דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב אליהו סטפנסקי
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב אפרים סגל – עברית
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
      • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • בית היין
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
לא ידעתי כיצד לנהוג, כיצד אאכיל יהודי בטריפות?
"ביום המבחן עטף השלג את ירושלים למרות זאת הגיעו מאות נבחנים''
"ומה אתם חושבים, קרה לי נס? לא ולא! שום מרצדס לא עצרה לי...
"שמעתי שיש לך קשרים בשב"כ!"... פלט לי חבר בחיוך..
"אמרתי להורים שלי: "בגלל שאתם לא שולחים אותי לקרקס נכשלתי במבחן"
הגרי"מ גורדון סיים לקרוא את המכתב שכתבה לו בתו, והתעלף
הוא יצא החוצה, ואחרי דקה הוא צועק לי: "יעקב ברוך, בוא מהר, תראה מה יש לי במשאית!"
לפני עמד יהודי חרדי שהצהיר בפני: "אני הגנב שפרץ למספרה שלך"...
ב'סוּפֶּר' שמעתי אותו מרגיע את מוישה 'הקטן', כשהחמאתי לו, הסמיק ואמר לי: מוישה זה אני...
כזוהר הרקיע מזהירים
דף הבית מאמרים פרשת שבוע תצווה "כיצד אוכל לשבות עמכם כאשר אני עוטה מצנפת ספרדית בעוד אתם לובשים שטריימל?" שאל הגר"מ ועקנין. הביא לו ה'עצי חיים' שטריימל, ורבה הספרדי של טבריה חבש אותו לראשו במשך כל השבת…

"כיצד אוכל לשבות עמכם כאשר אני עוטה מצנפת ספרדית בעוד אתם לובשים שטריימל?" שאל הגר"מ ועקנין. הביא לו ה'עצי חיים' שטריימל, ורבה הספרדי של טבריה חבש אותו לראשו במשך כל השבת…

רק לאחר השבת גילה לו ה'עצי חיים' שמדובר היה בשטריימל של זקנו הרה"ק בעל ה'ישמח משה' זצ"ל
ז' אדר תשע"ז
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

הרה"ג שמואל ברוך גנוט שליט"א

וְעָשִֹיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת (שמות כח, ב)

הלבוש המסורתי של יהודי תימן, הוא רבגוני וססגוני, וכולל סוגים שונים של בגדים, הנלבשים בזמנים שונים:

"גמיס" – הינה גלימה ארוכה בצבעים שונים, כשבצידיה שני קרעים, זכר לחורבן בית מקדשנו ותפארתנו. בערב שבת קודש, כשהשמש נוטה לשקוע ואור השבת מנצנץ ובא, עוטים בני תימן המסולאים מפז את ה"מדאני", שהוא בגד בצבעי שחור ולבן, כאשר בשבת עצמה לובשים הם בגד לבן, כולו טוהר וחן.

על ראשם כורכים התימנים כיפה מיוחדת בשם "גונגאבי", סביבותיה קושרים את ה"מאצ'ר", המטפחת המיועדת לכך. חתן תימני, בשבעת ימי המשתה שלו, לובש "ג'אליה", וישנם גם בגדים שונים וססגוניים ליתר מועדי ישראל ומאורעותיהם.

עדיין ניתן לראות יהודים תימניים שהולכים בשבתות ובימים טובים, גם בארץ ישראל, בלבוש התימני המסורתי, שהיה נהוג בעדן ובצנעא. לדעת יוצאי תימן, הלבוש התימני הוא הלבוש המקורי אותו לבשו בני ישראל בצאתם מארץ מצרים. על לבושם של בני ישראל נאמר בתורה "שמלתם לא בלתה" ו"ויכבסו שמלותם". מכאן, כך אומרים בני תימן, שבני ישראל הלכו מאז ומקדם בשמלות, כמו הג'מיס, שהוא בגד דמוי שמלה, אותו לובשים התימנים.

המהר"ץ, אביו של המהרי"ץ, מגדולי רבני תימן, נתן רמז ואסמכתא למנהג התימנים ללבוש בגדים בהירים בשבת, והזכיר את הכתוב "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", א"ש הינם ראשי התיבות של אדום שחור, ומכאן שצריך ללבוש רק בגדים בהירים בשבת ולא בגדי צבעונים.

