סיפר מגיד המישרים הרה"ג רבי מיכאל גרינוולד שליט"א:
מעשה היה בבחור שהתגורר בלונדון, שלא הצליח בלימודיו והיה מאוד שבור מכל. כל חבריו מצליחים, כל אחד לפי כישרונותיו, מאמציו ורצונו – ואילו הוא לא רואה סימן ברכה כלל.
פעם כאשר באתי לדרוש בלונדון, ניגש אלי אותו בחור לפני הדרשה, בוכה, ושאל מה הוא יכול לעשות כדי להצליח בלימודו. עניתי לו שיכוון היטב באמירת 'אמן יהא שמיה רבה'. שאל הבחור: מה הקשר בין איש"ר ללימוד?
עניתי לו: דבר ראשון כתוב בספר הכל בו שמי שמכוון באיש"ר – שומע עשרת הדברות מפי ה'. ועוד, שהרי כתוב בספר 'בני יששכר' (מאמרי חדש תמוז אב, מאמר ג' צום חמישי): "ונראה לי, כשילמד אדם איזה לימוד ואינו מבין – יהרהר בתשובה ויתמרמר על הגלות ויתפלל על הגאולה, וע"י זה תתעורר דעתו ויבין מה שלא ידע".
ובביאור הדבר יש לומר, שהנה ידוע שכל איש ישראל המתבונן בתורה, הוא ניצוץ משה רבינו ע"ה, כמו שאמרו ז"ל 'משה שפיר קאמרת'. וכשאדם אינו מבין עניין בתורה, הרי זה מגודל הגלות של בחינת משה רבינו אשר בתוכו, וממילא כאשר מתפלל על גלות השכינה באמירת איש"ר בכוונה – כפי שכתב ה'כל בו' שאז האדם שומע עשרת הדברות מפי הקב"ה בעצמו – א"כ הוא מתעלה אז בבחינה מסוימת לדרגה של משה רבינו ע"ה בעת שקיבל את עשרת הדברות מפי הקב"ה, ועי"ז הוא יכול להשיג הדעת בתורה הקדושה. ולכן אומר ה'בני יששכר' שמי שיתפלל על השכינה הק' באיש"ר בכוונה, אז יזכה ויראה פלאים בלימודו!
אחרי שנתיים באתי שוב לדרוש בלונדון. כשהייתי בבית המדרש בא אלי בחור ושאל אותי האם אני זוכר שדרשתי פעם במקום הזה. אמרתי לו – כן. אמר לי: "אני הוא הבחור שדיבר איתך לפני הדרשה. קיימתי את הדברים ששמעתי וראיתי פלאים!"
מי לא צריך הצלחה בתורה? ירוץ כל אחד ויענה איש"ר בכוונה, ובעזה"י יראה פלאים.
*
מעשה היה בבחור ממשפחה של חסידי גור שלמד בלייקווד, ובכל פעם כשהיתה לו שאלה לאדמו"ר שלו ה'בית ישראל' מגור זצ"ל, היה שולח מכתב שאלה לרבי מטאלנא [טרם שנתמנה לאדמו"ר] והוא היה מכניס את השאלה ל'בית ישראל'.
פעם אחת שלח הבחור מכתב לרבי מטאלנא עם סיפור מיוחד. חברו בישיבה, שהיה בחור מצוין התחיל רח"ל לסור מהדרך, "ומאחר ואני חברו הטוב" – כתב הבחור במכתבו – "סיפר לי את סיבת הדבר, שפעם הוא התווכח עם איזה כומר, ועכשיו הדברים ששמע מתחילים להציק לו בראש, וזה גורם לו לירידה. אמרתי לו: אתה יודע מה? לי יש אחד שקרוב לאדמו"ר ה'בית ישראל' מגור, נכתוב לו על כך ונשמע מה הוא יגיד".
נכנס הרבי מטאלנא ל'בית ישראל' והראה לו את המכתב. אמר לו הרבי: "תביא לי גמרא שבת". פתחו את הגמרא דף קיט עמ' ב', שם כתוב שהעונה אמן יש"ר בכל כוחו, אפילו מי שיש לו שמץ עבודה זרה מוחלין לו כל עוונותיו. "בחור זה שיש לו שמץ עבודה זרה", אמר הרבי, "שיזהר לענות איש"ר וימשיך ללמוד בהתמדה, אפילו שיש לו ספיקות באמונה". ואכן הבחור התחיל לכוון בקדיש, ובסייעתא דשמיא הכל נעלם.
מעשה דומה שהתרחש בארה"ב לפני כמה שנים, ובדידי הוה עובדא. דרשתי בזמן חורף בישיבה גדולה מפורסמת ומיוחדת, ואח"כ הגעתי בזמן קיץ ודרשתי בקעמפ של אותה ישיבה. אחר הדרשה ניגשו אלי כמה בחורים ואמרו שקבוצה של בחורים [יותר ממנין] מחכה לשוחח איתי. נגשתי אליהם, ובחור אחד דיבר בשם כל הקבוצה ואמר לי: "אתה רואה את כל הקבוצה הזו? היו לכולנו בחורף ספיקות באמונה, עד שהגעת והחדרת בנו את כח הקדיש, וב"ה התחזקנו באמונה".
(מתוך הספר 'מעלת הקדיש', הובא בגיליון 'דרישה וחקירה')