מהו הסוד הגדול?
סיפר הגאון הרב חזקיהו מישקובסקי שליט"א שאמר לו אחד מגדולי הדור, ששנים רבות הוא מתבונן ורואה דבר פלא: שהרבה פעמים ילד שלא למד כל כך טוב בצעירותו – באיזה שלב בחיים נהיה אצלו מהפך לטובה שמתחיל להצליח מאד בלימוד עד שמגיע לדרגות גבוהות. ולעומת זאת, ישנם ילדים שלמדו טוב מאוד בצעירותם ובאיזה שלב בחיים נהיה מהפך אצלם לרעה. והוא לא ידע במה לתלות את זה. לאחר הרבה שנים של התבוננות ומחשבה הוא הבין תירוץ לענין הזה. והוא: "כשהאמא מדליקה נרות בערב שבת, על מי היא מתפללת? על מי היא בוכה? האם על הילד המוצלח?! האם על הילד שעושה לה נחת רוח?! לא ולא! היא בוכה על הילד שיש לה צער גדול ממנו, על הילד שבכלל לא הולך לו, וכן האבא – האם הוא מתפלל על הילד המבריק?! לא ולא! אלא על הילד שהוא קשה הבנה. וכך אותו ילד גדל, 'והיה כעץ שתול על פלגי מים' – על פלגי מים של דמעות. על פלגי מים של תפילות…"
ללמדך כוחה של תפילת ההורים על הבנים מהי: הסוד הגדול בבנים טובים הוא: תפילה! וכשמתפללים להקב"ה ושופכים לב כמים שיצליח הבן בתורה ושיגדל ביראת שמים ובמידות טובות, נענים!
אך מטבע הדברים, נוטים להשקיע במי שזועק לעזרה, במסכן ובחלש, אולם מי שזורם ומצליח, גורם לנו להרגיש כאילו הכל איתו בסדר, ומאחלים אנו: הלוואי שהטוב הזה רק ימשיך. בתפילות אנו בדרך כלל בוכים ומתפללים על הנחשלים, על אלו הנמצאים בסיכון, ופעמים רבות איננו מתפללים על הטובים והמיוחדים, מתוך חשיבה שאיתם, ברוך השם, הכל בסדר. ושוכחים שגם הטובים צריכים את תשומת ליבנו וגם הם זקוקים לתפילותינו, ואל לנו לשכוח שגם להם יש יצר הרע שעמו הם מתמודדים וגם להם יש קשיים…
על כן צריכים לדעת – סיים הרב מישקובסקי את דבריו בשם אחד מגדולי הדור – כי עיקר ההצלחה בחינוך הבנים תלויה במידת התפילות ששופכים ההורים מעומק ליבם בדמעות שליש!
להרטיב את העיניים בדמעות למען הצלחת הילדים!
וכך אמר הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע: "כי אפילו אדם שהשיא כבר את בניו, לא יחסיר תפילה אחת עם דמעות להצלחת הבנים. ומי שאינו מרטיב עיניו בדמעות חמות ג' פעמים ביום, איני מבין איך יכול לראות נחת והצלחה מבניו…"
ומסופר על מרן ה"חזון איש" זי"ע כשהיה מדבר בלימוד עם בחור והיה רואה שהוא יודע ללמוד, היה מתבטא שרואים שהיתה לו אמא שידעה להתפלל בהדלקת נרות שבת – כי אין כמו תפילה של אבא ודמעה של אמא לקידום ולהצלחה של ילד. החזון איש תלה את כל הצלחת הילד רק בזה!
כתב ה"פלא יועץ": "וישפוך נפשו לפני השם שיהיו בניו בעלי תורה, שלימים במידות ובדעות"… ועוד כתב: "האיש אשר ישקוד לשפוך שיחה ותחנונים ידבר מידי יום יום, שתפילתו עושה פרות, ובפרט אם מתפלל על חפצי שמים או לשם שמים"…
כתב ה"חיי אדם" (מובא במשנה ברורה סימן קכ"ב ס"ק ח): "נכון וראוי לכל אדם להתפלל בכל יום ביחוד על צרכיו ופרנסתו, ושלא ימוש התורה מפיו וזרעו וזרע זרעו, ושיהיו כל יוצאי חלציו עובדי השם באמת, ושלא ימצא חס ושלום פסול בזרעו, וכל מה שיודע בליבו שצריך לו. ואם אינו יודע לדבר צחות בלשון הקודש, יאמרנה אף בלשון שיודע, רק שיהיה מקירות לבו"…
העצה הטובה ביותר לבנים טובים!