הלבוש התימני אינו קשור כלל למלבושם של גויי תימן, והוא לבוש שנחשב בתימן ללבוש יהודי מובהק. התינוקות של יהודי תימן לבשו כיסוי ראש, שהולבש גם לבנים וגם לבנות החל מגיל חודש, כנראה כדי להכניס בלבבותיהם של הפעוטים יראת שמים. בנוסף היה בכיסוי ראש זה משולש, כנגד עין הרע.

•••

בפרשת השבוע קוראים אנו על בגדי הכהן הגדול, אותם לבש "לכבוד ולתפארת". נעסוק הפעם בנושא החשוב של "שלא שינו את לבושם", סוד הבגד היהודי, לעדותיו ושבטיו, קהילותיו וצורותיו השונות. יחד עם בגדי גדולי הצדיקים, סגולותיהם ומעלתם.

הבגד הידוע ביותר לכל חסיד ויז'ניץ, הוא הקיטל של כ"ק ה"אהבת שלום" מקוסוב, בנו של רבי קופל חסיד, אבי שושלת ויז'ניץ. הקיטל עבר מאב לבן ואדמו"רי ויז'ניץ לבשוהו בדחילו ורחימו פעמיים בשנה, ביום הכיפורים ובהושענא רבה. לאחר פטירת הסבא קדישא בעל ה"אהבת ישראל" זצ"ל, חילקו ארבעת הבנים את הירושה, והקיטל נפל בחלקו של כ"ק האדמו"ר בעל ה"דמשק אליעזר" זצ"ל, שהוריש לאחר פטירתו את הקיטל לאחיו, בעל ה"אמרי חיים" מויז'ניץ. (ל"דמשק אליעזר" לא היו ילדים, ה"י).

לאחר הסתלקותו של ה"אמרי חיים" נערך גורל וחלוקה בין שני בניו, כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ זצ"ל ואחיו כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ מונסי שליט"א, יחד עם אחיותיהם (למרות שעל הקיטל התמודדו רק שני הבנים, הרי שעל יתר חפצי הקדושה של שושלת ויז'ניץ, השתתפו גם האחיות בגורל) וה"ישועות משה" זכה בגורל, בהותירו לאחיו כ"ק האדמו"ר ממונסי חפצי קודש יקרים אחרים ורבים, תמורת הקיטל הנכסף.

בחסידויות רבות מעבירים האדמו"רים את בגדיהם לבניהם אחריהם, כסגולה ומעלה גדולה. אחד מאדמו"רי חב"ד כותב לבנו במכתב הדרכה ליום החופה, "תחת החופה תלבש קיטל חדש. מובן לך, שמאד חפצתי גם האבנט מבגד ה"צמח צדק" ז"ל זיע"א שנמצא אצלי, אבל וכו' ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה".

באמתחתי שלי, אם יורשה לי לספר לכם, ידידי היקרים, מצוי אבנט, ירושה מנינו של ה"אהבת שלום", כ"ק האדמו"ר מווישווא זצ"ל. סבא ע"ה קיבל את הגארטל הזה מהרבי מווישווא זצ"ל, שהוריד אותו מהקפטן שלו ונתנו לסבי זצ"ל, וסבא הוריש לי בצוואתו, ומאז- ה"גארטל" של הווישאווער זצ"ל נמצא אצלי, ברוך ה'.

לכ"ק האדמו"ר מצאנז זצ"ל, בעל ה"שפע חיים", היתה כיפה מיוחדת מדודו הרה"ק רבי יחזקאל משינווא, בנו בכורו של מרן ה"דברי חיים" זי"ע וכן גארטל מרבי מאיר מפרימשלאן זצ"ל, שהיה בלוי מעט והרבי מצאנז נתן שיכרכוהו בבד, כדי לשמור עליו.

באחד הימים, הביאו לפני הרבי מצאנז בגד של רבי ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעל שם טוב, והציעו לו ללובשו. ה"שפע חיים" הביט בבגד בחרדת קודש אך סירב ללובשו. "הרבה צדיקים פחדו ממנו", אמר.

ברשותו של הרבי מבוהוש זצ"ל, שבית מדרשו שוכן, גם כיום, ברחוב חגי בבני ברק, היו שתי קופסאות טבק. אחת של זקנו רבי ישראל מרוז'ין והשני של ה"אוהב ישראל" מאפטא. לפני שהיה הרבי מבוהוש מעניק מטבע לברכה ולשמירה, נהג להכניסם קודם לקופסאות הטבק.

