מנהג קדוש נהג אבי מורי שליט"א. ביום הבחירות בצהריים אחר הלימוד לפני הצהריים בכולל, בסיום ארוחת הצהריים היינו מתלווים אליו לקלפי בסוף רחוב חטיבת הנגב ושם צמודים אליו היינו נעמדים מסתכלים בחשש-מה במזכיר הקלפי והמשקיפים שהביטו אלינו בעין…

הרב אהרן כהן

א. כל אחד יש לו דברים החקוקים בליבו ובמוחו כפי שחווה אותם משנות ילדותו, וכך זה אצלי בעניין מצוות הבחירות. מאז היותי ילד זכור לי יום הבחירות. לצד כל הבלגן, רעש, סטיקרים, שלטים, מדבקות שפיארו או להיפך כל לוח/עמוד/רכב ברובע ג' באשדוד. מנהג קדוש נהג אבי מורי שליט"א. ביום הבחירות בצהריים אחר הלימוד לפני הצהריים בכולל, בסיום ארוחת הצהריים היינו מתלווים אליו לקלפי בסוף רחוב חטיבת הנגב ושם צמודים אליו היינו נעמדים מסתכלים בחשש-מה במזכיר הקלפי והמשקיפים שהביטו אלינו בעין…

ברגש מה היינו נכנסים לאחרי הפרגוד שם היה מגביה את הפתק ג' באמרו אנו מקיימים עכשיו מצוות ועשית ככל אשר יוריך כפי שמורה מר"ש וכפי שהורה מרן קה"ק מבעלזא ואיתו כל גדולי ישראל זי"ע. ואז, כולנו יחד היינו מכניסים הפתק הקטן למעטפה ויחד ניגשים לעצם המצווה לשלשל את המעטפה לקלפי… משם הוא חזר ללימודיו ואנו צעדנו בתום חזרה לבין כותלי התלמוד תורה, חדורים אש קודש במצוות קידוש השם…

איזה בלבולי דיעות/שיטות/השקפות יהיו כאן בעוד עשר/עשרים שנה איננו יודעים. אך זה אנו יודעים בוודאי. כל מעשה שיראו ילדינו איך שאנו ניגשים ומקיימים אותה ברגש קודש, ומי מדבר כשנשכיל ונשתף את ילדנו לא רק בעצם העשייה אלא גם בלהב הבוער בקרבנו, לוודאי יכוון אותם ויעמוד להם בהמשך החיים – לדעת את המעשה אשר יעשון.

מעשה עדיף!

ב. האמת אומר ולא אכחיש, עד אתמול בערב לא חשבתי או העליתי בדעתי להתיישב ולכתוב מאמר זה. אך דבריו המלהיבים של המשפיע הרה"ג שלום דירנפלד שליט"א שנמסרו אתמול עם צאת השבת בנוכחות כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א, עוררו אותי על ההזדמנות המיוחדת בו אנו שרויים.

בתוך דבריו הנעימים הזכיר "בפרשתינו מובא ששם ויפת כיסו את נח אביהם, ושניהם קיבלו על כך שכר, אך המעניין הוא" העביר את התובנה המחייבת המוזכר בספר 'ציצית כהלכתה' כשבעוד שהבן הגדול שם זכה ובניו קבלו את מצוות ציצית ממעמד 'מתן תורה', הרי יפת קיבל כשכר שאחרי מלחמת גוג ומגוג יזכה לקבורה. וההבדל זועק עד לשמים. יפת מקבל השכר אלפי שנים אחרי אחיו שם, וזאת בעוד שבני ישראל קבלו מצווה השקולה כנגד כל המצוות, קיבל יפת הבטחה לקבורה…

"אלא מאי," סיים "אצל שם כתוב 'ויקח' בלשון יחיד שהלך והתאמץ במצווה, מה שאין כן יפת, שאף שסייע בידי שם, אך זה לא היה בהתאמצות או בחיות. וזהו ההבדל בין קיום מצות בחיות בהתאמצות ובהתלהבות לבין לצאת ידי חובה…

 

איזהו חסיד שוטה?!