מרן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל היה רגיל לומר למבקשי ברכה או עצות לחינוך הילדים ליראת שמים: "אין כל עצה המועילה לזה, פרט לתפילות רבות. צריכים להקדיש זמן ולהתפלל להצלחתם, ורק כך הם יצליחו"!
וסיפר הרב הגאון ר' אריה משה מילט שליט"א, שכשהביא למרן הגר"ח זצ"ל את אחד מספריו שמדבר על סגולות לזכות לילדים טובים, אמר לו הרב שהסגולה הכי גדולה והכי טובה היא להתפלל על הילדים…
ובספר "בני בנימין" מובא: "סיפר הרב סימן טוב שליט"א, רבה של יהדות אפגניסטן, שהיה אצל הגה"ק בעל ה"קהילות יעקב" הסטייפלר זצ"ל כמה חודשים לפני שנפטר ושאל אותו מה צריך לעשות כדי שהילדים יהיו צדיקים וילכו בדרך התורה? ענה לו הסטייפלר זצוק"ל, שהוא עד עכשיו מתפלל ומוריד דמעות שחיימק'ה שלו (הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל יצא בן תורה. וזה היה כמה חודשים לפני שנפטר הסטייפלר זצ"ל, שאז כבר היה רבי חיים קניבסקי זצ"ל אדם גדול, ומפורסם בגאונותו ושקידתו העצומה, ובכל זאת לא הפסיק אביו הצדיק להתפלל עליו!!! ואם הסטייפלר הצדיק התפלל על בנו שחינכו וגידלו במו ידיו, ולמדו ביחד במשך שנים רבות, ובכל זאת לא הפסיק להתפלל עליו שיהיה בן תורה, מה נגיד אנחנו??? גם בן שהוא בעצמו כבר סבא – הוא עדיין בן שלך ויש להמשיך להתפלל עליו. ולכן עלינו להתפלל על ילדינו, ולבכות ולהוריד כנהר דמעה שיצאו בני תורה אמיתיים יראי שמים וגדולים בתורה.
התפילה והדמעות חובה קדושה של ההורים והמלמדים!
המשגיח הגה"צ רבי שלמה וולבה זצ"ל בספרו "זריעה ובנין בחינוך" כותב: "בראש ובראשונה, מהיום הראשון ועוד קודם לכן, יש חובה של ההורים להתפלל עבור ילדיהם. ראיה לדבר מענינו של כהן גדול. כידוע מי שהרג נפש בשוגג, דינו שיגלה לעיר מקלט, וישאר שם עד מות הכהן הגדול. לכאורה, מה הקשר בין חייו של הכהן הגדול לבין דינו של הרוצח בשוגג? אלא למדונו חז"ל בגמרא שיש כאן בחינה של עונש לכהן הגדול, כיון שהיה עליו להתפלל על בני דורו (שלא יירצחו ולא ירצחו). אם נרצח מישהו, הגם שבשוגג, סימן הוא שהכהן הגדול לא התפלל מספיק, ובזה הוא קשור לעניינו של הרוצח, "וישב בה עד מות הכהן הגדול". בתורה לא מוצאים דין שהכהן הגדול צריך להתפלל, ולא מוצאים תפילה כזו בסדר התפילות של הכהן הגדול ביום הכיפורים בקודש הקדשים או בצאתו משם. אבל הענין הזה ברור ומובן מאליו, זו הנחת יסוד פשוטה, שהאחריות של הכהן הגדול הוא להתפלל על בני דורו. מדוע? כי הוא הכהן הגדול, מופקד על בני הדור. ומזה נוכל ללמוד בנין-אב, שכל מי שמופקד על אחרים חייב להתפלל בעבורם. רב צריך להתפלל על בני קהילתו, כך זה גם לגבי ר"מ על בני ישיבתו, וכן מנהל ת"ת על התלמידים, וכיו"ב, ובודאי יש חובה כזו על הורים, לגבי ילדיהם"!
