השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
הנחת 'לוח' בשבת על חלון פתוח כדי לסתום הפתח
מדוע אסור להתפנות בשבת בשדה חרושה? ומה ההיתר לסדר אבנים שישמשו לבית הכיסא? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שי"ב סעיף ב' – סימן שי"ג סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אסור להתפנות בשדה ניר בשבת, דהיינו, שדה שנחרשת ועומדת לזריעה, וטעם האיסור מבאר המ"ב, כיוון שיש בה רגבי עפר וגומות, וחוששים שמא ישכח, ויקח את רגבי העפר, וישליך אותם על הגומות, ויסתום את הגומות, וחייב משום 'חורש', שהרי השווה פני הקרקע וזה טוב לזריעה, ואם זה שדה של חברו, אסור אפילו ביום חול, כיוון שזה מזיק לחברו.
מותר לצדד אבנים גדולות כדי לסדר אותם שישמשו לו למושב של בית הכיסא, ואפילו שזה בנין עראי, לא גזרו בזה רבנן משום 'כבוד הבריות' ולכן התירו, ומה התירו? מביא המ"ב מח', המג"א אומר שהתירו רק את המחיצות שבצדדים ולא את האבן מלמעלה, כיוון שזה אהל עראי וזה חמור יותר, והא"ר חולק ואומר שהתירו גם את המחיצות שבצדדים וגם את האבן מלמעלה, ומוסיף המ"ב, שמדובר שהכין את האבנים מבעו"י, כי אם הם מוקצה, חז"ל לא התירו טלטול מוקצה לצורך מושב של בהכ"ס, אלא התירו טלטול מוקצה משום כבוד הבריות רק כדי לקנח את עצמו בהם.
בסי' שי"ב השו"ע עוסק בכל מיני דברים שאדם מצמיד לבניין האם יש בזה משום 'בונה', לדוגמא, כאשר יש לו חלון ורוצה לסותמו בלוח או פקק, או שיש לו 'קנה' שנועל איתו את הדלת, האם מותר להשתמש בזה בשבת? מבואר, שקנה יותר חמור מפקק או לוח, כי פקק או לוח קלים יותר, כיוון שהוא לא תוחב אותם באדמה, ולכן עצם זה שחשב עליהם מבעו"י לסתימת החלון זה כבר מספיק, כי ע"י שחשב כך, הם נחשבים כלי בפני עצמם, ולא מתבטלים לקרקע, וממילא הם לא נהיים חלק מהקרקע לעניין שזה ייחשב כבונה, משא"כ 'קנה' שתחובים אותו באדמה, לא מספיק מחשבה מבעו"י, אלא צריך לתקנו לכך, ומה הוא התיקון? לרש"י שיתקננו לכלי שראוי לתשמיש אחר, ולר"ת, כיוון שתיקנו ועשה בו מעשה והכינו לכך לנעול את הדלת, זה כבר מספיק, ונחשב לכלי, וכיוון שכך הוא לא מתבטל לקרקע, ואין בזה משום מוסיף על הבניין.