ג. ומכאן להבחל"ח לסבי ז"ל, כפי ששמעתי כמה פעמים ברגש מבנו א"מ שליט"א. סבי הרה"ח יחזקאל כהן ז"ל מזקני וחשובי אנשי ירושלים, הוא מסוג היהודים שקשה לתאר אותם במילים או בכתובים. זהירותו המופלגת על גדרי הקדושה, ניראו וניכרים היו עליו בכל עת וזמן. נזהר ונשמר היה מכל סרך עבירה או נדנוד. מתפללי שטיבלאך ב'מאה שערים' ראו והבחינו בו איך משעות הבוקר המוקדמות אחר טבילה במקווה ולימוד החסידות כהכנה לקראת התפילה, נעמד היה להתפלל במתינות ובכוונה, כשהוא עובר ממניין למניין לשמוע קדיש וכו' עד שסיים את תפילתו.

ביום הבחירות, היה מקדים עצמו להזדרז ולבחור כמצוות היום. בשנותיו האחרונות היה מתקשר לבניו לפני צאתו לקלפי, ומבקש מהם "הזכירו לי את שמות גדולי ישראל שהורו לבחור והיה ממלמל ברגש וברעדה כלשם ייחוד שלפני מצווה – כמתקשר לצדיקים; ד'בעלזער רב, גערער רעבע, טשעיבינע'ר רב, אלע צדיקים…

סבי ז"ל כשהגיע הרה"ק מסאטמאר לארץ הלך ונסחב שלא כדרכו עם בניו הקטנים שיזכו לראות פני צדיק. זאת ועוד, נהג והקפיד לעצמו לא לקבל תקציבים מהביטוח לאומי וכדומה, היות שהיו מגדולי ישראל שאסרו על כך. אך כשהגיע מצוות הבחירות היה ברור לו שכל אחד מחויב לשמוע להוראתם הקדושה של מרן אדמו"ר מבעלזא זצ"ל ורובם כמעט כולם מגדולי ישראל שהורו ב'חוב קדוש' ללכת ולבחור להרים קרן יהדות התורה…

קידוש השם – יסוד כל המצוות

ד. אני יכול לברך 'שהחיינו'? התעניין אצלי חבר בחיוך, בנסיעה קצרה במעלית כשהוא משתף ברגש שכעת קיבל אזרחות ישראלית והזדמנה לידו לראשונה בחייו מצוות הבחירות. אחר שהצעתי לו לקנות פרי-חדש ולכוון בזה גם על המצווה הגדולה. ציינתי לו קטע מהדרשה הנ"ל מהמשפיע רבי שלום דירנפלד המאירה את המצווה באור גדול ונעלה;

"רבינו יונה אומר בשערי התשובה שער שלישי (קנ"ח), מצוות קידוש השם, אינו רק אחד מתרי"ג מצוות, אלא, אומר רבינו יונה, שקידוש השם הוא יסוד כל המצוות. זה שבחר בנו השי"ת לעם ונתן לנו את התורה, כדי לדעת שמו יתברך. "ציווה לעולם בריתו קדוש ונורא שמו". אומר רבינו יונה, מדוע "ציווה לעולם בריתו" – מדוע נתן לנו את התורה, כדי לקיים "קדוש ונורא שמו" – לקיים המצוות שבזה מקדשים ומגדלים כבוד שמים. נמצא שזהו מצווה שכל תרי"ג מצוות גורמים ל"ונקדשתי". רבינו יונה מפרט באריכות באותו שער (אות קמ"ח) את כל אורחותיו של היהודי במשך היום האיך שמקדש שם שמים בקיום המצוות.