מוסיף וכותב הרב וולבה זצ"ל: "ברור לי באופן אישי, שאם הגעתי למשהו בתורה, זה בזכות תפילותיה של אימי. שמתי לב שהיתה מתפללת עלי אפילו עשר פעמים ביום"!…
לעולם איננו יכולים לומר שהתפללנו כבר מספיק עבור הילדים, ואי אפשר לקצוב גבול לתפילות שעלינו להתפלל. גם אין נוסח שתקנו לנו חז"ל לתפילה כזו. ישנה רק האפשרות להתפלל מעומק הלב, וכך כל אחד צריך לעשות, בנוסחו האישי. כל אחד יעשה נוסח לעצמו, בהתאם לצורך העומד בפניו באותו זמן.
סיים הרב וולבה – עניינה של תפילה על הבנים וחינוכם היא כל כך חשובה, עד שיש מקום לחשוב שהתפילה היא העיקר החשוב ביותר בכל החינוך! זו תהיה אשליה לחשוב שהחינוך והגידול של הילדים להיות גדולים בתורה ויראת שמים ומצוינים במידות היא בידנו שלנו. הדבר תלוי בהקדוש ברוך הוא! אמנם הילדים הופקדו בידנו, ואנחנו צריכים לעשות את כל המוטל עלינו, אבל צריך תפילה רבה לפני הקדוש ברוך הוא על הפיקדון שלו שהפקיד בידינו.
לשפוך דמעות כמים להקב"ה על בנים טובים!
בתנא דבי אליהו רבא (פרק יח) מובא: מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמים בסתר, וכל מעשיו הטובים שהיה עושה היה עושה בסתר. והיה לו עשרה בנים מאשה אחת שישה זכרים וארבע נקבות. ובכל יום ויום היה מתפלל ומשתטח ומבקש רחמים ומלחך לשונו עפר כדי שלא יבוא אחד מהן לידי עבירה ולידי דבר מכוער. ואמרו, לא יצתה אותה שנה ולא שנית ולא שלישית עד שבא עזרא והעלה הקב״ה על ידו את ישראל מבבל ואותו הכהן עמהם. ולא נכנס הכהן ההוא לעולמו עד שראה כהנים גדולים ופרחי כהונה מבניו ומבני בניו עד חמישים שנה. ואח״כ נכנס אותו הכהן לבית עולמו, ועליו הכתוב אומר: בטח בה׳ ועשה טוב (תהילים לז-ג).
הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א מביא בספרו "טיב הקהילה": "הכרתי יהודי זקן אחד בירושלים שהיה עולה חדש ממרוקו, וכל בניו ראשי ישיבות ומרביצי תורה. ולאחר שהפצרתי בו שיגלה לי איך הוא זכה לכך, ענה לי שהוא מוריד דמעות כמים ומתחנן ומתפלל בכל עת על כל ילד וילד שיהיה גדול בתורה, ועד היום ממש שכל ילדי כבר מחתנים את ילדיהם, ממשיך אני כל העת להתפלל עליהם ועל הצלחתם, ובעיקר על הצלחת תורתם שיעשו חיל ויגדלו בתורה – זה כל הסוד של הצלחת הילדים שלי!" סיים הזקן המופלא את סיפורו. לאחר זמן רב מצאתי בספר חסידים מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל כל היום שיהיו בניו טובים וצדיקים, ונולדו לו בנים שנהיו גדולי הדור…
כמו כן, שאלו את הגאון רבי רפאל טולידנו זצ"ל, באיזה זכות זכה שצאצאיו כולם גדולי תורה, בו בזמן שרבים מיהודי מרוקו כשבאו לארץ ישראל לאחר קום המדינה, ירדו מדרך התורה והמצוות. והשיב, שילכו לארון הבגדים ויראו בתוכו את התשובה. ולהפתעתם ראו בתוכו דלי מלא מים, וכששאלוהו לפשר הדבר, אמר להם שכאשר היה קם לומר תיקון חצות בכל לילה על גלות השכינה, היה מוריד דמעות על גלות החינוך של עם ישראל שירד פלאים, והיה מוריד דמעות שליש על זרעו, שימשיכו ללכת בדרך השם וכו', והקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר בריה, וזיכני בחיים חיותי לראות זרעי, פרחי כהונה גדולה". כזה ראה וקדש!
