השבוע באחד הבקרים דיבר רבינו שליט"א עם בנו הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי שליט"א ואמר לו: "השבוע בע"ה יום בר המצוה שלי". רבינו שליט"א אינו אוהב לומר "יום הולדת" ואומר "יום הבר מצוה".
פעם סיפרתי על כך לרבינו מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל ואמר לי: "אצל ר' חיים אין דבר שלא קשור למצוה, הכל סביב מצוה, לכן האוזן שלו אינה שומעת את המילים 'יום הולדת' כי זה לא ענין של מצוה, 'יום בר מצוה' זה קשור למצוה".
רבינו שליט"א חישב עם בנו את גילו ואמר שנהיה בן 93, מיד זעק רבינו שליט"א: "אוי! עוד לא למדתי כל מה שצריך!"
*
למאי נפקא מינה בשביל רבינו שליט"א הגיל?
סביב המשפט שרבינו אמר מסתתרות שאיפותיו הגדולות שאותן אי אפשר לתאר ואותן הוא רצה לבטא. תכנית אחת כולנו יודעים – רבינו שליט"א חפץ להשלים חיבור "דרך חכמה" על קדשים כפי שחיבר "דרך אמונה" על זרעים.
דבר שני, רבינו שליט"א אמר לי פעם, שד' יעזור ויזכה לאריכות ימים ולבריאות, הוא מעוניין לחבר כעין משנה ברורה על סדר טהרות. ישנם דברים נוספים שאמר לי רבינו שליט"א במהלך השנים שמעוניין לחבר על דברים שאינם קלים ועל כן הוא מעוניין לכתוב פירוש קל. לדוגמה, פרק גט פשוט בבא בתרא זהו פרק קשה עם תוספות ארוכים, רבינו שליט"א רוצה להוציא על זה חיבור שיהיה יותר קל ללמוד פרק זה.
רבינו שליט"א למד בחברותא שנים רבות עם הגאון רבי בערל דב ויינרוט זצ"ל, בתוך כל הלימודים שלמדו יחד, מלבד לימוד הירושלמי – כאשר אף ערכו את הפירוש הידוע "תולדות יצחק", הם גם למדו יחד בחברותא שולחן ערוך חושן משפט עם כל קצות החושן כסדר.
*
רבינו שליט"א סיפר לי שהייתה לו תכנית להוציא חיבור על מנחת חינוך, וסיפר לי בנו הגאון רבי יצחק שאול שליט"א, שרבינו שליט"א למד בחברותא עם גיסו הגאון רבי שאול ברזם זצ"ל את המנחת חינוך.
תכניותיו של רבינו שליט"א הן רבות ולא בכדי אמר כזה משפט מצמרר כשחישב את גילו, "אוי! עוד לא למדתי כל מה שצריך!"
להלן כמה דוגמאות שרבינו שליט"א בעצמו ביטא שחפץ להוציא על כך חיבורים: פעם סיפר לי בערב חנוכה שרצה להוציא ספר על כל ההלכות הקשורות להקרבה בבמות בזמן שהיה היתר של במות, ולבסוף הביא חלק מהדברים בספרו "נחל איתן".
יום אחד אמר לי כמשיח לפי תומו שחפץ להוציא ספר עם כל הדינים של עירוב תבשילין שכל אחד יוכל ללמוד בקלות את ההלכות הללו שנוגעות לכל אחד.
עוד חפץ רבינו שליט"א להוציא ספרים באותה מתכונת של ספרו "נחל איתן" על עוד נושאים: על בן סורר ומורה, וכבר הביא תכנית של חיבור כזה לבנו הגאון רבי אברהם ישעיהו שליט"א, ואף הוציא ספר שנקרא "מוסר אב" על בן סורר; כן חפץ להוציא חיבור על נושא יפת תואר וגם על כך הביא רקע לספר לאחד מבניו; כן רצה להוציא חיבורים על עיר הנידחת ועל זקן ממרא; בנוסף רצה לכתוב קונטרס מיוחד על הלכות כיסוי הדם עוד כשלמד בישיבת לומז'א, ולאחר שראה שנתחבר על כך חיבור כבר לא ראה צורך בכך.
תמיד אומר לי רבינו שליט"א: "חיפשתי לכתוב על דברים שלא מספיק כתוב עליהם, כדי שתהיה יותר תועלת". כן רצה לכתוב ספר על דיני בר מצרא. רבינו כתב על רמב"ם הלכות שכנים, עיין הרבה בסוגיה הזו וכתב בזה הרבה הערות. בסופו של דבר הביא חלק מהדברים בספרו "קרית מלך".
מיד לאחר בר המצוה כתב רבינו שליט"א חיבור על שילוח הקן. ואמר לי שכשהתבגר יותר החליט לא להדפיס מזה, לבסוף חלק מזה מודפס בספרו "שיח השדה" חלק ג' בסוף מסכת חולין וחלקו נמצא בספרו "נחל איתן".
עוד סיפר רבינו שליט"א שרצה להוציא חיבור על פני השדה בכל הספיקות שנופלים בו בנוגע לכל דיני התורה, כגון אם הוא חייב בתרומות ומעשרות, בפאה וכדו', ורצה להגיע ל-240 ספקות ולקרוא לספר "כיכר לאדן", כיכר בגימטריא 240. חלק מהנושאים הללו הובאו בחיבור שכתב "פתשגן הכתב" הנמצא באחד מכרכי הספר "שיח השדה".
כן חשב לכתוב ספר על כיבוד אב ואם. פעם אמר לי רבינו שליט"א: "אין לך מושג כמה תכניות יש לי". רצה לכתוב פירוש קל על כל התלמוד ירושלמי כדי שהלומד יוכל ללומדו בקלות. חיבור זה יצא לבסוף משיעורי רבינו שליט"א על הירושלמי, על-ידי חתנו הגאון רבי זליג ברוורמן שליט"א.
השאיפות העצומות של רבינו הגדול שליט"א מכניסות אותנו לעולם נעלה ונשגב של מושגים מרוממים ונאצלים והלוואי ונזכה להתחזק מכך מעט בשאיפות ובניצול הזמן.
(מגזין במה bama.org.il)