הרה"ג מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א
מורה הוראה נאות שמחה מודיעין עילית
מבואר בגמרא (דף קמט.) בגר שנטה למות, ובנו היהודי שנולד לפני הגרות לא היה לידו, ורצה להקנות לו את ממונו שהיה ברשות אחרת, והודה בפני אנשים שהממון שייך לבנו, ועל ידי אמירה זו זכה בנו בממון, קנין זה נקרא בלשון הפוסקים "קנין אודיתא" (= הודאה)
שיטת תוס' שהודאה מועילה לעשות קנין, ובב"מ דף מו. כתבו שמועיל להקנות כסף כדי לפדות מעשר שני בלי חומש (שרק הבעלים חייבים חומש ואדם אחר שפודה אינו חייב חומש), ובב"ק קד: כתבו שלא מועיל לגבי דאורייתא, ודנו האחרונים בכוונתם האם אינו קנין, או שגם שם סברו שזה קנין אך אינו מועיל לדינים מדאורייתא.
הש"ך (סי' ס' ס"ק ל"ב) כתב שי"א שהודאה אינה מועילה לקנין רק בחולה הנוטה למות שאמירתו עושה קנין, וכתב שאין לחוש לדעה זו שכל הפוסקים חולקים וסוברים שזה קנין.
וכן נהוג בשטרות ובחוזים לכתוב בסיום השטר וקנינו בקנין גמור באופן המועיל בפני ב"ד חשוב דלא באסמכתא נדלא כטופסא דשטרי, וכאשר חותמים ע"ז אף שבאמת לא עשו קנין, הרי ההודאה של בעל דין שהיה קנין מועילה לקנות.
אם צריך עדים
דעת הקצוה"ח סי' מ' שאודיתא קונה רק כשנעשה בפני שני עדים או בשטר בחתימת יד המתחייב, אבל בלא עדים אין תוקף להודאה ואינה פועלת קנין, אכן הנתיבות שם חולק עליו והוכיח מתוס' שגם בלי עדים מועיל.
קנין הודאה לעניין ריבית
עתה נידון לגבי ריבית אם מועיל לזכות משכון לגוי ואח"כ לקבל עליו הלואה מיהודי לגוי, שהדין שאם הגוי לא זכה במשכון אסור משום ריבית מישראל. ודעת הב"ח יו"ד (סי' קס"ט) שמועיל לזכות לגוי ע"י הודאה, והט"ז (שם ס"ק י"ד) נחלק עליו וכתב שאין מועיל הודאה בשקר לגבי איסורים רק לעניין ממונות, אבל כשנוגע לאיסורים הואיל וידוע שהוא משקר אינו מועיל, והסכים לזה החוי"ד.
הש"ך (בנקוה"כ) הסכים להב"ח, וכן האריך הקצוה"ח בסי' קצ"ד להוכיח כהב"ח שמכיון שהודאה הופכת להיות קנין ממילא מועילה גם לגבי איסורים.
מכירת חמץ בהודאה
כתב הקצוה"ח סי' קצ"ד (סק"ג) שיש עצה למכור חמץ לגוי כאשר א"א לעשות משיכה, יכול למכור ע"י קנין אודיתא שיכתוב בשטר "מודה אני שמכרתי באופן המועיל", או שיאמר בעל פה בפני עדים כשרים, וכשיטתו שהבאנו שקנין אודיתא צריך הודאה בפני עדים, אכן המקו"ח (לבעל הנתיבות סי' תמ"ח) כתב שלא יועיל הודאה לעניין איסורי חמץ וזהו כשיטתו בהלכות ריבית שהסכים עם הט"ז שלא תועיל הודאה להפקיע איסורי ריבית למעשה הנהוג ע"י הרבנים במכירת חמץ שעושים כמה קניינים לכל השיטות וגם עושים קנין אודיתא.
הקנאת ארבע מינים ע"י הודאה
הברכי יוסף (חו"מ סי' מ') דן באריכות אם יועיל להקנות ארבע מינים ע"י הודאה, ודעתו שאין זה קנין ולא יועיל להיות "לכם" ביו"ט ראשון של סוכות, וכתב הגרש"ז אויערבך זצ"ל (בספרו מעדני ארץ שביעית סי' י"ט) שהברכי יוסף אזיל לשיטתו דאודיתא מועיל בתור הודאת בעל דין ולא נעשה עי"ז קנין, אבל לדעת גדולי הפוסקים שהבאנו הסוברים שהוא קנין ודאי יועיל למצות ארבע מינים ביו"ט ראשון של סוכות. וע"ש עוד שהאריך והרחיב בברור שיטות הפוסקים אם הוא קנין או לא, ועת לקצר.