לפעמים, היה אומר הרבי לסובבים: "בקופסאות האלו היה טבק מלפני יותר ממאה שנה, והריח עדיין נשאר ואפשר להריח בו"… בסערט ויז'ניץ עוברים המתפללים ומריחים בהפסקה שבין התפילות ביום הכיפורים, בקופסת הטבק של ה"אהבת ישראל" וה"מקור ברוך" מויז'ניץ.

מהו העניין בלבישת בגדיהם של צדיקים?

רבינו בעל ה"הפלאה" כותב בספרו "פנים יפות" (בפרשת לך לך), שאברהם אבינו לא רצה ליהנות מרכוש סדום, כי רוח רעה שרתה על כל נכסיהם ומלבושיהם. וכך כותב בעל ה"הפלאה": "וכן בהיפוך, בנכסי הצדיקים, שרוח קדושה שורה על לבושיהן, כמו שמצינו בדור המדבר "שמלתך לא בלתה". ולכן כתוב במדרש, שבשביל שאברהם הרחיק את עצמו ממלבושי טומאה, זכו בניו למלבושי קדושה".

בתלמוד הירושלמי במסכת תענית (פ"ד ה"א), מסופר שרב אדא נהג ללבוש את בגדו של רב, בכדי להתפלל בו תפילת נעילה, כדי שזכותו של רב האמורא תצילנו בשעת נעילת שערי שמים. גם ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש מצא מקור נפלא לכך, מדברי הירושלמי בנדרים (פ"ט ה"א) ובמועד קטן (פ"ג ה"א), שם נאמר ש"מקלו של רבי מאיר היתה והוא היתה מבינתו דעת", הרי לנו שחפץ ששייך לצדיק, למרות שהוא חפץ גשמי לכאורה, מועיל לזכות.

ה"אור תורה" (בסוף פרשת חוקת), מסביר את עניין בגדי הכהונה, ואת סוד לבישת בגדי אהרן הכהן לבנו אלעזר הכהן, ומסיים: "ודברים אלו יגידו לנו סוד בגדי הצדיקים עד היכן הם מגיעים לתועלת כל דבר, לקדושה ולטהרה, ליראה ולאהבת ה' הגדול והנורא ולרפואה ולהצלחה, על דרך ששמעתי בשם צדיק אחד שאמר, שחגורתו היתה סגולה למקשה ללדת, וכן כולם, והוא בדוק אצלנו מרבותי נשמתם עדן".

סיפור נפלא מסופר על בעל ה"אמרי אמת" מגור. עני מרוד נכנס אליו וסיפר לרבי בצער שגנבו לו את טליתו ותפיליו, ואין לו כסף לרכוש אחרים תמורתם. ניגש הרבי מגור לארון ושלף טלית ושני זוגות תפילין. "את התפילין דרש"י קיבלתי בירושה מזקני ה"חידושי הרי"ם" ואילו את התפילין דרבינו תם קיבלתי בירושה מאבי ה"שפת אמת". לך לחתני ר' איצ'ה מאיר, והוא יחליף לך אותם בתפילין אחרות ובוודאי גם יוסף לך תמורתם עוד כסף".

הלך העני לחתנו של הרבי, שנדהם מגודל החיזיון. הוא מיהר לפדות את שני זוגות התפילין היקרות ושילם עליהן כסף רב. ר' איצ'ה מאיר פנה לחותנו הרבי ותהה בפניו: "האם לעני לא מוכר נותנים תפילין כה יקרות וחשובות?!" פתח לו ה"אמרי אמת" את ספר הרמב"ם, שם נכתב שצריך לעשות מצווה "מן הנאה ומן הטוב".

"כשבאה לידי מצווה כה גדולה, נתתי לו את התפילין הטובים ביותר שהיו לי…" הפטיר הרבי.

מדוע לובשים גארטל?

במסכת שבת (ט, ב) נאמר במשנה: "לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל וכו' ולא לאכול. ואם התחילו אין מפסיקין". ובגמרא אמרו: "ותנן אם התחילו אין מפסיקין, ואמר ר' חנינא משיתיר חגורו". והקשו בגמרא, וכי טריחותא למיסר המייניה, ועוד ליקו הכי וליצלי. ומתרצת: משום שנאמר "הכון לקראת אלקיך ישראל". ופירש רש"י: התנאה לפניו.

כתבו התוספות: מכאן שצריך לאזור חלציו כשמתפלל.

