"וּמִכָּל הָּחַי מִכָּל בָּּשָֹּר שְנַיִם מִכֹל תָּבִיא אל הַתֵבה" (בראשית ו', י"ט)
בתשב"ץ קטן (לתלמיד המהר"ם מרוטנבורג אות תמז) כתב: הא דאמרינן (פסחים נו.) חזקיהו גנז ספר רפואות והודו לו, וא"צ מאין בא לו ספר רפואות. וי"ל כשהיה נח בתיבה היו עמו שדין רוחין ולילין, והיו מזיקין אותו עד שנעשו רובם חולים, וגם מפני ריח רע, עד שבא מלאך אחד ולקח אחד מבני נח והביא אותו לגן עדן, ולימד אותו כל רפואות שבעולם, ואותם רפואות כתבו בספר וזהו נקרא ספר רפואות.
ובס' נחל קדומים (להחיד"א פ' בשלח אות טז) כתב בשם רבינו אפרים ז"ל, שחזקיה גנז ספר רפואות שהיה כתוב על המעיינות מהמבול איזה מעיין טוב וסתם אותם כדי שיבקשו רחמים לרופא חולים.
אולם הרמב"ם בפירוש המשניות (פסחים פ"ד) והרמב"ן (בהקדמתו לפי' החומש) והרשב"א (שו"ת ח"א סי' תי"ג) כתבו ששלמה המלך כתב את ספר הרפואות.