כל אחד מקדש שמו יתברך בד' אמות בו הוא נמצא. אך בהזדמנות זאת של הצבעה בבחירות, זוכים לקדש שם שמים בפני כל העולם כולו. כל בני ישראל בכל העולם עוקבים ורוצים לראות כמה חיילים יש להקב"ה יתברך שמו. חיילים שמכוונים למטרה אחת, לשמור על תורתנו הק'. זוהי הזדמנות נדירה, שלאחרונה זכינו לה פעמים מספר. כנראה שהקב"ה מבקש מאיתנו להרבות לקדש שמו ית'. זוהי הזדמנות להראות לכל אחד באמצעות הפתק שמכניסים לקלפי לכבוד ה' – זוהי הדרך לקידוש שמו בעולם." (התודה והברכה למערכת 'בחצרות קדשנו' על הקטעים מדברי הגר"ש דירנפלד שליט"א)

מי להשם אלי?!

ה. ומכאן לסיפור מבעל החפץ חיים זצ"ל המדבר בעד עצמו. היה זה כשבא תלמידו רבי שמעון שוואב, להיפרד מרבו קודם שנסע לאמריקה, שאל אותו החפץ חיים – 'היודע אתה למה אני זכיתי להיות כהן ואתה לא?!

משום שאבי היה כהן ואילו אביך לא היה כהן, המשיך החפץ חיים למול שתיקתו, ומדוע אבי היה כהן, משום שסביו בדור המדבר היה כהן, ואילו סביך בדור המדבר לא היה כהן. הוסיף החפץ חיים בלהב קודש והוסיף; שמא יודע אתה מדוע זקיני בדור המדבר היה כהן, וזקינך לא?

בגלל, כשירד משה רבנו וראה שבני ישראל חטאו בעגל, שבר את הלוחות, והיה אז חורבן גדול בכלל ישראל, נעמד משה רבנו והכריז בזעקה 'מי לה' אלי'! והנה זקיני וכל שבט לוי מיד קמו ועמדו לימין משה רבינו, אבל סבך עמד אדיש/נמנע בצד, ועל כן לדורי דורות זקיני וכל יוצאי חלציו זכו להיות כהנים, ואילו אתה לא…'.

מה שמובן בניו יורק

ו. ומכאן לסיפור אמיתי. היה זה לפני שנים.לרגל שמחה משפחתית הזדמנתי לבארא פארק. בסיור קצר בשדרה ה 13 נעצרתי מלכת. היה שם אוהל זמני שחסם במקצת את המעבר. שלטים מודעות סטיקרים בצבעי כחול/אדום באנגלית שבכולם נראה מתנוסס חמור…

מה זה? התעניינתי אצל יהודי חביב שכובעו המוגבה וחליפתו הקצרה יחסית גילתה את השתייכותו הקהילתית חסידית. אה. הולך להיות בחירות כאן בניו יורק, הגיב בהתלהבות.

אתם משתתפים בבחירות? שאלתי בתום. בוודאי. לא הסתיר את תסכולו מאי הבנתי. אתה רוצה שרק דשווארצ'ע שונאי היהדות יחליטו מה לעשות כאן בעיר, כשהוא מפרט כמה מהעניינים העומדים על הפרק מקצבאות הילדים עד להתערבות בחינוך הטהור…

הרבנים מתירים ללכת לבחירות? העזתי לשאול. בוודאי. עוד כמה ימים ייצא ה'קול קורא' של התאחדות הרבנים ועליו מצטרפים וחותמים כל הרבנים ומורי הצדק במצוות ועשית ככל אשר יוריך…

רק שתבין ניסה לאלפני בינה. זה חשוב מאוד לחיי הדת. כל קול למפלגה באיזורים החרדיים כאן בניו יורק גורם שהמושל וחברי המועצה מתחשבים יותר בציבור החרדי. ולי נשאר להרהר ולחשוב עלינו…

 לשליחת תגובות לכותב המאמר: [email protected]