– יום א' כ"ח אייר
יום פטירת שמואל הנביא, נהגו להדליק אבוקה על קברו כפי שמובא באיגרות ר"ע מברטנורא שכותב: "קברו של אדונינו שמואל הרמתי (מלשון רמות)… באים להשתטח שם ביום כ"ח באייר ומדליקין עליו אבוקות גדולות,
י"א שבקברו טמונים גם הוריו אלקנה וחנה (שם הגדולים)
– יום ב' כ"ט אייר
ער"ח סיון נהגו בתפוצות ישראל לומר תפילת השל"ה על חינוך הבנים וכן תפילת יו"כ קטן. מובא שמקורו בר' שבתאי סופר והשל"ה הביאו.
– יום ג' א' סיון ר"ח
להגר"א שואלין ודורשין מהלכות החג מר"ח סיון ולא ככל חג 30 יום קודם.
– יום ד' ב' סיון
"יום המיוחס" שבו הקב"ה אמר לישראל "ואתם תהיו…" שיהיו אומה מיוחסת ובו נהפכו ל"עם סגולה" (יארצייט בעל אהבת ישראל מויזניץ)
– יום ה' ג' סיון
תחילת שלושת ימי הגבלה
בימים אלו נהגו בישיבות לחזק את ההתמדה בלימוד התורה, ונחשבים לימים מסוגלים ביותר כהכנה לקבלת התורה, ומובא מהגאון ר' שלמה וולבה זצ"ל כי הלומד בימים אלו בהתמדה רבה ובלי ביטול לרגע, סגולה היא שיצליח כל השנה בעליה בתורה
– "איזה יום נקבע ע"י הרמב"ם למשתה ושמחה ומתנות לאביונים"?
יום ה' ג' סיון תתקכ"ה כשהגיע לשלום לאר"י אחרי שניצל מסכנות בים, וקבעו למשתה ושמחה והודאה לד'… (שם הגדולים)
יום ו', ד' בסיון
לא לשכוח להכין מבעוד יום את הנצרך לחג לרבות (נר זכרון 48 שעות) הכנת פתילות גם לחג וכן אש לצורך אוכל נפש, ולמדליקים נר זכרון ישימו נר ל- 48 שעות וכן העמדת הפרחים בביה"כ.
-שב"ק נשא, ערב חג השבועות
בישיבה"ק מתקיימים סדרי הכנה לקבלת התורה.
זהירות "מהכנה משבת ליו"ט"
יש להזהר שלא לומר הריני ישן בשבת לצורך לימוד ביו"טיתחילו סעודה שלישית לפני השעה העשירית.
יש להוציא מבעוד יום את האוכל הקפוא לצורך יו"ט.
-יום א', ו' בסיון, חג השבועות
יום קבלת התורה "בכל שנה בעצרת הוא כיום אשר עמדנו לפני הר סיני ומקבלים התורה מחדש" (קרבן העדה)
מאחרים להתפלל מעריב בכניסת החג עד הלילה כדי לקיים "שבע… תמימות תהיינה"…
ממנהגי החג וכן חלק מהטעמים לכך:
- להעמיד אילנות ופרחים בביה"כ ובבתים כיוון שהעולם נידון ביום זה על פירות האילן וכפרחים שהיו על הר סיני.
- לאכול מאכלי חלב, שלאחר שקיבלו התורה לא היה בידם בשר שחוט כהלכתו וכן כיוון שהתורה נמשלה לחלב.
- להיום ניעורים כל הלילה, מי בלימוד כסדרו ומי באמירת "תיקון ליל שבועות" ומי בתהילים, משום שבלילה זה ב"י ישנו והקב"ה נזקק להעירם כד לקבל את התורה.
- ומובא בשם האר"י ז"ל שכל מי שלא ישן בלילה זה כלל ועוסק בתורה מובטח לו שישלים שנתו וכו'.
- מי שלא ישן צריך לשמוע ברכות התורה מאחר.
- נהגו בישיבות לומר בכוונה עצומה את תפילת "אהבה רבה" כד לזכות לסייעתא דשמיא בלימוד.
- קוראים מגילת רות שמקורה במסכת סופרים, ללמדך שלא ניתנה תורה אלא ע"י ייסורים ועוני (ילקוט שמעוני) וכן זכר למעמד הר סיני שקיבלו ישראל תר"ו מצוות בנוסף על 7 מצוות בני נח שכבר קיימו, "רות" בגימטריא=תר"ו.
- אומרים את פיוט "אקדמות" שמדבר בשבח הבורא ובשבח התורה ובשמח ישראל מקבליה, חיברו ר' מאיר ב"ר יצחק מווירמייזא שרש"י הקדוש למד תורה מפיו.
השיר כתוב בארמית כדי שלא יבינוהו זרים ומסיים בכל חרוז באותיות "תא" לרמוז על התורה (ספר התודעה) - מזכירים נשמות ביום זה.