"היה אצל אבא זצ"ל כהאי גוונא – שהמבוגרת הסכימה, ואבא אמר שזו זכות לה, ושניהם התארסו באותו שבוע"

כל כך קשה לעקוף אח ואחות, וברגעים הקשים ראוי ללכת על בהונות, וכמובן – לשאול את גדולי ישראל. אבל בכל זאת, מעט הכוונה מפי רבנו, כדי שנדע מה לשאול וכיצד לשאול.

שאלתי: האם לעסוק בשידוכים של הקטנה לפני הגדולה? על הבת הצעירה אין שום ענין שלא להקדים את הבכורה שלפניה, אבל לגבי ההורים, כרגיל הסדר הוא שהגדולה קודם כדכתיב לא יעשה כן וגו', אבל אם יש צורך – אפשר גם את הצעירה קודם. הצעירה כבר בת 21 והבכורה בת 23. ת: אפשר להורים לשמוע גם לצעירה קודם הבכורה.

יש בבית ג' בנות לשידוכים ומדברים שידוך לצעירה. לא צריך רשות מהבוגרות אבל אפשר לומר להם שזו זכות להם שהם יסכימו, אפילו שאין צורך בהסכמתן, והיה אצל אבא זצ"ל כהאי גוונא – שהמבוגרת הסכימה, ואבא אמר שזו זכות לה, ושניהם התארסו באותו שבוע.

מה לומר לצעירה שלא מרגישה טוב מהמצב הזה? כיון שהציעו לה, סימן שזה הזמן בשבילה. [רבנו הסכים גם לומר לה בנוסח נוסף: שעל ידי זה שהבנות הגדולות מסכימות, זה זכות להם, ואי אפשר לה לקחת זכות זו מהם].

א. ד וישב כ"ג כסלו תשנ"ט. בחורים יתומים, והצעיר מעוניין לעקוף את המבוגר בשידוך, והרי זה צער של יתום, כיצד להתנהג? לא צריך להתחשב בכך, והצעיר יכול להתחתן לפני המבוגר.

ב. הגיעה לידי הצעת שידוך, כאשר המדוברת עוקפת את אחותה הגדולה ממנה בכמה שנים ובנוסף לזה, גם אני עוקף את אחי הגדול שמפאת סיבה מסוימת עדיין לא נכנס לשידוכים. נפשי בשאלתי, האם בכהאי גוונא יש לחשוש משום קפידא כפולה – של אחי ושל אחות המדוברת? אין בזה שום חשש וכן הובא פסק של אבא ז"ל [הובא ב'תולדות יעקב' ו'ארחות רבנו'], ויש גם ב'אגרות' שלו.

ג. מה שלאח גדול אין זכות לעכב שידוך לקטן ממנו, האם גם בבנות כן? גם בנות כך, רק בשו"ע [יו"ד סי' רמ"ד סי"ח] מובא שהאבא צריך להשתדל את הגדולה קודם, אבל זה לא שייך לבת עצמה שלה אין שום זכות להקפיד.

ד. ושוב ענה רבנו לאחר: יש כאן ב' דברים א' האבא, ב' הבחור, או הבת. האבא הנהגתו צריכה להיות לא לעקוף, וזה נלמד מדכתיב לא יעשה כן במקומנו וגו' ועי' בתוספות קידושין נ"ב, ואע"פ שאת הרעיון הזה אמר לבן, מכל מקום למדים מכך, כי בתורה כתוב בכללות כי לבן רימה את יעקב עשרת מונים – מאה פעמים, והתורה לא כתבה את צורת הרמאויות, וכאן היא כן כתבה את צורת הרמאות והטעם שאמר ליעקב אבינו ע"ה, כנראה כתבה התורה כדי לומר שיש בכך ממש. אכן, הבחור או הבחורה אין להם שום ענין לא לעקוף, ואין רשות לאח או האחות המבוגר לעכב, ואין צריך שום מחילה מהם [ועי' טעמא דקרא פר' ויצא ד"ה לא יעשה]. (א.ה. הוי עובדה שרבנו ביקש לדחות את השעה והציע להורים שעדיין לא יעקפו את הגדולה, ובירך ודחה והמתין עוד. וכבר כתבנו, כי בכל דברים אלו – אין למדים הלכה למעשה).

(דברי שיח חיי שרה תשעט מתוך 'כל משאלותיך')