במחזור ויטרי מפרש, שצריך לחגור חגורה, כדי שלא יהא ליבו רואה את הערוה, והוא כותב: "ודוקא להם שלא היה להם מכנסים, לכך היו צריכים לאזור בשעת תפילה. אבל לדידן שיש לנו אבנט של מכנסים, אין אנו צריכים לאזור", עכ"ל.

והשו"ע (או"ח צב, ב) כתב: "צריך לאזור אזור בשעת התפילה, אפילו יש לו אבנט, שאין ליבו רואה את הערוה, משום "הכון", אבל שאר ברכות, מותר לברך בלא חגורה מאחר שיש לו מכנסים, הגה, ואין ליבו רואה את הערוה", עכ"ל.

וכתב המשנ"ב שבדיעבד, אם התפלל בלא אזור יצא, וי"א עוד שמדובר דוקא במי שרגיל כל היום לחגור חגורה, אך כשהולך כל היום בלא חגורה, גם בשעת תפילה אינו צריך לחגור. ומיהו מידת חסידות אף בכה"ג. הרי לנו שישנן שתי סיבות לחגירת אזור: א] כדי שלא יהיה ליבו רואה את הערוה. ב] כדי להתכונן לתפילה ולהתנאות לפניו יתברך.

אלו שאינם לובשים גארטל, כמו בני עולם התורה הספרדי והליטאי, סוברים, כנראה, שאין מקום בימינו לחגירת הגארטל המיוחד לתפילה משום הפסק, מפני שהבגד הצמוד לגופינו שאנו לובשים מפסיק בזה. ומשום חגורה לדין "הכון", הלא מדברי הש"ס מוכח שמדובר בחגורה הרגילה שלבשו בני בבל ובני א"י, ולא בחגורה נוספת לכבוד התפילה. (וראו בספרי 'ויאמר שמואל' בעניין זה, דעות, סברות ופסקי הלכה).

בנוסף, הקפידו החסידים להתרחק מבגדי צמר ולהעדיף בגדי משי, מחשש שעטנז ומפני עניינים שונים בתורת הסוד. בעבר, נתלתה מודעה בבתי כנסיות חסידיים, בה נרשם שאסור ללובשי בגדי צמר לגשת להתפלל לפני העמוד.

החתם סופר התנגד לתקנה גורפת זו, אך הוא כותב (שות חת"ס או"ח סי' ט"ז) את הדברים הבאים: "ועתה אני אדבר ואדרוש להנגיד מו"ה אברהם צבי נ"י ואומר לו בודאי אם ירצה להתקדש ולהטהר עצמו במותר לו שלא ללבוש כלל בגדי צמר מהיום והלאה – קדוש יאמר לו. אך אם אי אפשר לו, והרי הוא ככל המון ישראל ה' ישמרם, מ"מ אע"פ שאיני אומר שבשעת תפילה יחוש יותר לחשש שעטנז חלילה, שאם ילבש פשתן בשעת תפילה מטעם ספק שעטנז הרי אוסר עצמו הבגדים הללו גם שלא בשעת תפילה כיון שנכנס לבית הספק… על כן אם לא ירצה להיות מהפרושים מס' הנ"ל אין חילוק בין שעת תפילה לכל היום כולו. אך מטעם אחר אני מחלה פניו, שכשמתפלל בקהל חסידים ילבש בגדי פשתן מפני פירוד לבבות מחלוקת וזהו שטן ע"ז המרקד יותר משעטנז… על כן לעצתי ישמע ועכ"פ בהתפלל עמהם – ילבש בגד פשתן או משי. אבל לא מן הדין אלא מפני דרכי השלום"…

אפילו זנבות השועלים מתעלים בשבת

"בשבת קודש יכולים היהודים בכוחם הגדול, להעלות אל הקדושה גם דברים נמוכים ושפלים ביותר", אמר הצדיק רבי פנחס מקוריץ זצ"ל, "לכן אנו חובשים שטריימל, העשוי מזנבות של חיות טמאות, כדי שקדושת השבת תעלה אפילו זנבות של חיות אל הקדושה"…

ישנם הטוענים שהשטריימל החסידי החל מגזירה עתיקת יומין של צוררי ישראל בחלק ממדינות מזרח – אירופה, לפיה היהודים חייבים ללבוש בשבת כובע העשוי משער חיה טמאה. אך החסידים מיהרו לקחת את הגזירה הכואבת ולהופכה לשמחה וששון. הרבי מוהרש"ב מלובאביץ' זצ"ל מסביר, שכתוב בספרי הקבלה שלבושי שבת היום נעשים מהחי, הצומח, הדומם והמדבר, כאשר עולם החי הוא כנגד עולם הבריאה. לכן, כך כותב הרבי הרש"ב, צריכים ללבוש בגדי שבת ממשי, העשוי מהחי, ולא מהצומח, לפי שהצומח שייך ל"עולם היצירה" ואילו הבגד העשוי מהחי שייך לעולם הבריאה, "ולבושי שבת הם במדרגת לבושי הבריאה".

