1. היכן הציעו למרן לכהן כראש כולל
סיפר רבנו שכמה פעמים בקשו ממנו שימסור שיעורים בישיבה, אבל אביו זצ"ל אמר לו כי התפקיד שלו זה להוציא ספרים. וסיפר גיס רבנו הגר"י ישראלזון זצ"ל שר"ש לורנץ ז"ל רצה לפתוח כולל לאברכים מצוינים ב"דברי שיר", המיועד לאברכים שנשותיהם לא עובדות כדי שלא יהיו טרודים בטיפול הילדים וכיו"ב, וכוונתו היתה לשלם בעין יפה מאד ובריווח, ורצה שרבנו יעמוד בראשות הכולל, וגם התנה עם רבנו שאף אחד לא יפריע לו כשיהיה שם, ולא תהיה לו מחויבות לענות לשאלות של אברכים, רק שיבוא ללמוד שם ויקבל משכורת גדולה, ורבנו לא הסכים בשום אופן, ושלח ר"ש לורנץ את גיס רבנו הנ"ל לשכנעו, ואמר רבנו שישאל לאביו, וכששאל השיבו אביו "בשום פנים ואופן אל תסכים, כי עצם הדבר שתשב שם עבור משכורת חודשית יפריע ללימודך ויביא עליך התחייבויות שונות". והוסיף רבנו שבשנים שהיה בכולל הציעו לו עשרים משרות, ואביו לא הרשה לו לקחת שום משרה רק לשבת בכולל וללמוד ולחבר ספרים. ובהזדמנות אחרת הוסיף רבנו שאביו לא הרשה לו (בשעתו) ג"כ לחתום חתימות או לעמוד בראשות ארגונים, רק לשבת ללמוד ולחבר ספרים (רמש"ג).
2. מה עשה עם הכסף שקיבל בישיבה
סיפר רבינו: "כבר מצעירותי אהבתי מאד ספרים, ובמשך עשר השנים שלמדתי בישיבת לומז'ה היתה כל חודש חלוקה לבחורים מטעם הישיבה בסך חצי לירה כדי שישתמשו בה לכל צרכיהם, וכיון שאני לא הייתי צריך מאומה כי עשו עבורי הכל בבית, לכן קניתי בזה רק ספרים". והוסיף רבנו "את ארון הספרים שנמצא כאן בקיר הצפוני [ליד הנרות], אבא זצ"ל בנה במו ידיו, קנה קרשים וחיברם ועשה ארון".
3. על מה כתב החזו"א 'כתב יפה מאוד'
שמעתי מרבנו שהיות וראה בילדותו את אביו מוציא הרבה ספרים, נשתוקק גם הוא להוציא ספרים, ולפיכך כתב מחברת בהלכות סוכה, שכלל בתוכה דברים ששאל את מרן החזו"א זצ"ל [דברים פשוטים], ובא לחזו"א לבקש הסכמה, וכתב לו החזו"א "כתב יפה מאד".
ועוד כתב רבנו בילדותו חיבור וקרא לו "שיח השדה", וכשראה זאת החזו"א אמר ע"ז "טרם יצמח" כלשון הפסוק [בראשית פרק ב' פסוק ה'].
4. על איזה שם גער הסטייפלער
עוד סיפר רבנו: בילדותי כתבתי מחברת, וקראתי את שמה "קדש קדשים" ואבי זצ"ל ראה את זה וגער בי מדוע קראתי למחברת בשם זה [שאינו מן הראוי לקרוא שם זה], והפך את אות ד' לאות ר' כך שנקרא "קרש קרשים".
עוד שמעתי מרבנו שכתב בילדותו מחברת, ובה ליקוט שמות התנאים והאמוראים.
ושמעתי מסבי הרב יעקב שניידמן זצ"ל מייסד ישיבת "תפארת ציון", שכשלמד רבנו בילדותו בישיבת "תפארת ציון" כתב פעם מחברת, וכשסיים הגיע לר"מים לבקש הסכמה.
5. "חשבתי לעצמי שאף נפש חיה לא תקנה את הספרים שאחבר"
שח רבינו: מאז ומעולם כשחיברתי ספר לא עשיתי כן לשם רווח, ותמיד חשבתי לעצמי שאף נפש חיה לא תקנה את הספרים שאחבר, והייתי סבור שכל מי שבכל זאת יקנה זה יהיה כולו ריווח, והנה הקב"ה עזר וקונים הרבה את הספרים. הוסיף רבנו: תקופה ארוכה שכבו אצלי הספרים כאבן שאין לה הופכים, ואפילו כסף לשלם לכורך לא היה בידי, וכך עמדו דפים מודפסים בלי כריכה.
והוסיף רבנו: גם אצלנו בבית, את הספרים שאבא הוציא מי כבר קנה? זה שכב הרבה זמן בספריה עד שהגיע הזמן ואנשים התחילו לקנות, ועד היום ברוך ה' קונים את זה. וכן גם אצל החזו"א היו בבית תמיד הרבה חבילות ספרים, ומי בכלל קנה את זה? שהרי למי היה כסף, וגם כמה בני תורה כבר היו, והם הלא היו עניים מרודים…
ובהזדמנות אחרת סיפר רבנו שפעם הגיע מחבר אחד לחזו"א, ואמר לו שהולך להוציא ספר שיעשה מהפיכה בכל העולם, והחזו"א חייך מדבריו ואמר לו שאם תהיה מהפיכה בכל העולם, א"כ גם הארגזים של הכסף יתהפכו ולא ירויח מאומה…
(מתוך הספר 'הספרים' של רבינו מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א)