שמענו מיהודי יקר ששמע ממי שהיה בלאגער"ס [בשנות השואה האיומה] בעת המלחמה יחד עם הרבי מקלויזנבורג זצ"ל. וכך סיפר שכאשר הגנרל אייזנהאואר [ששימש אח"כ נשיא ארה"ב] הגיע לשחרר את היהודים אשר נשארו לפליטה מן הנאצי"ם ימ"ש, שאל את הרבי מה אפשר להביא לך – מה שאלתך וינתן לך, ועמדו אז כמה ימים לפני חג הסוכות, ונענה הרבי ואמר לו, תביא לי 'לולב ואתרוג' ואז אהיה מרוצה…
והדברים מבהילים לשומעם, כי הרבי עמד שם חבול ומוכה בעירום ובחוסר כל אוד מוצל מאש, והיה יכול לבקש לקבל את כל מחסורו, ובמקום זאת בחר לבקש את הד' מינים לקיום המצות, כי הרגיש שבלא תורה ומצוות למה לו חיים, ובשביל מה נשאר לחיות כאן בעולם אם לא יקיים המצוות, אשר בעבורה נשלחנו לעולם?.
וזהו דוגמא אחת מני רבות ביקרת עבודתם ועשייתם כאן בעולם כדי למלאות תכליתם וייעודם. אתה הראת לדעת, שזה מה שפעם בליבם של גדולי הדורות, אהבת התורה והמצות, וזה תוצאה ישירה מיקרת הערכתם לחיים רוחניים, לדברים ניצחיים, שחיבבו את המצות באופן שאין לתאר!!.
ובנותן ענין עלי לציין גם ממה שמסופר על יהודי אחד באותם שנים בשנות השואה הנוראה, שכאשר הרשעים ימ"ש העלו אותו על גבי קרונות הרכבת הידועים לשמצה, למקום שרבים מאחבנ"י כבר לא חזרו משם ה"י, צעק מהחלון לאחד היהודים שעמד שם על הרציף, שלא ישכח להאכיל את התרנגולים שלו שהשאיר בביתו! וכל זה, בשביל שלא יכשל באיסור של צער בעלי חיים..
רואים אנו עד כמה היה יהודי זה קשור במצוותיו יתברך, שגם בשעה קשה זו שמשליכים אותו בכוח מביתו, כל מה שעמד בראש דאגותיו אותה שעה היה, כיצד לקיים את המצווה בשלימותה, ולא הזניח עצמו מלקיים את רצון השי"ת גם בעת מצור ומצוק. וענין זה הוא לימוד גדול לנו, כי בלב כל אחד מישראל, טמונה נקודה פנימית שהיא משתוקקת ונכספת אך ורק לעשות רצון קונה, כי הכל חפצים לאהבה וליראה את השם, אלא שהיא מוסתרת ומכוסה בכמה כיסויים מכח הגוף ותאוותו, ותוקף עבודתנו היא, לגלותה מכל הכיסויים המכסים עליה.
ובכן כאשר אנו ניצבים עכשיו בעת פתיחת הזמן, עלינו לעמוד ולהתבונן היטב, איך להתחבר אל התורה, איך להתחבר אל העבודה, איך להתדבק אל הבורא בקיום המצות, ולשם כך יש להשקיע רבות בקיום המצות עם כל הלב והנפש, כי אי אפשר להיות עבד ה' כשמקיימים את המצוה ביבושת כמצות אנשים מלומדה, אלא דווקא מתוך התלהבות ושמחה, וזה נעשה רק מתוך הכנה למצוה, שכל אימת שהאדם ניגש לקיים מצוה, דוגמת 'הנחת תפילין' או לברך 'ברכת המזון' וכדומה, יש לו להתלהב בדבר, לעורר את הלב מתוך כיסופין ומחשבה של שמחה, עד כדי הרגשת קירבת אלוקים בנעימות יתרה.
(מתוך קונטרס 'שפת חיים חשון)