעקתי "שריפה!" והערתי את כולם. ברוך השם, הצעקה הגיעה בזמן והשריפה כובתה. הבית היה בנוי מעץ והוא ניצל משריפה שעלולה היתה לכלותו כליל.
אחר כך התברר, שהחולשה שתקפה אותי בליל שבת הגיעה בשל צהבת שהתפתחה אצלי לאחר שקיבלתי מנת דם לא תקינה. הטעות התבררה למפרע כהצלה. מאז בכל שנה בחנוכה אחי מתקשר אלי להודות לי על שהייתי השליח להציל את ביתו משריפה. אז גם אני מודה להשם על רפואתי, ועד היום יש לנו ויכוח, מי עשה חסד עם מי…
(גיליון השגחה פרטית)