הגאון רבי יוסף צבי דינר זצ"ל היה נוהג כל שנה לצום בז' אדר, למרות שלא היה חבר בחברה קדישא – הנוהגים כידוע להתענות בז' אדר לשם כפרה שמא שגגו בכבוד הנפטרים – וזאת משום שהם נהגו לשאול אותו שאלות הלכתיות שהתעוררו אצלם בענייני קבורת המת, וחשש שמא ח"ו שגג באיזה פסק או הנהגה עבורם, ולכן היה צם עמם.
בתקופה האחרונה לחייו כבר פסק מלהכריע עבורם בשאלותיהם, ובכל זאת היה ממשיך לצום בז' אדר. שנה אחת שאל אותו נכדו מדוע הוא צם, והשיב לו, כי היות ונחלשו מעייניו בתורה וקשה לו להתעמק בלימוד, וגם הזכרון נחלש, על כן, אולי בזכות שמתענה ביומא דהילולא של מקבל ומוסר התורה, משה רבנו ע"ה, יזכהו הקב"ה שוב להתעמק בתורה כבימי קדם…
(מאמר לדמותו בקובץ 'קול התורה' ניסן התשס"ח)