האם הקדשתם אי-פעם מחשבה לשמו של הרחוב בו אתם מתגוררים? רחובות הערים החרדיות קרויות בדרך כלל על שמם של גדולי ישראל זצ"ל, האם יש לכך משמעות עבורנו, התושבים? לאחרונה באחת משיחותיו התייחס הגר"י זילברשטיין שליט"א לנושא זה, בהקשר לרחובותיה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק, אבל הדברים שייכים כמובן לכל מקום אחר שרחובותיו מתהדרים בשמם של צדיקים וגדולי ישראל:
"כל רחובותיה של רמת אלחנן קרויים על שמם של קדושי עליון, ונציין גם את הגאונים רבי עזרא עטיה ורבי יוסף חיים זוננפלד. ועכשיו כדאי לזכור מה שאומר רבי נחמן מברסלב, שכאשר יהודי מתעייף קמעה מלימודו, ואינו יכול לעסוק בתורה, יכול הוא להזכיר שמות של צדיקים, וגם בכך יהיה לו שכר רב. והוסיף לי גיסי מרן שר התורה רבי חיים קניבסקי את הנאמר במסכת תמיד (ל' א') וביומא (כ"ח ב') 'מתיא בן שמואל הממונה על הפייסות אומר, האיר פני כל המזרח עד שבחברון', וכו', כדי לעורר את זכותם של ישני חברון. הרי לנו, אמר הגר"ח קניבסקי, שעצם אזכור שמה של חברון ושל הצדיקים הקבורים בה, מביא תועלת וברכה.
"תושבי שכונתנו יכולים לעשות זאת בקלות. כאשר אומר אדם לחברו שהוא מתגורר, למשל, ברחוב הרב יוסף חיים זוננפלד יש להציב את הדמות המופלאה הזו מול פנינו ולהיזכר כיצד נראה עובד ה' באמת. וכך גם את רבי אלחנן הי"ד שהיה כידוע אחד ממעמידי התורה בדורנו, ויתר גדולי הדורות שרחובותינו התעטרו בשמם המקודש. כך יוצא שגם בעת הזכרת שמו של הצדיק אפשר לקבל חיזוק, וזו היתה אולי כוונתו של רבי נחמן מברסלב זצ"ל.
"ובאותו עניין: רבניה של רמת אלחנן העלו כמה פעמים את הדרישה להשתמש בשמות רחובותיה של רמת אלחנן בצורה מכובדת, דהיינו שלא יאמר אדם לחברו: 'אני מתגורר ברחוב זוננפלד' או 'ברחוב עטיה', וכו', אלא 'ברחוב הרב זוננפלד, רחוב הרב עטיה, רחוב הרב זמבא, רחוב הרב שלמה כהן', וזאת כדי לכבד את הצדיקים והגאונים הללו גם לאחר צאתם את העולם.
"סיפר לנו אחד התושבים שכאשר היה במשרד הפנים ואמר לפקיד שהוא מתגורר ברחוב הרב זוננפלד, התפלא הלה לשמוע את המילה 'הרב' נלווית לשמו של הרחוב, ופלט מפיו משפט בסגנון 'דבר כזה יכול לקרות רק אצל יהודים חרדים, המזכירים את גדולי ישראל בצורה מכובדת'. קידוש השם גדול היה באותה שעה.
"למעשה, אם עומדת בפני אדם ברירה האם לרכוש דירה ברחוב הקרוי על שמו של צדיק, או דירה אחרת הממוקמת ברחוב שאזכור שמו לא יביא את הדייר לידי יראת שמים, יש לדעת שקיימת עדיפות להתגורר ברחוב הקרוי על שמו של צדיק. ויתירה מכך: נראה שהמעלֶה על שפתיו שמו של צדיק בהזכירו את הרחוב שעל שמו – הוא נקרא מקיים בזה מצווה – דאורייתא של 'זכר צדיק לברכה', וכמבואר ביומא (ל"ח ב').
"מרן הסטייפלער זצ"ל היה נזהר שלא להוציא מפה קדשו שמו של רחוב הקרוי על שם רשע, וכאשר היה צריך לומר לפלוני שיילך לרחוב ההוא, היה מנסה להיזכר בשמו של גאון או צדיק המתגורר ברחוב זה ואומר לו 'לך לרחוב בו גר צדיק פלוני'…
"במושבה פרדס חנה יש כמה רחובות הנושאים שמות של פירות, כמו 'התפוח', 'הזית', 'הדקל', ואחרים. היתה זו יוזמתו ועצתו של המרא דאתרא הגאון רבי יהושע זליג דיסקין זצ"ל, ואחת ממטרותיו בכך היתה כדי שלא יכתירו לבסוף את הרחובות בשמותיהם של רשעים".
(קול ברמה – בטאונה של רמת אלחנן, סיוון תשע"ט)