פעם אחת, בערב יום הכיפורים, נכנס אחד להרה"ק בעל "ערוגת הבושם" זי"ע להתברך מפיו, ומסר לו מעות פדיון נפש. ושאל אותו בעל "ערוגת הבושם": "במה אברכך?" והשיב: "תברכני שיהיו לי בנים טובים". השיב לו הרבי: "מה אתה חושב, כי בזה שאתה נותן לי עשרים קראנען (סכום הגון בימים ההם) ואני אברך אותך, בזה יהיו לך בנים טובים? לזכות לבנים טובים צריכים להתגלגל על האדמה ולכבוש פניו בקרקע ולהוריד כנחל דמעה בתפילה ובתחנונים לפני הקדוש ברוך הוא שיזכהו לזה"!
פעם אחת באה אשה להרה"ק רבי צבי הירש מזידטשוב זי"ע, וביקשה ממנו שיברך אותה שיהיו לה בנים צדיקים כמותו. ענה לה הרבי: "אני יכול לברך אותך, אך זה לא תלוי רק בברכה, רק אתן לך עצה איך לזכות לבנים צדיקים". וסיפר לה שאמו קמה כל לילה בחצות ואמרה תהילים עד הבוקר. היא הזילה הרבה דמעות, והכניסה הדמעות לתוך כוס. בבוקר כשבנה קם, רחצה לו את הפנים עם מי הדמעות שהיו בכוס…
הרה"ק רבי ישראל מוולודניק זי"ע היה מספר: אני הוא פרי תפילותיה של אמי ע"ה. אמא היתה מתפללת ובוכה בדמעות שליש בכל ערב שבת אחר הדלקת הנרות שתזכה לילדים צדיקים עובדי השם. פעם התגברו דמעותיה כאשר גחנה מעל הנרות, עד שכיבו את אחד הנרות שהדליקה, אך המשיכה לבכות ולהתפלל ולשפוך שיחה לפני ה' בתמימות עד שהנר נדלק שוב מאליו…
באחת ההזדמנויות סיפר הרה"ק רבי ישראל מוולודניק זי"ע כי בהיותו כבן ארבע נפטר עליו אביו, ואמו גדלתו לבדה עד שהיה כבן עשר, ואז נפלה למשכב. בראותה כי ימיה ספורים, קראה אליה את בנה למיטת חוליה וביקשה ממנו שיגיש לה "ספר"…
המשיך הרבי וסיפר – ידעתי שאמי אינה קוראת אותיות (היא היתה אשה פשוטה), לפיכך התפלאתי על בקשתה ושאלתי אותה איזה ספר להביא לה. "יהיה איזה ספר שיהיה" השיבה האם, ובנה הגיש לה כרך גדול של הרי"ף, "לקחה אמי את הרי"ף בידיה, ואמרה: "הייליגע אותיות! בעטס דעם אויבערשטען דאס מיין ישראל בער זאל זיין איין ערליכער איד"… ("אותיות קדושות! חלו נא את פני הבורא יתברך שבני ישראל בער יגדל ליהודי ירא שמים"…) – שהרי ידעה שהיא לא תוכל עוד לגדלו ולחנכו, ורבה דאגתה לאחריתו…
הרה"ק בעל ה"דברי חיים" מצאנז זי"ע שיבח פעם את ה"כתב סופר" בפני אביו הגדול, מרן ה"חתם סופר" זי"ע. הוריד ה"חתם סופר" את כובע הרבנות הגדול שחבש מעל ראשו ואמר: "אם לא שהייתי ממלא את כל הכובע הזה בדמעות, כדי שאצליח בחינוך, איך הייתי זוכה בכל זה?…"
כך שגם אם האבא הוא גדול הדור, עליו לשפוך דמעות כמים כדי לזכות בבנים תלמידי חכמים.