בספר "ודרשת וחקרת", כתב טעם למנהג החסידים ללבוש כובע עליון עם שוליים רחבים, כדוגמת השטריימל, שהוא כדי שעיניו של היהודי לא ישוטטו מכאן לשם ברחובות קריה, וכשמיד ירים את עיניו או יזיזם לצדדים, יבחין בכובע ויזכר שיהודי, עבד ה', הוא…

מקור אחר מספר על גזירה שנגזרה לפני כ- 500 שנה ברוסיה, לפיה על היהודים תושבי הארץ להצמיד לכיפת ראשם זנב של חיה, כדי להשפיל אותם. ליהודים לא נותרו הרבה ברירות והם נאלצו לצעוד ברחוב כשזנב של חיה מסתלסל בחרפה מכיפתם. ואז הגה אחד היהודים רעיון מזהיר. אם כבר הולכים עם זנב על הראש, אם כן – מדוע לא להופכו לכיסוי ראש יפה ומהודר. הזנב נתפר כהלכה, בצורה סימטרית ויפה, עם כיפה באמצעיתו, והרעיון חדר אט אט והתפשט בכל מזרח אירופה.

הרב הספרדי שלבש שטריימל

רבי אהרן מבעלז זצ"ל נהג לומר שבחבישת שטריימל ישנה סגולה לבנים טובים, והרה"ק בעל ה"ישמח משה" נהג ללכת אף בימות החול חבוש בשטריימל, כשלכבוד שבת היה חובש שטריימל עם קטיפה לבנה למעלה. אדמו"רי רוז'ין נוהגים ללכת, עד היום, עם כיפה שחורה גבוהה בשטריימל, כמנהג אדמו"רי רוז'ין לדורותיהם.

גם אב"ד טבריה, הגאון הנודע רבי מאיר ועקנין זצ"ל, הלך בשבת אחת עם שטריימל, ומעשה שהיה – כך היה: רבה של טבריה הגיע לארה"ב כדי לאסוף כסף למען עניי טבריה. במאורעות המלחמה העולמית נאלץ הגר"מ ועקנין להשאר באמריקה עד לסיום המלחמה.

בדרכו בחזרה לארץ ישראל, עם סיום המלחמה, עבר הרב דרך אירופה והגיע לסיגעט, שם נכנס אל מעונו של בעל ה"עצי חיים" שהזמינו להיות אורחו לשבת. "כיצד אוכל לשבת עמכם במחיצתכם, כאשר אני עוטה מצנפת ספרדית, בעוד אתם לובשים שטריימל?" שאל הגר"מ ועקנין, ואמר שלא ירגיש בנוח בלי שטריימל. ה"עצי חיים" הביא לו שטריימל והרב הספרדי של טבריה חבש את השטריימל לראשו כל השבת. רק לאחר השבת גילה לו ה"עצי חיים" שמדובר היה בשטריימל של זקנו, הרה"ק ה"ישמח משה" זצ"ל, והרב הטברייני התמוגג עד למאד, עד שכותבי קורותיו כתבו שהגר"מ ועקנין נזכר מידי פעם בערגה ובשמחה באותה שבת, בה לבש את השטריימל של ה"ישמח משה"…