וכבר אמרו צדיקים על מה שאמר דוד המלך ע"ה בתהלים (לט): "שמעה תפילתי השם ושוועתי האזינה, אל דמעתי אל תחרש" – אם יש כאן דמעות, בוודאי אל תחרש, כי "שערי דמעות לא ננעלו".
להקים קופת חיסכון עבור חינוך הילדים!
בספר "ילדים מוצלחים" להגה"צ רבי שלום ארוש שליט"א מובא צרור עובדות ומעשיות על גודל וחשיבות תפילות ההורים על בנים. וכותב שם הרב הנ"ל עובדא שהיתה עמו:
"שבת אחת הייתי באומן בציון הק' של הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע, ושמעתי אברך אחד שאומר את התהלים בניגון מאד מעורר. אמנם אני עסקתי בעניינים שלי, אבל התהלים שלו מאד משך לי את הלב. אחר כך הוא ניגש אלי ואמר לי: 'יש לי הכרת הטוב גדולה מאד אליך', והוא סיפר לי שלפני אחת עשרה שנים, עוד לפני שהיו לו ילדים, הוא שמע דיסק שלי שבו אני אומר שההורים צריכים לפתוח קופת חיסכון לילדים ולהניח בה כמה שיותר ספרי תהלים ותפילות ובקשות. וקופת החיסכון הזו תגרום לשמירה מיוחדת על הילדים, תתן להם חשק ורצון בעבודת השם, רצון להצליח בעבודת השם וכד'. וכשלפני עשר שנים נולד לו בנו הראשון הוא התחיל לקיים זאת בפשיטות ובתמימות. ומאז ועד היום הוא אומר כל שבת את כל ספר התהלים לזכות הילדים, וכל יום הוא אומר פרקי תהלים נוספים על ילדיו ומוסיף תפילות אישיות משלו על כך. והוא סיפר לי שהוא מתפלל שמזמורי התהלים יעטפו את הילדים וישמרו עליהם מכל רע. ובאמת הוא רואה שלמרות שיש בסביבת ילדיו דברים שליליים ומקולקלים, הילדים שלו שמורים ולא נדבק בהם שום דבר רע, ויותר מזה – יש להם משיכה מיוחדת לקדושה, לדוגמה הבן שלו כבר בגיל שבע סיים כמה מסכתות, והילד השני הוא תלמיד מצטיין, והוא סיפר לי עוד דברים מיוחדים על ילדיו"…
סיכום הדברים: הורים יקרים! חייבים לפתוח קופת חיסכון לילדים ולהניח בה כמה שיותר תפילות ובקשות וספרי תהלים ודמעות, שילוו את הילדים וישמרו עליהם ויעוררו אותם ללכת בדרך השם יתברך תמיד.
הורים יקרים! אנא, פתחו את קופת החיסכון העיקרית לילדיכם שיהיו בה אוצרות שימלאו את כל משאלות ליבכם להצלחת הילדים ברוחניות ובגשמיות. שימו בקופה זו יום יום עוד תפילה ועוד תפילה, ופרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול שיעמוד לזכות הילדים.
נאמר בתהלים "כרום זלות לבני אדם" (תהילים יב) הגמ' ברכות ו:) שואלת: מה פירוש הפסוק הזה? עונה הגמרא שהפסוק מדבר על דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהם, ופירש רש"י שם: כגון תפילה שעולה למעלה!
רש"י הק' מגלה לנו שהתפילה עומדת ברומו של עולם. וזה אחד הדברים הנשגבים ביותר שצריכים חיזוק תמידי, כמו שנאמר בגמרא (ברכות לב:) : תנו רבנן, ארבעה דברים צריכים חיזוק ואלו הן – תורה ומעשים טובים, תפילה ודרך ארץ… תפילה מנין? שנאמר (תהלים כז): "קוה אל השם חזק ויאמץ לבך וקוה אל השם"… ופירש רש"י: צריכין חיזוק – שיתחזק אדם בהם תמיד בכל כוחו….