חסידות לבוש פרשת שבוע פרשת תצוה

אולי גם יעניין אותך

עובדא ידענא בראש ישיבה שביררו אצלו על בחור שלמד אולי שעתיים ביום, ובכל זאת שבחו מאוד ומנה מעלותיו אחת לאחת, שהוא טוב לב וחכם ולמדן וכדו'. ותמהתי על כך מאד, איך אפשר לשבח בחור כזה ולא לחוש לגניבת דעת הבריות?
"מתוך שעמום, ביצעתי חיפוש של כל הקבצים הקיימים במייל, ופתאום גיליתי אוצר..."
אבא שלי כמעט נפל מהרגליים! הוא היה נראה כמי שחרב עליו עולמו...
"צא עכשיו ותביא מנטה. עכשיו יש מנטה!"
אותה הערה יכולה לבנות בחור אחד ולהרוס בחור אחר
אז מה אתם עושים ב'בין הזמנים'?
לא ידעתי כיצד לנהוג, כיצד אאכיל יהודי בטריפות?
"ביום המבחן עטף השלג את ירושלים למרות זאת הגיעו מאות נבחנים''
"ומה אתם חושבים, קרה לי נס? לא ולא! שום מרצדס לא עצרה לי...
"שמעתי שיש לך קשרים בשב"כ!"... פלט לי חבר בחיוך..
"אמרתי להורים שלי: "בגלל שאתם לא שולחים אותי לקרקס נכשלתי במבחן"
הגרי"מ גורדון סיים לקרוא את המכתב שכתבה לו בתו, והתעלף
הוא יצא החוצה, ואחרי דקה הוא צועק לי: "יעקב ברוך, בוא מהר, תראה מה יש לי במשאית!"
לפני עמד יהודי חרדי שהצהיר בפני: "אני הגנב שפרץ למספרה שלך"...
ב'סוּפֶּר' שמעתי אותו מרגיע את מוישה 'הקטן', כשהחמאתי לו, הסמיק ואמר לי: מוישה זה אני...
כזוהר הרקיע מזהירים
לא ידעתי כיצד לנהוג, כיצד אאכיל יהודי בטריפות?
"ביום המבחן עטף השלג את ירושלים למרות זאת הגיעו מאות נבחנים''
"ומה אתם חושבים, קרה לי נס? לא ולא! שום מרצדס לא עצרה לי...
"שמעתי שיש לך קשרים בשב"כ!"... פלט לי חבר בחיוך..
"אמרתי להורים שלי: "בגלל שאתם לא שולחים אותי לקרקס נכשלתי במבחן"
הגרי"מ גורדון סיים לקרוא את המכתב שכתבה לו בתו, והתעלף
הוא יצא החוצה, ואחרי דקה הוא צועק לי: "יעקב ברוך, בוא מהר, תראה מה יש לי במשאית!"
לפני עמד יהודי חרדי שהצהיר בפני: "אני הגנב שפרץ למספרה שלך"...
ב'סוּפֶּר' שמעתי אותו מרגיע את מוישה 'הקטן', כשהחמאתי לו, הסמיק ואמר לי: מוישה זה אני...
כזוהר הרקיע מזהירים

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
סיפורים קצרים

כעבור כמה דקות, כאשר בתי ממשיכה כל הזמן להשליך עטיפות מסוגים שונים לפח, החל משוקולדים, דרך סוכריות וטופי וכלה בחטיפים מלוחים ומתוקים - לא יכלה עוד המורה לשאת זאת, ופנתה אליה בנזיפה...

בתי שתחי', הלומדת בכיתה ד', יצאה לטיול השנתי. כיון שהיא נוטה לסבול מהתופעה הנפוצה של בחילות במהלך נסיעה, היא מנסה

סיפורים קצרים

בשעה 1:30 המתח הגיע לשיאו. פקיד הבנק התקשר שוב לחברי והזהיר אותו כי עליו להפקיד את הכסף עד לשעה 2:00, כלומר בתוך חצי שעה. התחננתי לפניו שייקח ממני הלוואה, אך הוא, בשיא השלווה, ממשיך מסרב

לא הלכתי הביתה, למרות שהיתה הפסקה, והמתנתי לראות כיצד ייפול דבר...

סגולות וישועות

"אני רוצה לומר לכם כלל בחיים", אמרה לי הרבנית. "השמים פתוחים עשרים וארבע שעות ביממה!"

"אני רוצה לומר לכם כלל בחיים", אמרה לי הרבנית. "השמים פתוחים עשרים וארבע שעות ביממה!"

קול העם

כשאשתי שמעה את שם האולם ותאריך החתונה, משהו צלצל במוחה. היא קראה לי ושאלה: מתי החתונה של אחותך? אמרתי לה את התאריך ושם האולם, ואז היא אומרת: "לא יכול להיות!"

כל המשמח חתן וכלה, זוכה...

קו השיעורים של 'דרשו'
כמה קבלת במבחן?
פרפראות לפרשת השבוע
צפו: בחצרות החסידים
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ב
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

לחץ כאן
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר